בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שהמנכ"לית לשעבר של עמותת "יד לבנים", רחל לניאדו, תקבל פיצויים של כרבע מיליון שקל אף שפוטרה על רקע התנהלות לא תקינה מצידה. השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה שעצם הפיטורים היוו עבורה עונש כבד ביותר, ואין מקום להוסיף עליהם סנקציה כספית.
לניאדו החלה את עבודתה בעמותה ב-1999 כמזכירה וקודמה לאורך השנים שב-2009 מונתה למנכ"לית. לאחר כ-11 שנות כהונה, וברקע טענות לניצול לא ראוי של מעמדה, היא זומנה לשימוע ובהמשך פוטרה. העמותה החליטה, בשל חומרת המעשים לשיטתה, לשלול מלניאדו את פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת שלהם היא זכאית.
בתביעה שהגישה טענה המנכ"לית לשעבר שפיטוריה בוצעו באופן לא חוקי, משיקולים זרים, בחוסר תום לב ותוך קיפוח זכויותיה. לדבריה יו"ר העמותה תפר לה תיק במטרה לסלק אותה. היא תבעה זכויות סוציאליות הנובעות מסיום העסקתה ואשר טרם שולמו לה, ובפרט פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
מנגד התעקשה "יד לבנים" כי ללניאדו לא מגיעות הזכויות הנתבעות. לטענתה, עלה בידה להציג ראיות משכנעות על אודות מעשים חמורים שעשתה התובעת תוך ניצול מעמדה לצורך הפקת טובת הנאה אישית, באופן המצדיק לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים.
השופטת דגן-טוכמכר הסכימה שהעמותה הוכיחה שורת אירועים פסולים שהיוו את הבסיס לסיום ההעסקה. כך למשל, העמותה הראתה שלניאדו השתמשה בתרומה שניתנה לצורך הנצחת חלל צה"ל, לצורך עריכת טקס הכנסת ספר לתורה לעילוי נשמת אביה, שאין מחלוקת כי נפטר בגיל מבוגר ממחלה, ולא היה בגדר "גיבור ישראל שנהרג על קידוש השם" כפי שנרקם על פרוכת הספר.
עוד הציגה העמותה ראיות לכך שלניאדו השתמשה בכספי העמותה כדי לרכוש לבנה מכשיר נייד בעלות של כ-2,800 שקל. השופטת ציינה שהתובעת הסתירה במשך כשנה את הרכישה עד שנאלצה למסור את המכשיר לתיקון, מה שהוביל למשלוח החשבונית לעמותה ולגילוי העניין.
יתרה מכך, בסמוך למינויה כמנכ"לית סידרה לניאדו לאביה (שהיה אז בחיים) מלגות לימודים וזאת אף שלא היה חבר הארגון ולא עמד בתנאים לקבלת המלגות. השופטת הוסיפה כי בהעדר ראיה לרישום אביה ללימודים, ובהתחשב במצבו הרפואי באותה תקופה – ספק אם המלגות אכן הופנו לייעודן המקורי. "די באמור לעיל", כתבה, "כדי להבהיר כי התגלו די והותר מקרים בהם התובעת התנהלה באופן פגום במישור היושרה, ואשר היה בהם כדי להצדיק את פיטוריה".
אלא שלדבריה עצם הפיטורים מהווה עונש כבד ללניאדו, כאשר החלטת העמותה לשלול ממנה פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בסך כולל של 226,380 שקל מהווה עונש בלתי סביר ומידתי מבחינתה. בנסיבות אלה היא קבעה שהעמותה תשלם לה את הסכום, בצירוף 10,000 שקל כהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
