הימים הנוראים מאחורינו. ראש השנה ויום הכיפורים, שהתאפיינו ברצינות ובחשבון נפש, חלפו ופינו את מקומם לשמחת חג הסוכות. בימים הנוראים עסקנו בחשבון הנפש הפנימי שלנו, הרהרנו במשמעות התפילות ובגודל השעה והשתדלנו לייצג את עצמנו טוב יותר במשפט של יום הדין. אך כעת יש להחליף תקליט. או לטובת הצעירים שבין הקוראים – לעדכן את התוכנה. חג הסוכות בפתח, ואיתו עליזות תוססת. שלומית בונה סוכה, אבל לא רק היא – כל המשפחה מצטרפת לחגיגה. ניטול את ארבעת המינים המלבלבים, נרקוד בשמחת בית השואבה, נארח את האושפיזין = אורחים, ונרגיש כמו בבית.
הרב יוסף אהרונוב, ראש מפעל השליחות של חב"ד בישראל, מסביר: "חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים המופיעים בתורה. הוא נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לבורא על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושת אגו של כוחי ועוצם ידי למלא את ליבנו. בחג הזה יש גם מצווה מיוחדת פשוט לשמוח - "והיית אך שמח".
מצוות סוכה חלה כל שבעת ימי החג. בימים האלה הסוכה נהפכת למרכז הפעילות שלנו — אוכלים ושותים בה, מבלים בה, נחים בה. כן, גם מסמסים ומעלים סטוריז מתוכה. אבל עיקר המצווה היא לאכול את הארוחות בסוכה: בליל החג הראשון חובה לאכול ארוחה בסוכה. עושים בסוכה את הקידוש, מברכים "המוציא" ואוכלים חלה. בכל פעם שאוכלים בסוכה לחם או מאפים, מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוּנָוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה".
3 צפייה בגלריה
במצוותו של הרבי מליובאוויטש, שליחינו המסורים עושים ולארבעת המינים". סוכה ניידת של צעירי חב"ד אי שם בבסיס צבאי
(צילום: מאיר דהן)
לפני למעלה מ־3,300 שנה יצאו אבותינו ממצרים, והסוכות שימשו להם מבנים ניידים למגורים במסעם במדבר, עטופים ב"ענני הכבוד" המגוננים של אלוקים, ולזכרם גם אנו יושבים בסוכות.
איך בונים סוכה
הסוכה צריכה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות, העשויות מחומר חזק וקשיח. יריעת בד בלבד איננה נחשבת לדופן. אם רוצים בכל זאת להשתמש בבד, יש לקשור חוטי ברזל (מתוחים) לרוחב מסגרת הסוכה, עד לגובה 82 ס"מ, או לחבר פסי עץ לרוחב מסגרת הסוכה באותם מרווחים. הסוכה צריכה לעמוד תחת כיפת השמיים, ולא תחת עץ או גג.
חשוב לזכור, כי סוכה שנבנתה מקרשים או שסוככה בסכך שנלקחו ללא רשות, היא סוכה גזולה, ואסור לשבת בה ולברך בה. זוהי "מצווה הבאה בעבֵרה", שאינה מצווה אלא עבֵרה. הסכך צריך להיות מן הצומח, ועליו להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. את הסכך יש להניח רק אחרי השלמת בניית הדפנות.
כיצד מקיימים את מצוות ארבעת המינים?
אחת המצוות המרכזיות של חג הסוכות היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. הרבי מליובאוויטש מסביר, שלקיחת ארבעת המינים ואיגודם יחד מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני במעלות כל אחד ואחת. כל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד והחיבור שלהם, מראים שלמעשה כולם שווים מעצם היותם יהודים.
מברכים על ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות חוץ מבשבת: בערב החג אוגדים את ארבעת המינים, ונהוג לעשות זאת בסוכה. לוקחים שלושה הדסים, שתי ערבות ואת הלולב – ואוגדים יחד. האתרוג אינו אגוד עם השאר. את המצווה מקיימים כל זמן שהשמש מאירה: אוחזים את הלולב (שעימו אגודים ההדסים והערבות) ביד ימין. האתרוג עדיין מונח על השולחן. ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִיוָנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב".
אז לוקחים את האתרוג ביד שמאל. ורק בפעם הראשונה של השנה מברכים את ברכת "שהחיינו": "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה" (מהפעם השנייה והלאה אין מברכים "שהחיינו"). לסיום מצמידים את האתרוג אל הלולב, אוחזים את שניהם בשתי הידיים ומנענעים אותם יחדיו.
1,000 סוכות
ולמי שלא בנו סוכה או רכשו ארבעת המינים משלהם, מציעים צעירי חב"ד לקיים את מנהגי החג ומצוותיו באמצעות אחת מיותר מ־1,000 סוכות ציבוריות שהוקמו במרכזי הערים, סוכות ניידות על גלגלים המחוברות לרכבים שינועו בכבישי ישראל ו־"סוכות למטייל", שהוקמו באתרי נופש פופולריים ויציעו לרבבות המטיילים לקיים את מצוות החג, ובהם גם אלפי סטים של ארבעת המינים לטובת הציבור. נוסף על כך הכינו שליחי חב"ד אלפי סטים של ארבעת המינים לשימוש הציבור הרחב, ובמיוחד עבור אנשי כוחות הביטחון, מאושפזים, נפגעי טרור וקשישים. "סוכות מוגדר בתורה כזמן של שמחה ואחדות, ובמצוותו של הרבי מליובאוויטש שליחינו המסורים עושים כל מאמץ כדי שלכל אחד ואחת יהיה משניהם: גם שמחה וגם תחושת ביחד, וכולם מוזמנים ליהנות מאלפי הסוכות ששליחינו פרסו בכל הארץ", מספר הרב יוסף אהרונוב.
הכניסה לסוכות חופשית!
שמחת תורה – חוגגים יום הולדת
זה היום השמיני של חג הסוכות, אך למעשה, הוא חג בפני עצמו, שכן ביום הזה מסיימים את קריאת כל פרשות התורה ומתחילים אותה מחדש. בחג הזה גם מתפללים תפילה מיוחדת - תפילת הגשם, שבה מבקשים כי השנה החדשה תהיה גשומה ועתירת מים.
3 צפייה בגלריה
"בתי חב"ד מזמינים את כל המשפחה להקפות שמחת תורה". האחיות סופי ושרה כבר מוכנות לחג
(צילום: אלבום פרטי)
בבתי הכנסת, בבתי חב"ד וברחבי היישובים כל המשפחה מגיעה לרקוד עם התורה, לנשוק לה, להניף אותה גבוה ולאמצה לליבנו, לשיר לכבודה ולמחוא לה כף, להרים "לחיים" ולשמוח בשמחתה! גם האנשים הפשוטים, שלא למדו תורה, מוזמנים לחגיגה, כי התורה היא חוכמתו של הבורא, ולכן שייכת לכל יהודי, מבלי להביט על רמת ה־איי.קיוּ שבה ניחן. ועוד נקודה אחת: אנו רוקדים עם ספר התורה כשהוא סגור. זה מבטא את השמחה בתורה על עצם היותה, ולא רק על ההישג שבסיום הלימוד השנתי בספר.
האחדות בריקודים חותמת את שרשרת החגים, שכולם מבליטים נקודה אחת: כולנו, עם ישראל, מהות אחת, בנים לאותו אב. הלוואי שאת האחדות הזו ניקח ונמשוך לכל ימות השנה.
