"הרוב המכריע של הציבור ממלא אחרי החוק לצמצום השימוש במזומן, שעדיין חדש. זה בהחלט נתון סביר וטוב". כך אמר ל"ממון" מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, עם סיום שנת האכיפה הראשונה של החוק לצמצום השימוש במזומן.
מהנתונים עולה כי 84% מהישראלים צייתו לחוק החדש, שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2019. מטרת החוק היא להיאבק בהון השחור ובעבירות של השתמטות מתשלומי מיסים, וכן להגביר את השימוש באמצעי התשלום הדיגיטליים.
בחוק נקבע איסור על שימוש במזומן בכל סוגי העסקאות האפשריים בשוק, כלומר: מכירה או קנייה של נכס או שירות וכן תרומות, הלוואות, שכר עבודה ואיך לא – גם מתנות. כמו כן, במקרים שבהם העסקה היא מתן שירות מתמשך, ייחשב כל תשלום חודשי כעסקה אחת.
החוק חל על עסקאות במדרגים משתנים לפי סוגי האנשים: כך למשל, על פי החוק החדש אסור לשלם במזומן בעת קניית מוצר או שירות יותר מ-11 אלף שקל במזומן, ובעסקה בין אדם לחברו ברכישת מכונית אפשר לשלם עד 50 אלף שקל במזומן בלבד. כמו כן ניתן לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 11 אלף שקל או 50 אלף שקל שקל בהתאמה, לפי הנמוך בהם.
בנוסף, במטרה לצמצם את השוק השחור, החוק קובע מגבלה על הסבת צ'קים. כך נקבע איסור הן על נתינה והן על קבלה של צ'ק מוסב לעוסק, מבלי שרשום בו את שם המסב. האיסור חל אף בין אנשים פרטיים החל מ-5,000 שקל.
בשנה האחרונה נערכו 20,654 ביקורות ברחבי הארץ ובהן נמצאו 16% הפרות של החוק. סכום ההפרות הסתכם ב-51 מיליון שקל. נמצאו 570 הפרות של הוראות שימוש במזומן, 1,228 הפרות של היעדר תיעוד אמצעי תשלום ו-1,594 הפרות של שימוש בצ'קים, כאשר בעיקר נמצאו מקרים של שימוש בצ'קים פתוחים.
