ההצעה הזוכה שהגישה הקבוצה שכוללת את חברת גדות וקונצרן Adani ההודי למכרז להפרטת הנמל הממשלתי בחיפה, לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל, הפתיעה את כל מי שהיה קשור בדרך כזאת או אחרת למכרז. ההערכה הייתה שההצעות ינועו בין 1.5 ל-3 מיליארד שקל, ואכן שאר ההצעות שהוגשו היו בסכומים הללו.
כדי להבין מדוע הקבוצה הייתה כל כך להוטה להשיג את המכרז צריך להבין מי זה גאוטם אדאני (60), מייסד ונשיא קונצרן הענק ההודי, שעל פי דירוג פורבס ובלומברג הוא האדם העשיר ביותר באסיה והחמישי הכי עשיר בעולם, עם הון מוערך של 112.6 מיליארד דולר.
"ראיתי את המוות במרחק של חמישה מטרים ממני"
עוד לפני שנגיע לרזומה שלו, שני אירועים מטלטלים כמעט שגרמו למותו. ב-1998, בזמן שיצא יחד עם סגן שר הכלכלה והמסחר של גוג'ראט, שנטילאל פאטל, ממועדון בעיר אחמדאבאד, הוא נעצר בצד ע"י רוכב קטנוע ומיד לאחר מכן נחטף בידי חבורה של גברים שהכניסו אותו למכונית מסחרית. דרישת החוטפים הייתה לכופר של 1.5 מיליון דולר על שניהם. מסיבה שעד היום לא ברורה, הם שוחררו מבלי שהחוטפים קיבלו את כספם.
עם כל הכבוד לחטיפה, האירוע המפחיד ביותר שבו היה מעורב אדאני, במסגרתו באמת כמעט שאיבד את חייו, היה ב-27 בנובמבר 2008, במתקפת הטרור במומבאי. אדאני ישב לארוחת ערב במסעדה של ה-Taj Hotel היוקרתי. במהלך הארוחה פרצו טרוריסטים למלון והחלו לרסס כדורים לכל עבר. המיליארדר הצליח להתחבא תחילה במרתף, ובהמשך הועבר לאולם הנשפים, בזמן שהטרוריסטים רוצחים כ-160 בני אדם במלון.
"היינו בערך 100 אנשים יחד, וכולם התפללו לחייהם", סיפר בראיון שנתן לאחר מכן. "חלק התחבאו מתחת לספה. אני אישית ישבתי על הספה ואמרתי לכולם שאלוהים יוציא אותנו מזה. במקביל, דיברתי עם המשפחה שלי בטלפון, הנהג שלי ולוחמי קומנדו מחוץ למלון, שתפסו מחסה מאחורי המכונית שלי". כשנחת למחרת השחרור עם מטוסו הפרטי בשדה התעופה של אחמדאבאד, אמר אדאני: "ראיתי את המוות ברחק של חמישה מטרים ממני".
שילם לאחרונה 10.5 מיליארד דולר על חברת מלט
אדאני, שנולד במדינת גוג'ראט במערב הודו, שגובלת עם פקיסטן, מגיע ממשפחה של עשר נפשות. אביו היה סוחר טקסטיל קטן, והוא עצמו כבר בגיל 16 עבר למומבאי כדי לעבוד כממיין יהלומים. לאחר מכן חזר לגוג'ראט ונרשם ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטה המקומית, רק כדי לנשור אחרי שנתיים מהלימודים ולשוב לעסקי היהלומים.
אחיו הגדול החל לייבא להודו חומרי פלסטיק שונים, וביקש מגאוטם לנהל עבורו את העסק כשהיה בקושי בן 20. זה למעשה היה שער הכניסה האמיתי שלו לתעשיית הסחר העולמי. עם השנים המשיך להתמקצע בייבוא ובייצוא, וב-1988, כשהוא בן 26 בלבד, הקים את קבוצת אדאני.
את ההון הראשוני האמיתי שלו עשה ב-1991, כשהודו שינתה את המדיניות הכלכלית שלה והפכה אותה לחופשית יותר. אדאני החלה להרחיב את תחומי עיסוקיו וסחר במתכות, טקסטיל ומוצרים חקלאיים. לתחום הנמלים נכנס לראשונה לפני 28 שנים כשקיבל לידיו את ניהול נמל מונדרה מידי ממשלת גוג'ראט. כיום החברה שלו היא מפעילת הנמלים הפרטיים הגדולה בהודו, עם קרוב ל-210 מיליון טון מטען בשנה.
במקביל, אדאני נכנס גם לתחום האנרגיה, ויש לו בין השאר תחנת כוח ומכרה פחם באוסטרליה, ולפני שנתיים זכה במכרז של תאגיד האנרגיה הסולארית של הודו, אחרי ששילם 6 מיליארד דולר כדי להקים תחנת כוח סולארית. בספטמבר 2020 הפך לבעל המניות המרכזי בשדה התעופה הבינלאומי של מומבאי, השני הכי עמוס בהודו אחרי זה של דלהי. וממש לאחרונה, לפני הרכישה של נמל חיפה, הוא קנה חברת מלט ענקית בהודו ב-10.5 מיליארד דולר.
"גאה להיות בחיפה, היכן שההודים הובילו את אחת ממתקפות הפרשים הגדולות בהיסטוריה"
גאוטם נשוי לפריטי, רופאת שיניים במקצועה, ולזוג יש שני ילדים. בנו הגדול, קראן (35), הוא המנכ"ל חברת הנמלים של הקונצרן, וככל הנראה יגיע לא מעט לישראל לפקח מקרוב אחרי עבודת הנמל בחיפה. כמו כן, הוא דירקטור בחברת אחזקות שדות התעופה של אדאני.
דרך אגב, נמל חיפה יהיה הראשון בו מחזיק אדאני שלא נמצא במזרח. "אני שמח על הזכייה במכרז להפרטת נמל חיפה שבישראל עם שותפתנו, גדות. יש בכך משמעות אסטרטגית והיסטורית עצומה עבור שתי המדינות", צייץ המיליארדר בטוויטר. "גאה להיות בחיפה, היכן שההודים הובילו ב-1918 את אחת ממתקפות הפרשים הגדולה בהיסטוריה הצבאית".
במקביל לעסקיו, אדאני נחשב גם לפילנתרופ נדיב במיוחד, ותרם סכומים רבים בזמן הקורונה. רק בחודש שעבר הודיע כי הוא תורם 7.7 מיליארד דולר למטרות חברתיות לכבוד יום הולדתו ה-60. בין השאר הכספים יגיעו לשירותי הבריאות, החינוך וכן להכשרה מקצועית בהודו.
עוד פרט מעניין. לאחרונה הודיע אדאני כי הוא מעוניין להיות היצרן הגדול בעולם של אנרגיה ירוקה, ובשביל כך הוא ישקיע 70 מיליארד דולר בפרויקטים בתחום. כזכור, הוא זכה לפני שנתיים במכרז להקמת תחנת כוח סולארית ענקית בהודו.
