חשבון החשמל מזנק: צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: נויל האריס)
רשות החשמל הודיעה אתמול (רביעי) כי החליטה לייקר את תעריף החשמל החל מינואר הקרוב בעוד 8.2%, לאחר שהמחיר כבר עלה לפני ארבעה חודשים ב-8.6%. המשמעות היא כי החל מעוד שבוע וחצי מחיר חשבון החשמל הדו-חודשי שלנו יתייקר בממוצע ב-80 שקל וב-480 שקל בחישוב שנתי.
בריאיון לאולפן ynet הכלכלן הראשי ב-BDO, חן הרצוג, התייחס להתייקרות, והסביר האם היה אפשר לשנות את רוע הגזרה: "אני לא חושב שזה לגמרי בלתי נמנע. נכון שהעלייה נובעת מהתייקרות הפחם, אבל אם המדינה הייתה מיישמת את ההתחייבות שלה היינו יכולים להיות היום עם הרבה פחות שימוש בפחם.
"המדינה קבעה יעדים לאנרגיות מתחדשות וגם ארבע תחנות פחמיות היו אמורות להיסגר לפני חצי שנה. אם היינו מקיימים את היעדים האלה והיום כבר היינו עם הרבה יותר אנרגיות מתחדשות כמו שהממשלה התחייבה - היינו צורכים הרבה פחות פחם ויותר מחצי מעליית המחירים יכולה הייתה להימנע. הממשלות לאורך השנים נרדמו בשמירה, קבעו יעדים אבל לא טרחו לוודא שעומדים בהם".
ברשות החשמל מתגאים בעובדה שהחשמל בישראל הרבה יותר זול מאירופה.
"חצי הכוס המלאה היא שהגענו למצב שכמעט 80% מייצור האנרגיה בישראל הוא ממקורות עצמיים. זה לא היה המצב לפני עשור, המצב היה הפוך, ייבאנו פחם ואפילו גז ממצרים. הסיטואציה הנוכחית שיפרה את מצבנו ביחס לאירופה, אבל זה לא מספיק. היינו צריכים להיות במצב הרבה יותר טוב. בסוף אנחנו הצרכנים משלמים את המחיר על זה שהממשלה לא עמדה ביעדים, גם בתעריף וגם בזיהום האוויר".
"חשש ממחסור בגז בישראל בעוד עשור"
לצד העובדה שהתייקרות הפחם היא הפקטור המשמעותי שגרם לעליית תעריף החשמל, אריאל פז-סוויצקי, מנהל המחקר של ארגון לובי 99, טוען כי יש סיבות נוספות להתייקרות. "אנחנו רואים מהנתונים שעיקר העלייה נובעת מהתייקרות מהפחם שגרמה לעלייה בהוצאות במעל שלושה מיליארד שקלים. אבל מצב משק הגז גם משפיע על התעריף. בעצם החלק של הוצאות הגז העלה במעל מיליארד שקלים את סך עלות המערכת, וזה חלק מהסיבה לעליית מחירי החשמל".
מדוע הייתה עלייה כזאת בהוצאות הגז?
"העלייה הזאת נובעת משתי סיבות. הראשונה היא שיש רכיבי הצמדה שמשפיעים על מחיר הגז, ובחלקם מוצמדים למדד המחירים האמריקני וחלקם למדדי האנרגיה, שכולם עלו והשפיעו על מחירי הגז. הסיבה השנייה היא שחברות הגז מייצאות כל טיפת גז שהן יכולות".
ח"כ קארין אלהרר שללה את הטענה שאנחנו מייצאים יותר מדי גז.
"אנחנו יודעים שהיו מקרים שהיצרנים המקומיים, חברת החשמל וחברות פרטיות, היו צריכים להשתמש בתחלופות כמו הגברת השימוש בפחם ובסולר, שהוא גם מאוד מזהם וגם מאוד יקר, בגלל שהם אמרו שיש להם אינטרס לייצא כמה שיותר גז ואין לנו כרגע גז פנוי לתת לכם".
למרות העובדה ש-80% ממקורות האנרגיה של ישראל הם עצמאיים, פז-סוויצקי טוען כי לא בעוד הרבה זמן המצב יתהפך אם לא יהיה שינוי: "חשוב לציין שההשפעה קצרת הטווח על מחיר הגז מבחינתו היא סוגיה משנית, מה שיותר חשוב זה שאם מסתכלים על משק האנרגיה הישראלי בעשרות השנים הקרובות, אנחנו רואים שישראל הולכת להיכנס למצב של מחסור בגז בעוד עשור, וזה כבר מאיים על העצמאות האנרגטית של המדינה. לכן אנחנו פועלים לרסן את מאמצי חברות הגז לפתיחה והרחבה של הייצוא מול משרד האנרגיה".
מה עושות ממשלות במדינות אחרות שמייצרות גז ומייצאות?
"מדובר בסוגיה שמעסיקה את כל המדינות שמייצאות גז. בקנדה, למשל, התשתית הפיזית שלה לא מאפשרת לה להגביר משמעותית את יצוא הגז, וזה מוביל למצב שמחירי הגז לתושבים הם כמעט חצי מהמחירים בישראל. לעומת זאת, באוסטרליה המחירים מאוד גבוהים כי חברות הגז שם יחסית חזקות. אז הממשלה הטילה פיקוח על מחירי הגז שהן מוכרות לציבור האוסטרלי. בארה"ב יש שוק חופשי, שמאפשר סחר חופשי של יצוא ואספקה לתושבים. בנוסף, קיבלו שם החלטה אסטרטגית ומודעת שבגלל המלחמה באוקראינה הם רוצים לתמוך באירופה ויאפשרו יצוא ללא מגבלות למרות קריאות של ארגוני צרכנים בארה"ב להגביל את זה".
