הצעד שעליו הודיע בנק ישראל ביום חמישי בצהריים, שירכוש 30 מיליארד שקל בשוק מטבע החוץ, גרם לעליות שערים ניכרות במשך יומיים בלבד. היום (שני) הדולר רשם ירידה במסחר ושערו היציג נקבע על 3.2270 שקלים, זאת לאחר שבבוקר עוד עלה השער במסחר הרציף אל מעבר ל-3.28 שקלים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההערכות במשק הישראלי היו שהודעת בנק ישראל תגרום לשער הדולר לעלות לסביבות שערים של 3.35 עד 3.40 שקלים במהלך החודש. אולם, כאמור, השער כבר החל לרדת היום בשל הצפת השוק בדולרים הנובעים מכניסת כסף של משקיעים לרכישת אגרות חוב בשקלים, מהמרת דולרים ואירו לשקלים של חברות ששילמו במחצית החודש מקדמות מס ושנאלצו לשלם חשבונות כמו חשמל, מים ומיסי ארנונה בשקלים. כמו כן הסגר ההדוק מונע כמעט כליל מישראלים לצאת לחו"ל והם נמנעים מלרכוש דולרים.
בסקירה מיוחדת של אחד הבנקים הגדולים והמשפיעים באירופה, הדויטשה בנק הגרמני, נכתב אתמול בערב כי "במהלך טקטי מצד בנק ישראל הוא הודיע על שינוי במדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח, על מנת למגר את ההשפעות השליליות של התחזקות מטבע השקל על סקטור הייצוא הישראלי. אנו רואים את שינוי המדיניות כמשמעותי וחושבים כי פוזיציה של לונג דולר אל מול השקל נכונה ומניחים כי השער יעלה ל-3.40 שקלים לדולר".
גם בבתי ההשקעות ובבנקים העריכו ששער הדולר ימשיך לטפס היום, לאחר שזינק מיום חמישי בצהריים משער השפל מזה 25 שנים, 3.1130 שקלים, לשער של 3.2310 שקלים. במסחר הרציף השער התקרב אף ל-3.30 שקלים לזמן קצר, כעבור 24 שעות בלבד, ביום שישי בצהריים. אתמול, יום ראשון, לא נקבעו כנהוג שערים יציגים חדשים.
יתרות בנק ישראל יעלו מעל ל-200 מיליארד דולר
כדי לנסות ולהרגיע את שוק מטבע החוץ ולעצור את צניחת שער הדולר לשפל חדש בהמשך השנה, הודיע ביום חמישי בנק ישראל כי ירכוש בשנת 2021 סכום של 30 מיליארד דולר, כאמור. בשנת 2020 רכש הבנק המרכזי 21 מיליארד דולר, אך שער הדולר קרס.
עם הרכישות הללו יעלו יתרות בנק ישראל לסכום חסר תקדים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, לעומת 173 מיליארד דולר שהן היתרות כיום.
בבנק ישראל הסבירו, כי ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה.
בחודשים האחרונים התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל, גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI.
גורמים אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם, אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. על רקע זה, ועל מנת למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בזמן משבר הקורונה, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות בשוק המט"ח ורכש בשנת 2020 כ-21 מיליארד דולר.
הוועדה המוניטרית מעריכה שעל מנת לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא, יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב בשנת 2021.
בתום סדרת דיונים שנערכו בימים האחרונים, ועל מנת להגביר את הוודאות לגבי מעורבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח בשנה הקרובה, החליטה הוועדה המוניטרית על שינוי במדיניות בשוק המט"ח.
סכום של 30 מיליארד דולר בשנת 2021 הוא סכום גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו, כך שהרכישות ימתנו גם כוחות לייסוף הנובעים מגורמים פיננסיים.
הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית.
לקראת סוף שנת 2021 יודיע הבנק על מדיניות ההתערבות בשנת 2022, בהתאם להתפתחויות בכלכלה הריאלית ובשוק העבודה בפרט, בשווקים הפיננסיים, ובמגמת האינפלציה, ובהתייחס להערכות לגבי תוואי היציאה של המשק ממשבר הקורונה כפי שיתגבשו באותה עת.
