"איך שאני דורך בבנק – כבר לוקחים ממני עמלה, ואת זה צריך לתקן", אמר לפני שנים נגיד בנק ישראל המנוח ד"ר דוד קליין. נגיד אחר, הפרופסור סטנלי פישר, הלין לאחר שנכנס לתפקידו, כי "בשני מסמכים אני מתקשה להבין מה כתוב שם, וכלכלה אני קצת מבין: בדו"ח מהבנק ובתלוש המשכורת".
דבריהם של נגידי בנק ישראל נשמעו גם מפי רבים מלקוחות הבנקים. אולם זה היה לפי שנים, ומאז עברו הרבה מאוד שקלים בכספות הבנקים – והשינויים הגיעו, לרוב ביוזמת בנק ישראל, בזה אחר זה. כך פחתו העמלות הגבוהות שהיו נהוגות שנים בבנקים וזאת אף בעשרות אחוזים, ודיווחי הבנקים ללקוחותיהם הפכו לברורים ושקופים הרבה יותר, בעיקר עם החידוש שהונהג לשגר ללקוח דו"חות שנתיים רחבים ומקוצרים. "עכשיו אני לפחות יודע מה יש לי בבנק", אמרו רבים עם הנהגת הדו"ח המפורט והמקוצר.
אולם עדיין היו כבלים רבים מאוד, שקשרו לקוחות לבנק שלהם ופגעו בכוח המיקוח. למשל, המעבר מבנק לבנק שהיה מרוץ מכשולים. לך תעביר לבד את כל החשבונות, הוראות הקבע, ההתחייבויות, ההלוואות, ההשקעות, תיק המניות, פנקסי השיקים וכרטיסי האשראי לבנק אחר. רק המחשבה על התהליך הזה מתישה.
בנק ישראל למעשה לא הצליח במשך שנים רבות בתיקון שלל המהמורות והטרטורים שעברו לקוחות הבנקים. אולם בעשור האחרון, ובפרט בשנים האחרונות, חל מהפך מבורך.
לצד הקיצוץ הניכר בעמלות, גבר המעקב אחרי תלונות הלקוחות על הבנקים שלהם, והגיע גם הפישוט: קל יותר לדעת כמה כסף יש לך בחשבונות השונים, ואם לא תהיה מרוצה – הגיעה השנה גם הרפורמה של מעבר מבנק לבנק בתוך שבעה ימי עסקים בלבד. עכשיו הבנק יעשה בשבילכם את כל התהליך – ולא אתם.
"שלל הרפורמות הצרכניות וצעדי החדשנות שקידמנו בשנים האחרונות חשובים כל אחד בפני עצמו, אבל כולם יחדיו מייצרים אפקט מצטבר, המיטיב באופן משמעותי עם משקי הבית והעסקים הקטנים. אני קורא לציבור לעשות שימוש במגוון הכלים שיצרנו״, אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון למוסף "צרכנות ופיננסים".
בנקים למשכנתאות: יותר שקיפות, יותר תחרות
בנק ישראל הודיע לאחרונה על שורה של צעדים צרכניים בתחום המשכנתאות, שנועדו להקל על הלווים בתהליך נטילת המשכנתה בשלושה היבטים: שקיפות ויכולת השוואה, פשטות ויכולת הבנה ויעילות בביצוע התהליך.
במסגרת הצעדים יחויבו כבר בקיץ הקרוב הבנקים לספק ללקוח אישור עקרוני בפורמט אחיד, שבו יוצגו, בנוסף לסל המשכנתה המוצע על ידם, שלושה סלים אחידים, שהרכבם נקבע על ידי בנק ישראל, כאשר אורך תקופת ההלוואה ייבחר על ידי הלקוח.
הזמן למתן האישור העקרוני יקוצר לימים ספורים, ותתאפשר הגשת הבקשה וקבלת האישור באופן מקוון בכלל הבנקים.
ללקוח יוצגו נתונים מועילים חדשים, כמו הריבית וסך התשלומים החזויים, ההחזר החודשי הראשון וההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי. הנתונים יסייעו ללקוח להבין טוב יותר את תנאי המשכנתה ואת השלכותיהם על התשלומים העתידיים, להשוות באופן מושכל וביתר קלות בין ההצעות השונות הניתנות לו מכמה בנקים, ולהגיש בקשה לקבלת הצעת משכנתה בצורה מהירה ונוחה יותר.
על הגברת שקיפות המידע ללקוחות ושיפור סביבת התחרות בשוק המשכנתאות מסביר המפקח על הבנקים יאיר אבידן: "על מנת לפשט את הליך קבלת המשכנתה ולאפשר ללקוחות התקשרות מהירה עם הבנק, שיציע את הצעת הערך הטובה ביותר עבורם, נקטנו מספר צעדים משמעותיים, שיגבירו את התחרות בין הבנקים ויסייעו ללקוחות בהליך קבלת ההחלטה ובביצועה. צעדים אלו יעודדו את הלקוחות לבצע סקר שוק לפני קבלת משכנתה, שכן יהיה קל יותר להשוות בין ההצעות, והם יגבירו את השליטה מצד הלקוחות על תנאי המשכנתה, לרבות יכולתם לעמוד בהתחייבויות. אני מזמין את הציבור להשתמש בכלים שהעמדנו לרשותו ולבצע השוואה בין מגוון ההצעות, שתביא לשיפור בתנאי המשכנתה".
מעבר מבנק לבנק בקליק
בחודש ספטמבר השנה הודיעו משרד האוצר ובנק ישראל על מערכת חדשה, שהושקה על ידי המערכת הבנקאית, ואשר מאפשרת ללקוחות לעבור מבנק לבנק באופן מקוון, נוח, מאובטח, ללא עלות ובתוך שבעה ימי עסקים. כמו כן לאחר העברת הפעילות וסגירה אוטומטית של החשבון בבנק הישן, החיובים והזיכויים שיגיעו לחשבון הישן יעברו אוטומטית לחשבון החדש בשירות שכונה "עקוב אחרי". הבנק למעשה יעביר הכול – חשבונות, הוראות קבע ותשלומים שונים. יוכנו פנקסי שיקים חדשים, וכרטיסי האשראי החדשים יתקבלו בתוך ימים. לבעלי חשבונות מוגבלים לא יתאפשר המעבר. את ההלוואות יהיה צריך הלקוח להמשיך לשלם כמקודם, עם פקודת העברה מהחשבון בבנק החדש.
"השקת המערכת המקוונת למעבר בין בנקים היא צעד משמעותי בהגברת התחרות במערכת הפיננסית, ומצטרפת לצעדים נוספים שאנו מובילים במטרה לעודד את התחרות", אומר המפקח על הבנקים. "האפשרות לעבור בנק בקלות, בצורה מאובטחת וללא עלות תגביר את כוח המיקוח של הלקוחות מול הבנק על שיפור תנאי ניהול החשבון, ואת התחרות בין הבנקים על השירות. נמשיך בהובלת מהלכים נוספים שיקלו על הציבור בהתנהלות מול הבנק".
תשלומים באמצעות קוד
בנק ישראל נקט בשנים האחרונות מגוון צעדים לקידום מערך התשלומים וליצירת תשתית שתאפשר שימוש בטכנולוגיות תשלום מתקדמות ויציבות תוך הגברת התחרות. תקן הנקרא EMV – הנפוץ כיום בעולם – מאפשר תשלום באמצעות קוד, לרבות ביצוע תשלומים ללא מגע, באמצעות טלפון חכם ואפליקציות תשלום מתקדמות. המטרה: לחזק את התחרות בתחומי ההנפקה והסליקה, באמצעות הסרת חסם לכניסת שחקנים חדשים מהארץ ומחו"ל, ולהפחית את סיכוני הזיוף והשימוש לרעה בכרטיסי חיוב, באמצעות שדרוג מנגנוני האבטחה.
עסקה ללא מגע
בחודש מאי אשתקד, תחילת משבר הקורונה, אמר נגיד בנק ישראל פרופסור ירון: "הגדלת הסכום המירבי לביצוע עסקה ללא מגע תסייע בתקופה מורכבת זו להאצת הטמעת טכנולוגיית ה־EMV בבתי עסק, כך שיאפשרו ללקוחותיהם ביצוע עסקאות בטכנולוגיה בטוחה יותר ומהירה יותר".
וזאת יש לדעת: כ־85% מכלל העסקאות שמתבצעות בכרטיסי חיוב בבתי העסק כיום הן בסכום שלא עולה על 300 שקל, וכ־75% מכלל העסקאות הן מתחת ל־200 שקל. כמו כן על מנת לקדם תשלומים מתקדמים ללא מגע גם מעבר לרף תקרת האימות של 300 שקל, בביצוע עסקאות ללא מגע באמצעות מכשיר סלולרי חכם ישנה כעת אפשרות לביצוע אימות שני, בהתאם לרף תקרת האימות, למשל באמצעות קוד או זיהוי ביומטרי על גבי המכשיר הסלולרי החכם.
הקמת מערכת נתוני אשראי
יש גם מהלך שעורר לא מעט מחלוקת – האם הוא לטובת הלקוח או לטובת הבנקים, שהרי הוא חושף בפני כל הבנקים והמוסדות הפיננסיים את מצבו של הלקוח. כך, מאגרי המידע החדשים מגלים מיד מי שלא החזיר פעם הלוואה שקיבל מבנק כלשהו בזמן, והוא עלול להיתקל בחומה בצורה מפני נטילת הלוואה חדשה כמעט בכל הבנקים.
ובכל זאת, יש גם הרבה טוב במערכת נתוני האשראי שהקים בנק ישראל, בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי, וכחלק מהצעדים לקידום התחרות בשוק האשראי המקומי. המערכת אוספת נתוני אשראי ממקורות המידע של לקוחות. מערכת נתוני האשראי החלה לפעול בתאריך 12 באפריל 2019, לאחר שלוש שנות הקמה, שבמהלכן החל איסוף המידע ושמירתו במאגר. המערכת מאפשרת לציבור הלקוחות לשתף את המידע על התחייבויותיו הפיננסיות, ולצמצם את פערי המידע בין נותני האשראי השונים. זאת כדי לחזק את מעמדם של הלקוחות מול נותני האשראי, ולהגדיל את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי.
הקמת בנקים חדשים
והנה רפורמה מהזמן האחרון, שתגדיל את התחרות בין הבנקים עד מאוד, אחרי תקופה בת לא פחות מ־40 שנה (!), שבה לא הוקם, עד אשתקד (הבנק הדגיטלי), בנק חדש בישראל. הקמת בנק מתאפשרת כעת על רקע מהלך רחב של הסרת חסמים על ידי הפיקוח על הבנקים, לצד יוזמות משותפות שהובילו בנק ישראל ומשרד האוצר. זאת בהתאם להמלצות הוועדה המשותפת שהוקמה לצורך הגברת התחרות בשירותים הבנקאים והפיננסיים, אשר זכו לתמיכת הממשלה והכנסת.
המהלך כלל שינוי של תהליך למתן רישיון בנק, באופן שיצור מנגנון להבטחת ודאות רגולטורית ליזמים עוד טרם השלמת ההיערכות התפעולית המלאה; ליווי צמוד של היזמים בתהליך ההקמה על ידי צוות ייעודי שהוקם לצורך כך בבנק ישראל; הורדת דרישות ההון ההתחלתי להקמת בנק ויחסי ההון; ועדכון הוראות ניהול בנקאי תקין של הפיקוח על הבנקים, כך שיתאפשר להעניק את כל השירותים הבנקאיים באופן דיגיטלי.
כמו כן התקבלה החלטה לתת מענק ממשלתי לגוף שיקים מרכז שירותי מחשוב, שיהווה תשתית מיכונית לבנקים חדשים וקיימים ולאגודות פיקדון ואשראי. ההחלטה החשובה היא שתוקם מערכת לשיתוף נתוני אשראי, שנותנת מענה למגבלת המידע ומאפשרת מתן אשראי בתנאים תחרותיים על ידי בנקים ושחקנים חדשים.
נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון: "הטכנולוגיה המשתנה מאפשרת הקמה של בנקים במודלים חדשים. מודל הבנקים הדיגיטליים החל לפעול בשנים האחרונות במדינות שונות, וייושם עתה גם בישראל. אני מייחס חשיבות רבה לכך שייכנסו בנקים חדשים למערכת, הודות לצעדים המשמעותיים להסרת חסמי כניסה שביצעו בנק ישראל ומשרד האוצר".
רפורמת הבנקאות הפתוחה
זוהי הרפורמה החדשה ביותר, והיא נכללה בחוק ההסדרים שאושר לאחרונה. המדובר בפתיחת ממשק בין נותן השירותים הפיננסיים ובין נותן שירותים אחר, וזאת רק בהסכמת הלקוח. באמצעות הממשק, ניתן לשתף את המידע של הלקוח המצוי אצל נותן השירותים הפיננסיים או ליזום תשלומים בחשבונו של הלקוח. פתיחת הממשק מאפשרת יצירת שירותים מגוונים ללקוח.
בבנק ישראל ציינו, כי הבנקאות הפתוחה מחזקת את השליטה של הלקוח במידע על אודותיו, ומגבירה את התחרות בתחום השירותים הפיננסיים.
אחת מהרפורמות החשובות ביותר בוצעה כבר בשנת 2008 והשתכללה עם השנים. המדובר ברפורמה מקיפה בכללי העמלות, שעליה נוספו נדבכים רבים וחשובים, ובהם הוספת שירות המסלולים בשנת 2014. שירות המסלולים נועד לפשט ולהוזיל את תמחור השירותים הנפוצים לציבור. במסגרת זו מציעים כיום הבנקים סלי שירותים אחידים לניהול חשבון עו"ש:
- המסלול הבסיסי – כולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת. מחירו מפוקח – עד 10 שקלים.
- המסלול המורחב – כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד.
- מסלול מורחב פלוס – מסלול אופציונלי לבחירת התאגידים הבנקאיים, הכולל את הפעולות במסלול המורחב ושירותים נוספים הייחודיים לכל בנק ובנק.
החל משנת 2016 לקוחות שהם אזרחים ותיקים או לקוחות עם מוגבלות, אשר שירות המסלולים הבסיסי כדאי עבורם, מצורפים אליו באופן יזום על ידי הבנק, וזאת מדי שנה. החל מאוגוסט 2019 מתבצע מדי שנה צירוף יזום גם של עסקים קטנים ועוסקים מורשים לשירות המסלולים הבסיסי או המורחב, המשתלם ללקוח.
המסלול המורחב של העמלות הוא המתאים לרוב העסקים הקטנים והעוסקים המורשים.
לדוגמה, עסק קטן טיפוסי שמבצע כל חודש 38 פעולות בערוץ ישיר (25 הפקדות מזומן, 4 זיכויים מחברת הסליקה, 4 הפקדות שיקים, 5 תשלומים לספקים) שילם בממוצע 64 שקל מדי חודש. לעומת זאת, בתוכנית המסלול המורחב ישלם כ־24 שקל בלבד, וכך יחסוך כ־480 שקל בשנה בעקבות הוראת הפיקוח על הבנקים.
ראוי לציין, כי ב־2020 נמשכה מגמת הירידה ביחס ההכנסות מעמלות לנכסי המערכת הבנקאית, מ־0.92% ל־0.76%. מגמה זו החלה לאחר הרפורמה בתחום העמלות משנת 2008. עד היום נרשמה ירידה בשיעור מצטבר של כ־45%, המיוחסת למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח והמערכת הבנקאית בתקופה הזאת. הירידה בשנת 2020 ממשיכה מגמה זו, אך גם מושפעת במידה רבה ממשבר הקורונה שפקד את המשק החל ממרץ 2020 – ושלדאבוננו, טרם הסתיים גם בסוף 2021 - כך שהשנה אינה משקפת מהלך עסקים רגיל.
