העולם מתקדם ומשתנה בקצב מואץ, ומצריך מהאנושות מיומנויות קוגניטיביות גבוהות ומורכבות. אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעימם מתמודדים אנשי החינוך ברחבי העולם ובישראל הוא כיצד מכינים את הילדים הרכים לחיים במאה ה־21?
שנות החיים הראשונות משפיעות דרמטית על התפתחותנו הפיזית, הנפשית והחברתית, שאף משפיעה על יכולתנו לקלוט ולהטמיע מידע חדש. ההבנה הזו מביאה לצורך לטפח את הגילאים הרכים במגוון היבטים. ועדת מומחים שהתכנסה בשנת 2016 באוניברסיטת אוטרכט, הגדירה את המיומנויות החשובות ביותר הנדרשות להכנה מיטבית של הגיל הרך לחיים בעת הזו: יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, תקשורת, שיתופיות, גמישות והסתגלות, פתיחות להתנסויות וללמידה, יוזמה ואחריות, ויסות עצמי ויכולות חברתיות ובינאישיות. מתוך מיומנויות אלה ניתן לנסח מה ילמדו הילדים ולא פחות חשוב – באיזה אופן הם ילמדו.
בשנים האחרונות נעשים מהלכים משמעותיים בישראל להצעדת התחום לעידן הבא, וכל זאת ברקע מציאות מורכבת.
"התבוננות יצירתית מאוד על העולם"
"הרבה שנים אני בשטח, ומה שעובר היום על תחום החינוך לגיל הרך קשה ומורכב. זה נחשב מקצוע לא מכובד ולא מוערך בעיני הציבור, ואירועי ההתעללות הקשים שהתפרסמו בשנים האחרונות, דוגמת מקרה כרמל מעודה, לא מוסיפים לכך", כך פותחת ואומרת ד"ר אביבה דן, ראשת התוכנית לחינוך בגיל הרך, בפקולטה לחינוך והוראה, במכללה האקדמית תל־חי.
הקשר של דן לגיל הרך החל עוד כשהייתה מטפלת בבית תינוקות בקיבוץ חמדיה ולתפיסתה, מצב התחום כיום קשור בכמה גורמים, שהמשמעותיים ביותר נעוצים בהסתכלות המדינה על המקצוע. "המדינה לא ראתה בו פרופסיה חשובה, שצריך להכשיר אליה אנשים ראויים ולהעניק להם תנאים ראויים ותגמול, וכשהמערכת לא מקדישה לכך משמעות וחשיבות, אנחנו רואים בשטח חוסר שביעות רצון גם ברמה המקצועית של איכות הטיפול, גם באפשרות לעשות משהו שנחשב לטוב ורצוי בתנאים הקיימים, וגם מבחינת תקנים, איכות כוח אדם והיכולת להעסיק אנשים שעברו הכשרה ייעודית ומשמעותית", היא מסבירה.
לטענתה, מדובר במקצוע תובעני מאוד מבחינת משאבים רגשיים, נפשיים ופיזיים: "למשל לשבת על כיסא בגובה 50 ס"מ ולאכול ארוחה עם קבוצת פעוטות ובמהלכה לנסות לייצר אינטראקציה איכותית של שיח, למידה, ויסות עצמי, התחשבות בזולת ועוד ערכים שאנחנו רוצים להנחיל. לצערי, רוב צוותי החינוך לא זכו להכשרה ראויה, ליווי מקצועי או משוב על עשייתם".
עם זאת היא מציינת, כי בשנתיים האחרונות, עם העברת האחריות על גיל לידה עד שלוש למשרד החינוך, קורים דברים חיוביים: "יצאו עם תוכניות הכשרה מרחיקות לכת למחנכות הגיל הרך, בפיקוח משרד החינוך, אבל זה בסיסי וראשוני, ומצריך מהבנות להגיע יום בשבוע אחרי העבודה בגן להכשרות של מספר שעות. לאחרונה סיימנו מחזור ראשון, והיה מרגש לראות את תחושת ההצלחה בקרב המחנכות, שקיבלו את התעודה במכללה האקדמית, אבל זה עדיין טיפה בים. למעשה, אין המשך מוכתב להתפתחות המקצועית, והבנות צריכות ליזום זאת בעצמן. רובן גם לא עומדות בדרישות למוסד אקדמי".
לצד הכשרה והעשרה אקדמית למחנכות, במכללה האקדמית תל חי נבנה מסלול ייחודי גם לסייעות בגנים. "פתחנו מסלול לימודים אקדמי עם מכינה, שם הסייעות יכולות ללמוד לתואר ראשון. בימים אלה מסתיים המחזור הראשון, ומדהים מה שקורה שם מבחינת תחושת המסוגלות העצמית של הסייעות. זה הקפיץ את העשייה החינוכית של הסייעות, כשגם לגננות יש עכשיו פרטנריות ברמה אחרת".
הילדים בוחרים את תחומי העניין
מחקרים שבדקו את התפתחות המוח העלו, כי הוא בשיאו בשנות החיים הראשונות, וכי סוג האינטראקציות שילד חווה במסגרת החינוכית או הביתית שלו בשנים הראשונות לחייו, ישפיעו משמעותית מאוד על התפתחות המוח בהמשך הדרך. "תחום החינוך לגיל הרך סובל מהזנחה רבת שנים, מתוך התפיסה שמדובר בתחום טיפולי, ואם המדינה מחליטה שהיא לא מציבה במקומות האלה נשות מקצוע, שזוכות לליווי פדגוגי מקצועי קבוע, התוצאה היא אינטראקציות בעייתיות. לא כי הן אינן נשים טובות, אלא כי הן לא יודעות איך לפנות לילד בצורה טובה, איך להגיש ארוחה, איך לספר סיפור, איך ליצור אקלים מיטבי", מסבירה ד"ר דן ומוסיפה, כי "יחד עם זאת יש המון אנשים טובים שפועלים בשטח ועושים מאמץ להעלות את הדימוי העצמי של מחנכות הגיל הרך וגם את הדימוי הציבורי של המקצוע".
אחד החידושים בתחום הוא השיח. "היום מדברים על מחנכות ולא מטפלות. בזמנו, כשמדינת ישראל יצאה עם המסגרות לגיל הרך, זה נוצר כפתרון לנשים שביקשו לצאת לעבוד, והמקצוע התקבל בקהל הרחב כטיפול ולא חינוך, ולכן זה נכנס תחת משרד הרווחה ולא החינוך. אבל מלבד אלמנטים טיפוליים, יש חשיבות לחינוך ופדגוגיה שמקנים לילד התפתחות תקינה. חוויות טובות וחיוביות עוזרות לו לפתח את כל הכישורים ומיומנויות, שאנו מחשיבים כיום כהכרחיים".
מהן אותן מיומנויות?
"ויסות עצמי, עבודה בצוות, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, להסתדר בחוויה של אי ודאות, לפתור בעיות, לחשוב באופן ביקורתי, לחשוב קדימה. ילד שמקבל כזה חוסן בגיל הרך, מסוגל להתמודד עם החיים המודרניים. הסטודנטיות שלנו חוות בעצמן לימודים שמדגישים את המיומנויות הללו – לחשוב יצירתי, לפתור בעיות, להיות שותפות בחשיבה על תכנים לימודיים, ליטול אחריות על לימודיהן, ואם מחנכות חוות את זה, ההנחה היא שהן יוכלו להקנות זאת גם לילדים".
מה היה נהוג בעבר בתחום ואינו מתאים היום?
"פעם חשבו שילדים לא יודעים ולא מסוגלים, ואנחנו, המבוגרים המצוידים בידע, צריכים להנחיל להם אותו. היום אנחנו יודעים שיש להם התבוננות יצירתית מאוד על העולם, עם פרשנויות אישיות, והם גם יודעים מה מתאים להם. בהמשך לכך אנחנו מאפשרים לבני שלוש-ארבע לבחור את תחומי העניין בגן. ילד בגיל הזה יכול להחליט איך הוא רוצה לנצל את הזמן שלו במשך היום, כשהמחנכות מוותרות על המקום של להיות השליט יודע כול. תפקיד המבוגר הוא להנחות וללוות, כשהמגמה היא שהמבוגר יקנה להם את הכוח והיכולת להעריך, לכבד ולסמוך על היכולות שלהם והחשיבה שלהם.
"אנחנו כבר לא במקום של ללמד ילדים תכנים פורמליים לשם הצלחה בחיים. היום אנחנו מבינים שאם ניתן לילדים לחוות אינטראקציות בינאישיות חיוביות, או להתנסות בדברים כחלק ממסגרת תומכת וסומכת – הם מגלים יכולות מדהימות. למשל, הסטודנטיות שלנו קיימו בשנה החולפת פרויקט משותף עם הילדים, שבמסגרתו הן שאלו אותם מה היו רוצים לשנות בגן. הסטודנטיות הביאו תובנות מדהימות, וזה השינוי שאנחנו רוצים להביא למערכת: ממחנך שמוסר ידע למחנך שמלווה את הילד, כמי שמוצא את הידע בעצמו.
במה שונים הילדים של היום?
"היום בעידן המסכים הילדים פועלים אחרת, חושבים אחרת ומבינים את העולם אחרת. יש להם המשגות שלא היו לילדים לפני עשור. הם נולדו לטכנולוגיה, והם יודעים איך למצוא מידע. למשל, ילד ישאל איך נוצרים עננים – המחנכת יכולה לעמוד ולהסביר לו באופן מדעי, אבל היא גם יכולה לשאול בחזרה – איך אתה חושב שזה קורה? או להפנות את השאלה לכל הילדים, ולעודד אותם ללמוד יחד בעזרת גוגל. הילדים יודעים שיש היום מקורות ידע, והמחנכות מסייעות בגישה למקורות הללו, דליית מידע וההסתכלות הביקורתית על המידע.
"אין לי ספק שילדים היום הם אחרים. בעולם שלנו צריך להבין את זה. הם צריכים מבוגרים שמוכנים לסמוך עליהם ולתת להם את המקום ההורי הנדרש".
בימים אלה מתכננים במכללה את הקמתו של מרכז ייחודי לגיל הרך – סביבה חינוכית שבנויה על הערכים והדגשים המתוארים עבור הסטודנטים, כדי שהם יתנסו בעצמם ויישמו בהמשך בשטח.
אם היית צריכה לעצב את איש החינוך האידיאלי לגיל הרך – מי הוא יהיה?
"אדם בעל ערכים, רואה, מכבד וסבלני לזולת עם יכולת הכלה גבוהה וחמלה ובעיקר שיודע להקשיב. אנשים לא יודעים להקשיב, והיכולת הזו היא תכונה נפלאה. זה לא אומר שאעשה את מה שאתה רוצה, אבל העובדה שאני בהקשבה ונותנת לך מקום להביע את עצמך – זה הרבה פעמים מספיק.
"לכל מחנך ובטח בגיל הרך נדרשת היכולת לשאול את הילד – מה הרגשת, מה זה עשה לך? אחרי חוויה כזו ילד יוצא מועצם מאוד. נדרשת יכולת התפעלות – להתרגש ממה שהילד מביא ואיך אפשר לפתח את זה ויחד ליצור דברים משמעותיים אף יותר. ילד יכול לגלות שלולית בחוץ – לרצות להיכנס אליה. הנטייה הראשונה של המבוגר היא לסרב לכך, אבל אפשר ללמוד המון מהסיטואציה - בואו נראה איך אנחנו משתקפים בשלולית, נבדוק אם היא עמוקה או לא. זו הראייה בדרך ללמידה עמוקה ומשמעותית יותר".
לדברי ד"ר דן, מה שהיא מתארת אינו חדש. "כבר ב־1934 ג'ון דיואי, מגדולי המחנכים של של החינוך הפרוגרסיבי בארצות הברית, כתב שצריך לתת לילד להתנסות וללמוד מחיי היומיום, ובנה בית ספר סביב עקרונות האלה. גם על בתי ספר ליער או כיתות יער ללימוד בטבע דיברו כבר במאה ה־17 בצרפת".
חשיבה מחוץ לקופסה וגישה משחקית
לדברי ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה האקדמית אחווה, חשוב מאוד שגננות ילמדו ויכירו את המוח האנושי והתפתחותו:
"אפשר לחשוב על המוח כאל מערכת כבישים. במהלך ההתפתחות, וככל שחוזרים על פעולות וחוויות שונות, חיבורי מוח מסוימים מתפתחים ומתחזקים, בעוד אחרים שאינם בשימוש, נחלשים ונעלמים. בגיל הרך ילדים לומדים דברים, כמו בסיס האמפתיה ודחיית סיפוקים, וכך נוצרים קשרים ראשוניים בין מרכז הרגש באמצע המוח ליכולת לווסת את הרגשות בצד הקדמי של המוח; נוצרות הרשתות המוחיות, שיאפשרו לילדים בהמשך ללמוד לקרוא, לספור, לחשוב, להבין ולתכנן התנהגות. אותו אדם מבוגר, שהחליט לעשות מעשה טוב או לצאת ללמוד לתואר או לבנות בית או לקדם את החברה – הבסיס להחלטות נעוץ בגיל הרך".
ד"ר גרובגלד מבחינה בין שני שלבים בהיבט של תפיסה והטמעה של תוכן חדש בקרב גילאי אפס-שש: השלב הסנסומוטורי, מלידה עד שנתיים – "הישגו העיקרי הוא קביעות האובייקט – הידיעה שאובייקט עדיין קיים, אף שהוא נחבא מהעין. הדבר מחייב יצירה של ייצוג מנטלי של אובייקטים". השלב הפרה־אופרציונאלי, גילאי שנתיים-שבע - "במהלך שלב זה ילדים צעירים יכולים לחשוב על דברים באופן סימבולי ולהשתמש בסמלים או במילים כדי להביע רעיון. החשיבה היא עדיין אגוצנטרית, ולילד יש קושי להבין את נקודת המבט של הזולת".
באילו מיומנויות מתמקדת כיום ההכשרה לגיל הרך?
"הכשרת צוותי החינוך לגיל הרך מתמקדת בחקרנות, שיתוף פעולה, סקרנות, יצירתיות, ביקורתיות והבניית ידע".
מכללה אקדמית אחווה מציעה מספר שיטות הוראה מתקדמות בחינוך לגיל זה, למשל: תרגול מצבים יומיומיים בחיי הגן בקורס סימולציה, המשלב התנסות של סטודנטיות עם שחקנים בחדר הסימולציה הייחודי במכללה. לצד זאת התנסות בשיטות הוראה חקרניות ומולטי־דיסיפלינאריות בקורסי החקר היישומי של מעשה ההוראה ובמסגרת ההכשרה הקלינית בגנים. כמו כן יצירת שיתופי פעולה בין תחומים לצורך יצירת קשרים בין ההיבטים השונים הנוגעים לעבודתה הפדגוגית של הגננת ויישומם המעשי בגן, תוך שילוב של חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית במשימות הניתנות בקורסים הללו.
עוד במסגרת ההכשרה קורסים חווייתיים, הדורשים מהסטודנטיות "לחשוב מחוץ לקופסה" ולפתח מיומנויות בגישות משחקיות, המעודדות לחשיבה מסדר גבוה, מפתחות יצירתיות, גמישות, ביקורתיות ויכולת לפתור בעיות. לשם חיזוק הגישה החברתית־רגשית בלמידה והוראה שולבו בלימודי התואר גם לימודי גישור, המסייעים בפיתוח כישורי שיח ותקשורת יעילה ומקדמת, פתרון קונפליקטים, אווירה חיובית בגן ושיתוף פעולה בין הגננת, הצוות החינוכי, ההורים והילדים.
"הכינה נחמה הגיעה לבקר, נא לבדוק את ראשי הילדים"
מי לא מכיר את ההודעה המלחיצה מהגננת או מהמורה?... אז מה באמת עושים?
בכל שנה מביאה איתה החזרה למסגרות התמודדות גדולה נוספת - תופעת הכינים.
75% מכלל הילדים יידבקו לפחות פעם אחת בחייהם בכינים, ואצל רובם התופעה אף תחזור.
החדשות הטובות: עם סרקל של ד"ר פישר המלחמה בכינים אינה אבודה. למניעת הידבקות ולשמירה על היגיינת השיער רצוי לסרק את השיער ביסודיות, תוך שימוש יומיומי בתכשירי סרקל, הסדרה המובילה והאהובה על הורים וילדים למעלה מ־30 שנה.
תכשירי הסדרה מכילים רוזמרין ומספקים מענה לכל צורך:
סרקל הסדרה הקלאסית: כוללת שמפו, מרכך, מסכת הזנה, קרם רוזמרין, תרסיס וספריי להתרת קשרים, להקלה על הסירוק ולשמירה על שיער רך, נקי וללא קשרים.
סרקל לשיער מתולתל: לעיצוב ולבניית תלתלים.
סרקל לשיער בהיר-בלונדיני: לשמירה ולהעמקת גוון השיער הבהיר-בלונדיני.
שמפו ומרכך סרקל פורטה: מסייעים לשמירה מחוזקת על היגיינת השיער ומקטינים את סיכויי ההידבקות.
הילדים כבר נדבקו? סדרת סרקל אקטיב היא הפתרון הבדוק!
סרקל אקטיב שמפו ומרכך טיפוליים: שילוב יעיל במיוחד של שמנים ותמציות לטיפול מחוזק, המסייעים בהשלמת הטיפול לאחר שימוש בתרסיס משמיד כינים, וכך מפחיתים משמעותית את סכנת ההידבקות החוזרת.
מסרקל אקטיב: מסרק צפוף שיניים בטכנולוגיית שיני היהלום – פטנט ייחודי עם מבנה המקשה על הכינים וביצי הכינים לעבור דרכו.
אל תיתפסו לא מוכנים - שומרים על ראש נקי וזה בָּדוּק!