ד"ר נאוה מיכאל-צברי היא מרצה וחוקרת בנושא עסקים משפחתיים, נכדתם של מייסדי קבוצת שטראוס, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שלו הייתה נשואה 20 שנה. היא תעביר לפרויקט של בעלה המנוח ביפו ג' למעלה מ-15 מיליון שקל בתוספת ריבית בתוך חצי שנה, אחרת תימכר הווילה שלה בסביון, שאותה שיעבדה כנגד הלוואה שלקח עבור הפרויקט צברי ז"ל.
כך עולה מפסק דין של שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, נפתלי שילה, שנתן תוקף להסכמות בין הצדדים בעקבות דיון שנערך השבוע בבקשתה של מיכאל-צברי לבטל את התחייבותה להעמיד את הבית כערבות להלוואה.
במסגרת ההסכמות נדחתה תביעה של מיכאל-צברי לבטל את הערבות שחתמה בעבר עבור חברת "צברים" שיזמה את הפרויקט, בעודה מכהנת כדירקטוריות בחברה, לאחר שטענה שהדבר נעשה בתמימות, חוסר הבנה ואמון עיוור בבעלה המנוח בשל "חטאי אהבתי הרבה אליו", כפי שטענה בתביעה. במקביל מינה השופט את עורכי הדין חגי אולמן וארז חבר ככונסי נכסים למכירת הבית בסביון בהוצאה לפועל, אולם כאמור המינוי יעוכב למשך שישה חודשים, עד סוף חודש אוקטובר. זאת על מנת לאפשר למיכאל-צברי להביא את הכספים ממקורות חיצוניים, או לחלופין למכור את הווילה בסביון בעצמה.
נציין כי במהלך הדיון בביהמ"ש, שבו העידה מיכאל-צברי, התברר כי היא מחזיקה בבעלותה לפחות עוד שתי דירות, אחת מהן ברחוב בעלי המלאכה בת"א בשווי של כ-7 מיליון שקל. לפי עדותה, אומנם גם עליה רובץ שיעבוד, ערבות לחוב של בעלה המנוח בגובה 4 מיליון שקל. עם זאת, המשמעות היא כי למיכאל-צברי קיימת חלופת מגורים למקרה שתצטרך למכור את ביתה בסביון.
כאמור בטרם ההסכמות שאליהם הגיעו הצדדים, העידה מיכאל-צברי בביהמ"ש על יחסיה עם בעלה המנוח. בין היתר סיפרה כי הייתה דירקטורית בחברת שטראוס במשך 7 שנים, וכן שהיא מרצה בכירה בתחומים ניהול עסקים משפטי, בתחום הקשר שבין משפחות לעסקים לאורך דורות, בפקולטה לניהול באונ' תל אביב.
במסגרת חקירתה, לאחר שהעידה שלא היה קיים קשר כספי בינה ובין חברת צברים של בעלה המנוח, שהיא הייתה רשומה כבעלים שלה, מלבד ערבויות שעליהם חתמה וכספים שהזרימה בגובה 17 מיליון שקל, הוצג לה מסמך לפיו בשנת 2018 היא דווקא קיבלה מצברים 4.25 מיליון שקל.
"לפעמים הוא החזיר לי (הלוואות)", העידה מיכאל-צברי, "אבל אני לא קיבלתי מעולם כסף מרוני. רוני היה משלם על ירקות ופירות בימי שישי וקונה לי מתנות לימי הולדת. היה שלב בהתחלה בחברות האלה שלפני 20 שנה הפסקתי להפעיל את החברות. לא היה היגיון להפעיל חברות שהיו בהן הפסדים צבורים. היה איזשהו שלב שרוני לקח את החברות האלה שלא הייתה בהן יותר פעילות והוא השתמש בהן".
למיכאל-צברי הוצגו בדיון לפחות שלוש התכתבויות עם בעלה המנוח על ערבויות ומשכנתאות, וכשנשאלה קראה את המסמכים. "רוני אמר לי: נאוה, מבקשים שתחתמי ואני שולח לך את עורכת הדין שעובדת אצלי", סיפרה. "עורכת הדין קוראת לי לצאת החוצה מעבודתי באונ' ת"א. היא ביקשה שאחתום. ראיתי שהשם שלי כתוב נכון, והניירות היו מונחים על מכסה המנוע של הרכב ועל זה חתמתי. בדקתי ברפרוף, ראיתי שהשמות נכונים, ורוני אמר לי שאני אחתום. ראיתי שהנושא נכון וחתמתי".
כשנשאלה על הסברי בעלה לגבי ההתחייבות שלה השיבה: "מבחינתי מדובר ביזם שהוא לבד. שכל שני הפרויקטים שלו והשניים וחצי עובדים זה הכל בראש שלו. הדבר היחיד שיש לי זה לדבר עם בעלי, לשאול אותו שאלות ולקבל ממנו תשובות. אני רק איתו דיברתי. זה היה יזם ואשתו. מבחינתי אני אישה שמדברת עם בעלה שרוצה לעזור לו ויש את המילים שהוא מסביר לי על המצב".
בדיון העיד גם יעקב סיסו, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק ירושלים, ומי שאישר במסגרת עבודתו בבנק מזרחי-טפחות את מסמכי הערבות לווילה בסביון שעליהם חתמה מיכאל-צברי, כנגד ההלוואה שנתנה לפרויקט של בעלה במנוח. לדבריו, הוא ראה שהיא דירקטורית בחברה, ומבחינתו לא היה עוד מקום מעבר למסמכים החתומים לברר איתה פרטים נוספים. כאשר נשאל מדוע לא פנה אליה, השיב: "זה לא תפקידי. אם היא דירקטורית היא יודעת מה תפקידה, ואם היא לא יודעת חמור מאד. כדירקטורית היא אחראית כלפי כולם".
