איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, בשגרה ובצל הקורונה. והפעם: יחיאל כהן וסימונה עידן, מהרצליה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: יחיאל (46), סימונה (40).
הבית: דירת 3 חדרים. סימונה היא עם תסמונת דאון ומלווה על ידי אקים, ויחיאל עם מוגבלות שכלית התפתחותית. הם גרים בדירה שממומנת על ידי עמותת אלווין, שמעניקה שירותים לאלפי אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ופיזית. יחיאל: "אנחנו גרים יחד 4 שנים, לבדנו. אנחנו לא משלמים כלום. אני גרתי בהדר יוסף ואז עברתי לפה".
סימונה: "אני גרה הרבה שנים בהרצליה, והאחים שלי גרים פה. אני לא פוגשת אותם הרבה ובגלל הקורונה אי-אפשר ללכת לבקר אותם. אני לא יכולה לעלות אליהם הביתה".
איך הכרתם? סימונה: "הייתה לו חברה והוא בא איתה אליי הביתה - והתחיל איתי. לאט-לאט נוצר קשר. הוא שבר לי את הקליפסים של השיער - ככה הוא התחיל איתי. יצאתי איתו להרבה דייטים כדי להכיר אותו לעומק. כי רציתי להיות איתו כל החיים".
יחיאל: "היינו הולכים לקניון או לקולנוע. היום בגלל הקורונה אי-אפשר לצאת לשום מקום. מהבית לעבודה ומהעבודה לבית". סימונה: "יש דברים שהוא לא סיפר לי ולאט-לאט גיליתי. הוא לא סיפר לי שהיו לו כמה חברות. והייתי צריכה לבטוח בו ולסמוך עליו כדי לפתוח את הלב שלי". יחיאל: "גם אני פתחתי את הלב בשבילה. היופי שלה הפנימי והחיצוני מצא אותי. גרנו יחד תקופה בדיור מוגן לפני שעברנו לגור לבד".
איך היה בדיור מוגן? סימונה: "גרנו שם חמישה אנשים. אני הצטרפתי אליו לניסיון לשבוע ונשארתי. אבל היה שם הרבה בלגן. לא היה לי טוב שם. אנשים שם קינאו בנו וסבלנו". יחיאל: "החלטנו שאנחנו רוצים לגור לבד".
לא פחדתם? יחיאל: "בהתחלה כן. היינו צריכים לשכנע את ההורים שלנו ואת אלווין. אנחנו לומדים סינגור עצמי (קורס בעמותת אלווין שמלמד אותם לבקש את הזכויות המגיעות להם - א"ח) ושכנענו אותם שאנחנו יכולים לבד. לקח לנו הרבה זמן והם השתכנעו". סימונה: "הצלחנו בזה. אנחנו פותרים הכל לבד".
איך זה לבד? יחיאל: "כיף". סימונה: "אנחנו יכולים להזמין הרבה חברים לפה, אבל עכשיו אי-אפשר בגלל הקורונה". יחיאל: "לפני הקורונה היינו נוסעים כל שני וחמישי למכון כושר ולבריכה. אלווין הביאו לנו מכשיר ריצה הביתה".
מה אתם עושים? יחיאל: "אני עובד בניקיון בהיי-טק ברמת החייל, במגדלי זיו, מ-8:00 עד 14:30. אני אוהב את העבודה ופוגש מלא אנשים. הם אוהבים אותי. אם יש בעיות אני פונה למנהלת והיא פותרת לי את הבעיות. בהתחלה היו כאלה שהתנהגו לא יפה וזה פגע בי, אבל עכשיו כבר לא. אני מרגיש כמו מלך".
סימונה? "עבדתי במסעדת קפה-קפה במטבח. הייתי שוטפת ירקות. החלום שלי זה לבשל. הציעו לי להיות בקורס עוזרי שף באלווין, ואם אני אלמד את זה אני אוכל לבשל אוכל טעים בשבילי ובשביל בעלי. הוא מאוד אוהב את האוכל שלי וטורף אותו". יחיאל: "היא מכינה סלט ועוף".
פיטרו אותך? סימונה: "לא פיטרו אותי אבל המסעדה סגורה אז אני לא עובדת. אני מתגעגעת לעבודה כי אני כל הזמן בבית". יחיאל: "מתי כבר ייגמר הקורונה הזה?".
כסף? יחיאל: "אנחנו לא עושים קניות. אלווין מביאים לנו פעם בשבוע. אם אני צריך כסף אני מבקש מאח שלי. המשכורת שלי אצלו". סימונה: "אני זה דרך אקים. הם מעבירים לי כסף. ויש לי גם קופה בבית שאני שמה שם כסף".
מינוס? יחיאל: "אין לנו. מה שאנחנו צריכים אנחנו מבקשים. אני פעם רציתי מאוורר תקרה, אבל אחים שלי אמרו שלא צריך לקנות. בגדים אלווין קונים לנו". סימונה: "אני הולכת עם המדריכה לקנות בגדים".
איך השכנים פה? יחיאל: "השכנים פה טובים. כשבאנו הם נתנו לנו עוגה".
חופשה אחרונה? יחיאל: "לפני הקורונה היינו בהרבה מקומות. אנחנו גם שחקני תיאטרון בעמותת כנפיים. עשינו הצגה 'כפית של זהב', אבל עכשיו אין הצגות ואנחנו בזום. זה כיף". סימונה: "מציגים אותנו שאנחנו נשואים בסוף ההצגה ומוחאים לנו כפיים. זה כיף". יחיאל: "היינו עם ההצגה בגרמניה, בבלגיה ובמולדובה. והיינו גם עם עוד זוג מלווים בלונדון. אני אהבתי מאוד את לונדון".
מה החלום שלכם? סימונה: "אני אוהבת ילדים. יש לי חלום שיהיה לי ילד משלי".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
