בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה גרושה והורה לרשום על שמה את הדירה המשותפת, אף שהוטלו עליה עיקולים בשל חובות שצבר בעלה לשעבר. השופטת תמר סנונית פורר קבעה שזכות האישה גוברת על זכויות הנושים.
בני הזוג התגרשו לפני כעשור אחרי כ-30 שנות נישואים. הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ובו שורה של הוראות רכושיות וכספיות, בהן שזכויות הבעל בבית המשותף יעברו לאישה. הוא גם התחייב לסלק את המשכנתה הרשומה על הבית או להסב אותה על שמו.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בהמשך נקבע שהבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בבית על שם האישה. כמו כן סוכם שהיא תקבל ממנו תשלום איזון בסך מיליון שקל, והוא יישאר עם החברות והעסקים שעל שמו.
ואולם, הבעל לא ביצע את העברת הזכויות בבית על שמה. החל מ-2019 נרשמו עיקולים על הנכס מצד שלושה נושים, כולם בגין חובות שהוא יצר לאחר אישור הסכם הגירושין, ושאינם קשורים לאישה או לבית. שניים מהנושים הם המרכז לגביית קנסות ופקיד שומה גוש דן בגין חובות מיסים, והעיקול הנוסף הוטל בשל חוב פרטי.
ב-2022 הגישה האישה את התביעה וביקשה שהזכויות בבית יעברו על שמה. הבעל תמך בכך והגיש הודעת צד שלישי נגד הנושים. אלה טענו מנגד שבהיעדר רישום, הזכויות שלהם גוברות על זכותה של האישה שאף מחקה הערת אזהרה שהייתה לטובתה בנוגע לחלקו של הבעל בבית.
השופטת תמר סנונית פורר הבהירה שזכויות האישה בבית נקבעו בהסכם והוקנו לה כחלק מאיזון המשאבים. הסכמות אלה היו חלק מחלוקה הכוללת ויתורים שונים מצידה. לפי הפסיקה, צוין, זכות זו של האישה היא "זכות שביושר" מעין קניינית. זאת ועוד, כשמעקל מטיל עיקול על מקרקעין הוא לא יכול "לתפוס" יותר ממה שיש לחייב בנכס.
בפסק הדין הובהר כי זכותו של הבעל בנכס כפופה להתחייבות שקיבל על עצמו מול האישה ואין בכוחו של העיקול לבטל את התוצאות והמשמעות של העסקה הקודמת הזו. זאת בפרט כשהחובות והעיקולים אינם קשורים לנכס. "בתחרות בין השעבוד לזכויות המעין-קנייניות של האישה, ידה של האישה צריכה להיות על העליונה", נכתב.
השופטת הוסיפה שאין חשיבות מהותית למחיקת הערת האזהרה שהייתה על שם האישה. כמו כן, המרכז לגביית קנסות ופקיד השומה התעלמו מפערי הכוחות שבינם לבין האישה. יכולתם לגבות את החובות בדרכים אחרות גבוהה פי כמה מיכולותיה של התובעת לקבל את המגיע לה אם יתקבלו טענות הנושים. לפיכך התביעה התקבלה והשופטת מינתה את בא כוחה של האישה ככונס נכסים לצורך רישום זכויותיה בבית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד שלם • ב"כ הנתבעים: לא צוין • ב"כ הצד השלישי 1: עו"ד סגל-גבסי • ב"כ הצדדים השלישיים 2, 3: פמת"א - עו"ד מססה • עו"ד יניב גיל עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין