אזרחית הפיליפינים בת 58 שהגיעה לישראל לפני כשני עשורים ולימים התגיירה, תקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. רשות האוכלוסין ביקשה לבדוק את כשרות בית הדין המגייר, אך השופטת ענת זינגר דחתה אותה.
העותרת הגיעה לישראל ב-2005 ועבדה כמטפלת סיעודית אצל כמה משפחות דתיות. היא התקרבה ליהדות ובשלב מסוים בחרה להתגייר. במאי 2017 היא החלה ללמוד באולפן לגיור אורתודוכסי בבני ברק, וכשנה לאחר מכן התייצבה בבית הדין "אהבת הגר" בראשות הח"כ לשעבר, הרב חיים אמסלם. לאחר שנבחנו כוונותיה וידיעותיה בתחום היהדות היא טבלה והתחייבה לקבל עליה עול מצוות. בית הדין החליט לגייר אותה.
כשנה וחצי לאחר מכן, בפברואר 2020, היא הגישה את בקשתה הראשונה לרשות האוכלוסין וההגירה, לשם קבלת מעמד "עולה" מכוח חוק השבות. בראיון שנערך לה היא סיפרה כי "לא הצליחה לממש את הקשר עם אלוקים" דרך הנצרות, וכי היא "רוצה לשרת את האלוקים" שמבחינתה "הוא האלוקים היחידי והאמיתי".
עם זאת, נוכח הערתה במהלך הריאיון שהיא מקווה כי תוכל לקבל אזרחות ישראלית "גם בשביל ילדיה", פקפקה הרשות בכנות הגיור, דחתה את בקשתה והורתה לה לצאת מישראל. בהמשך טענה הרשות גם שבית הדין שגייר אותה אינו נמנה על רשת בתי הדין "גיור כהלכה", שהוכרה בפסיקה כמוסמכת לבצע גיורים לצורך חוק השבות.
בעתירה שהגישה בדצמבר אשתקד טענה האישה כי התנהלות רשות האוכלוסין בעניינה נגועה בחוסר הגינות ובהפרת כללי הצדק הטבעי. היא הדגישה שהיא ממתינה ארבע שנים תמימות לקבלת מעמד, וכל פעם נדחית בתירוץ אחר.
מנגד חזרה רשות האוכלוסין על טענתה שלפיה בית הדין בראשות הרב אמסלם אינו מוכר לצורך חוק השבות, ושמחובתה להבטיח שהליך גיור – של העותרת בפרט ושל אחרים בכלל – לא ינוצל לרעה לצורך רכישת מעמד בישראל.
אבל השופטת זינגר קבעה שיש לקבל את בקשת העותרת לאור שלוש סיבות. הראשונה - עניינה זהה לחלוטין לגיורת אחרת בבית הדין "אהבת הגר" שהוכרה בפסיקה כיהודייה לצורך חוק השבות.
השנייה, חלוף השנים מאז הוגשה לראשונה הבקשה, שאינו מאפשר לרשות לשוב ולבחון את כשרות הגיור שלה. "לצערי התמונה הכוללת העולה מאופן התנהלות הרשות בעניינה הפרטני של העותרת שבפניי מלמד על סחבת מכוונת, חוסר רצון לבחינה עניינית ומאמץ מתמשך שלא לאשר את הבקשה ולדחותה בטענות ודרישות סרק", נכתב בפסק הדין.
הסיבה השלישית נעוצה לדברי השופטת בעובדה שעל פניו, בית הדין בראשות הרב אמסלם נחזה להיות מוסמך דיו לבצע גיורים לצורך חוק השבות, ומכאן שאין סיבה לפקפק בגיור שהוא ערך לעותרת. לפיכך נקבע שבשלה העת לקבל את בקשת העותרת ולהעניק לה מעמד עולה מכוח חוק השבות. רשות האוכלוסין חויבה בהוצאות של 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרת: עו"ד תומר ורשה, עו"ד אסף וייצן, עו"ד עמרי רטנובסקי, עו"ד חן וייס ועו"ד עדי גרינפלד
• ב"כ המשיבה: עו"ד יעל בן סעדון מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
• עו"ד מיטל שוורצברג-חזן עוסקת באזרחויות ואשרות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
