הרווח המשמעותי ביותר בתקופה האחרונה של משפחת האצולה הבנקאית ספרא מגיע ממקור לא צפוי: במכירה פומבית של סותביס׳ שנערכה בשבוע שעבר בניו יורק נמכר עותק תנ"ך עברי עתיק בן 700 שנה שנמצא בבעלות המשפחה תמורת 6.9 מיליון דולר. התנ"ך, הידוע בשם "תנ״ך שם טוב", נכתב בממלכת קסטיליה (ספרד של ימינו) בסביבות שנת 1312, והוא נחשב לאחת הגרסאות המדויקות ביותר של התנ"ך העברי שנכתבו ביד. הוא נרכש על ידי הבנקאי יעקב (ז'אקי) ספרא ב-825 אלף דולר בלבד, כך שמדובר ברווח משמעותי במיוחד.
התנ"ך, שנכתב על ידי רבי שם טוב בן אברהם אבן גאון, עבר מסע עולמי שהחל בממלכת קסטיליה והמשיך במזרח התיכון, באפריקה, באירופה ובצפת, שם נקנה על ידי אחד מעשיר מבגדד. לא משנה היכן נחת, הוא תמיד נשמר על ידי משפחות אצולה יהודיות מקומיות ושימש כמקור לכתבי דת והלכה. אחד מבעליו בעבר היה האספן המפורסם דוד סלומון ששון, שרכש את הספר ב-1909. לאחר מותו, נמכר התנ"ך לראשונה בסותביס' ניו יורק ב-1984. משפחת ספרא רכשה את הספר ב-1994, ובכך הוסיפה אותו לאוסף הכתבים היהודיים ההיסטוריים שבבעלותה, הכולל גם את קודקס ששון שנמכר במאי 2023 תמורת 38.1 מיליון דולר – כתב היד היהודי היקר ביותר שנמכר מאז ומעולם.
במהלך המכירה הפומבית האחרונה התנהלה תחרות עיקשת, בה השתתפו לפחות שלושה קונים באמצעות הטלפון. לבסוף, התנ"ך נמכר בסכום כולל של 6.9 מיליון דולר, כולל עמלות, לקונה אנונימי.
משפחת ספרא, מהמשפחות הבנקאיות החשובות בעולם, היא במקור מסוריה, אך את הצלחתה האמיתית היא חייבת דווקא ללבנון, עם פתיחת הבנק הראשון על ידי יעקב ספרא בשנת 1920 בביירות. המשפחה ידועה היום בהשקעותיה הגלובליות, ובפרט בעסקי בנקאות בשווקים האמריקניים והאירופיים. האחים ג'וזף ומואיז ספרא החזיקו בשליטה בבנק הבינלאומי הראשון לישראל ורכשו גם חלקים מחברת סלקום ובקבוצת כרמלטון שהקימה את מנהרות הכרמל. ב-2003 הם מכרו את הבנק לצדיק בינו, וב-2005 הם מכרו את מניותיהם בסלקום לנוחי דנקנר. כשזה נוגע למוכר המאושר ספציפית – ז’אקי ספרא – הוא מחזיק בין השאר בהשקעות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), במילון מרים-וובסטר ובאנציקלופדיה בריטניקה.
אף שקשריה עם ישראל והיהדות נשמרו, משפחת ספרא הקפידה בעבר שלא להבליט אותם כדי לשמור על ניטרליות ולהגן על קשריה העסקיים בעולם הערבי. אירוע המכירה של תנ"ך שם טוב מדגיש את השינוי שעברה המשפחה בעניין הזה בשנים האחרונות.
מומחים מסכימים כי התנ"ך שם טוב הוא לא רק נכס בעל ערך כספי, אלא גם פריט תרבותי והיסטורי בעל חשיבות אדירה. הוא נכתב בתקופת "תור הזהב" של ספרד, כאשר יהודים, מוסלמים ונוצרים חיו זה לצד זה בשיתוף פעולה תרבותי יוצא דופן יחסית, ועובדה זו ניכרת בעבודת העיצוב המורכבת שלו, שמשלבת סגנונות אמנותיים יהודיים, נוצרים ואסלאמיים.
כתב היד של הספר נעשה בידי רבי שם טוב בן אברהם אבן גאון, שהיה לא רק סופר סת"ם אלא גם אמן של ממש. הדפים שלו מלאים בעיטורים וסמלים מעולם החי והצומח, במוטיבים ארכיטקטוניים כמו קשתות פרסה (שחושפים השפעה מוסלמית ברורה), ואפילו בדימויים מיסטיים כמו נחש האורובורוס (נחש האוכל את זנבו) שמתכתב עם הטקסט. המומחים מסבירים כי מדובר ביצירה אמנותית בעלת ייחודיות נדירה, שכן האיורים קשורים ישירות לטקסט הכתוב, מה שמעיד על כך שאולי אבן גאון עצמו היה גם המאייר.
מעבר ליופי ולחשיבות האמנותית, התנ"ך הזה מהווה חיבור חשוב למקור אבוד שידוע בשם קודקס הללי – גרסה קדומה ומדויקת במיוחד של התנ"ך שנכתבה במאה ה-7 ונחשבת לאחת ההשפעות המשמעותיות על נוסח המסורה. רבי שם טוב התייחס בקפידה לקודקס זה, מה שמעלה את ערכו המדעי וההיסטורי של התנ"ך שלו. לאורך השנים, המסמך עבר בין אוספים חשובים, כולל כאמור האוסף של דוד סלומון ששון, שהיה ידוע באוסף מרשים של כתבי יד יהודיים עד שהתגלגל לידיו של ז'אקי ספרא. הוא הוצג בעבר בתערוכות נחשבות ברחבי העולם, כולל אמסטרדם, ברלין וניו יורק.
