47.5% מעורכות הדין הרשומות כיום הן נשים, לעומת 52.5% גברים. אולם, מנתוני לשכת עורכי הדין, המתפרסמים היום (ד') לקראת ועדת המשפט העשירית, עולה כי מזה עשור מוסמכות באופן עקבי יותר נשים מאשר גברים. כלומר, אם המגמה תמשך, בשנים הקורונה יגיעו המספרים לשוויון מגדרי וייתכן שאף יפעלו בישראל יותר עורכות דין מאשר עורכי דין.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הוועדה צפויה להתקיים ב-2 בספטמבר במעמד נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ולראשונה גם ראש הממשלה, נפתלי בנט.
הנתונים מציגים מספר פרטים חדשים על עולם המשפט בישראל ב-2021. בסך הכל רשומים בישראל 91,763 עורכי דין, מתוכם 74,763 פעילים ו-1,217 שופטים. היתר, רשומים כלא פעילים או שהלכו לעולמם.
בנוסף, רוב עורכי הדין הם תושבי מחוז תל אביב ולאחריהם במרחק לא רב - חברי מחוז המרכז. לאחר מכן מחוז חיפה, מחוז ירושלים, מחוז הדרום ומחוז הצפון. כ-3,000 עורכי דין רשומים ללא השתייכות למחוז כלשהו.
עוד עולה מהנתונים כי מרבית עורכי הדין בישראל הם בני 50-40 ובאופן ספציפי שכבת הגיל הפופולרית ביותר היא של בני 53 ולאחר מכן בולטים בני 40-30. על פי רישומי הלשכה, ישנם 137 עורכי דין שהם בני 80, 61 בני 90 ואפילו חמישה בני 120 ושמונה בני 100, אולם נראה כי הסיבה לכך היא ש"הסטטוס" שלהם לא עודכן בידי בני המשפחה, כאשר הלשכה מצידה אינה אוספת מיוזמתה מידע אישי או פרטי כלשהו.
באשר לסוגיית השוויון המגדרי, ראוי לציין כי נכון לשנה זו, בלשכה לא רשומים כאלה שמגדירים עצמם חסרי מין או בעלי זהות מגדרית אחרת, על אף שהלשכה אינה מחייבת בחירה באחת משתי האפשרויות.
פעילות משפטית ענפה בערים הערביות
בעיר תל אביב-יפו רשומים רוב רובם של עורכי הדין: 15,591. תמונת מצב לגבי החברה החרדית ניתן ללמוד מהנתונים של העיר בני ברק - בה רשומים 1,302 עורכי דין, ובאלעד - שם רשומים 79 בלבד.
תמונת המצב בישובים המבוססים מעלה כי דווקא בהם פועל מספר מרשים יחסית של עורכי דין ביחס לגודל האוכלוסייה: בכפר שמריהו 54, בקיסריה 124 ובסביון 121 עורכות ועורכי דין. באלון שבות רשומים 30 עורכי דין ובקרני שומרון 46.
תמונת המצב בערי הדרום מגלה גם היא תמונה ממוצעת יחסית: על-פי נתוני הלשכה, בעיר באר שבע פועלים 1,265 עורכי דין, באילת 154, בירוחם 16 ובמצפה רמון שבע עורכות ועורכי דין.
הנתונים על אודות עורכי הדין בחברה הערבית ובערים המעורבות מגלים פעילות משפטית ענפה. כך למשל, באום אל פאחם רשומים 214 עורכות ועורכי דין. בטייבה 161, ובטירה 102. גם בחברה הבדואית ישנה פעילות משפטית לא מעטה, כאשר ברהט לבדה רשומים 34 עורכי דין.
ראש לשכת עורכי הדין, אבי חימיצילום: רפי קוץכישנם ישובים רבים בארץ שבהם רשום עורך דין או עורכת דין אחד בלבד, ואלו הם בעיקר מושבים או קיבוצים.
לדברי ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי: "הנתונים מצביעים על כך כי למעשה בישראל של היום, כל מי שחולם וחולמת לעסוק במקצוע עריכת הדין – יכולים לעשות זאת. אני שמח על חברותם של עשרות ומאות עורכות ועורכי דין מיישובי החברה הערבית, החברה החרדית ואף החברה הבדואית".
