את ההוכחה הראשונה לעוצמתו של המדבר אפשר לקבל בסיפור יציאת מצרים. הבחירה להוביל את ישראל דווקא במדבר, במשך 40 שנה, לעבר הארץ המובטחת – אינה מקרית. חבל הארץ הזה היה בדיוק המקום המתאים לגבש את בני ישראל לעם, להפוך אותם מעבדים נטולי תקווה לאנשים חופשיים, הפועלים מתוך חזון וראייה לעתיד. אלפי שנים לאחר מכן החל לעשות נפשות לנגב ולמדבר ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון. בתפיסתו הציונית האמין, שצו קיומה של מדינת ישראל, כלכלית וביטחונית, הוא להדרים. והוא, כראש ממשלה וכאדם, נאה דרש ונאה קיים. עם פרישתו הראשונה מהממשלה, ב־1953, התיישב עם רעייתו פולה בקיבוץ שדה בוקר, שבו הוא התגורר עד מותו, 20 שנה לאחר מכן.
ככל שעובר הזמן, יותר ויותר אנשים מגלים את עוצמתו ויופיו של המדבר. חלק בוחרים להתגורר בו, חלק מגיעים אליו כדי להתנתק משאון העיר, להתחבר לעצמם, ולחזור רגועים יותר לביתם ולשגרה.
צלילי מדבר: שרים ומאדירים את הזמר העברי
לפני כ־30 שנה החליטו בני הזוג רונית ואבי אלקיים לקבוע את ביתם בדימונה מטעמים אידאולוגיים – ציוניים, בלי מרכאות. בית המלון, שהקימו בכניסה לעיר, שינה את אופיו עם השנים, עד שהחליטו שזה יהיה הבית של המוזיקה הישראלית. כשהוקם, העניקו לו את השם "מלון דרכים". במהלך תקופת הקורונה החליטו לשנות את שמו ל"צלילי מדבר".
"כשהקמנו אותו, החלטנו שזה יהיה מלון אוריינטלי. את ערבי השירה הישראלית התחלנו להעלות במטרה להאדיר את הזמר העברי", הם נזכרים בתחילת הדרך. "ואז הגיעה הקורונה. ישבנו בלי עבודה, וחשבנו מה עוד אפשר לעשות למען המטרה. עבורנו, השירה היא חלק מהנוף של הארץ, מהחיים שלנו. זו תמצית הזהות הישראלית. השירים על הנופים, המאורעות והמלחמות לאורך כל הדרך עיצבו את המדינה. החלטנו שזה הזמן להחליף את שם המלון, קראנו לו "צלילי מדבר", והתחלנו ליצוק לתוך השם והרעיון את התוכן".
הזוג אלקיים "התלבש" על 50 שנות זמר עברי ופנה לכ־80 יוצרים, שמסמלים את השירה המקומית. "בתחילה חשבנו על כותבים ומלחינים בלבד, ואז החלטנו לצרף גם זמרות וזמרים לרשימה, כי הרי אלו האנשים, שגרמו לשירים האלו להיות ישראליים. יצרנו קשר עם היוצרים ועם משפחות היוצרים, שאינם עוד בחיים, לכולם הסברנו, שהמטרה אינה להנציח אלא להאדיר".
במהלך התקופה הזו הפך כל חדר מבין 60 חדרי המלון לחדר מזמר. בכניסה לכל חדר מוצבת תמונה של היוצר עצמו עם קטע מיצירתו. "לא ציינו תאריך לידה או תאריך פטירה", הם מדגישים, "כי החדרים הם אנשים חיים. אנחנו גם נוהגים לשנות מדי תקופה את סדר התמונות שבכניסה לחדרים. לא ניתן גם לבחור מראש את החדר, כי אנחנו לא מוכרים אומן ולא ממסחרים את שמו. זו 'הפתעה' נעימה לגלות בחדר של איזה יוצר אתה ישן". במקביל הוסב לובי המלון לשמו של קובי אשרת, חדר האוכל לשמה של הגבעתרון, והפטיו מציג את נעמי שמר וקיבל את השם "שירת רבים". בפינות חמד מונחים ספרי שירה של כל היוצרים.
תחילתו של כל ערב שישי מיוחד שכזה היא בקבלת שבת בלובי. המשכו בארוחת ערב חגיגית, ואז עוברים האורחים לאולם שבו מתקיים ערב הזמר. את האירוע מלווה מנחה, ששר, מנגן ומספר את סיפור היוצרים והשירים, המוקרנים על מסך ענק, כשהקהל הוא משתתף בשירה. לאחרונה החלו להתקיים ערבי זמר גם בימי שלישי, כדי לתת מענה לאוכלוסיה הדתית.
בשבתות, לאחר ארוחת בוקר ישראלית, מגיע מורה דרך למלון, והאורחים מוזמנים לטיול באזור. "המטרה שלנו היא לגרום לאנשים לעלות לנגב. זה לא נכון לאמר 'לרדת לנגב', זה במפורש 'לעלות אליו'", מדגיש אלקיים. "האורחים משלמים רק עבור השהייה במלון. לא על ערב הזמר ולא על הטיול. זה חלק מהרצון שלנו לחבר את האורחים לנגב".
מי שמבקש להגיע רק לארוחת ערב ולערב השירה ולחזור לביתו?
"אין אפשרות כזו", הם מבהירים. "אנחנו לא מוכרים כרטיסים, אלא מוכרים חוויה. אנחנו פה מטעמים ציוניים, וזו הדרך הפשוטה שלנו להעביר את המסר ש'אין לנו ארץ אחרת'".
איציק פרס, מורה דרך, ממליץ על שבעה מקומות בהם אפשר להתחבר למראה, לשחרר ולהירגע
"אנשים מיוחדים גרים במדבר. המיוחדים, שלא גרים בו, מגיעים כדי להתחבר אליו", אומר איציק פרס, מורה דרך. "המרחב האינסופי, הריחוק מהמרכז, נוף בראשיתי, אוויר נקי, זריחות מרהיבות, גוונים משתנים והשקט מאפשרים להתחבר לנפש שבנו, שמתעוררת ומקבלת אנרגיות מיוחדות. גם בחודשי הקיץ הלוהטים ניתן ליהנות בו ולשאוב ממנו אנרגיות מיטיבות ומחדשות. אם באמצעות חיבור אל זריחה מופלאה, אם במדיטציות בין ערביים אל מול השקיעה ואם בטיולי ליל ירח מלא. יותר ויותר אנשים בוחרים להגיע למדבר כדי להתמזג איתו בהרמוניה אינסופית, והם נרגעים", הוא מדגיש. "זה יכול להתקיים בין דיונות חול זהובות, בין ואדיות, בין קניונים מפורצים או בסמיכות לאיזו נאת מדבר או גב מים, מקומות שמרחיבים את הלב והנפש עד בלי די. בחלק מהמקומות מצטרפים ל'חגיגה' גם הולכי על ארבע מדבריים: צבאים, גמלים ועוד בעלי חיים, שמתמזגים עם הטבע".
פרס ממליץ על שבעה מקומות, מתוך עשרות רבות, שאליהם ניתן להגיע בחודשי הקיץ. אפשר לבד, בזוג או בכל הרכב אחר שבוחרים.
1. טיילת אלברט, על שפת מכתש רמון.
אתר מופלא. העוצמה המופלאה שלו מחסירה פעימה, והשקט ואוויר הפסגות ממלאים את הנשמה.
2. הר אבנון, על שפת מכתש ירוחם.
ברום של 656 מ' מעל פני הים מתנשא לו מצפור מבודד של הר אבנון, שצופה לעבר מכתש חתירה, שהוא מכתש ירוחם. המבקרים זוכים לתצפית מרהיבה הן למכתש ירוחם שמתחת להר והן למכתש חצרה הנמצא מזרחה לו.
3. מצפור גורני, נקודת תצפית למדבר יהודה.
בתצפית המרהיבה למדבר יהודה נמצאים עצי שיטה ואבנים גדולות לישיבה המאפשרים להתחבר לנוף. המצפור נמצא בשטחי העיר ערד, אבל הוא מבודד לגמרי. מגיעים אליו בנסיעה מהעיר. כ־100 מטר לאחר הפנייה שמאלה למצדה פונים ימינה לשביל כורכר, שמוביל לאחר כ־700 מטר לנקודה, שבה נפתחת הנשמה אל מול נוף עוצר הנשימה.
4. מצפה מואב.
אחת מנקודות התצפית המרהיבות בישראל ממוקמת בקצה העיר ערד וצופה מזרחה לעבר מדבר יהודה והרי מואב. "לכל מי שמגיע למצפה מואב מובטחת חוויה אדירה, בעיקר בעת שקיעה, עת נצבע הנוף סביב בגוונים של צהוב ואדום", אומר פרס. בנקודה נמצא גם פסל סביבתי בצורת מטוס של הפסל והאמן יגאל תומרקין, שמתמזג עם הנוף והסביבה.
5. תצפית הר סדום וגבעת הכפתור.
שתי תצפיות סמוכות זו לזו על אותו ההר, אל מול הרי מואב במדבר יהודה. הר סדום מתנשא אל מול הרי מואב. "ממנו, כך מרגישים כל המבקרים בו", מוסיף פרס, "אפשר לקבל השראה אלוהית (תרתי משמע), כשמביטים אל הנוף הניבט בכל שעה ביממה".
6. מצפור השלום.
מרפסת תצפית מבודדת בערבה התיכונה, ניצבת על דרך השלום בין המושבים עידן וחצבה. במרפסת יש גם פרגולה, שמשתלבת בסביבה וצופה אל הנוף המרהיב של הערבה והרי אדום.
"בית זה בית רק כשיש בו אישה ומשפחה"
לפני כ־23 שנה יצא לאור הרומן "ביתו במדבר" של מאיר שלו, שהפך עבור הקוראים לאבן דרך בנושא החיבור למדבר. רפאל, גיבור ספרו של שלו, הוא איש בן 52, שחי ועובד בנגב. הוא מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו, ובביתו שבמדבר הוא חוזר אחורה לימי ילדותו בירושלים, לסיפורים שליוו את חייו. הרומן מציג חשבון נפש של אדם לצד תובנותיו, כשהשקט המדברי וההתבודדות מאפשרים אותם.
למצוא מפלט במצפה רמון
"מאז ומעולם המדבר היה מקום מפלט עבורי. כשהגעתי למצפה רמון, המקום שאני הכי אוהבת בכל העולם, הרגשתי את האוויר חוזר לריאות", מסבירה עדי סופר־תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, את סוד חיבורה למקום. "ככלל, המדבר הוא קונספט, אבל במקרה זה מדובר במדבר שלנו. לפני שנים חייתי באריזונה, שם יש מדבר מקסים וגם הגרנד קניון, אבל שום דבר לא מתקרב לריגוש שלי ממצפה רמון. זה אינסופי, זו החירות לנפש".