בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה פסיקה דרמטית בסוגיית איחוד משפחות. השופט עודד מאור חייב את רשות האוכלוסין וההגירה לאפשר לאזרח מאלי השוהה בישראל שלא כדין וזהותו אינה ברורה, לצאת מהארץ על מנת להנפיק דרכון במדינת מוצאו ולחזור לצורך הסדרת מעמדו. הנימוק: טובת בנם הפעוט שלו ושל זוגתו הישראלית מחייבת זאת.
המערער נכנס לארץ באופן בלתי חוקי בשנת 2010. תשע שנים לאחר מכן הוא הועמד לדין בשל עבירות סחר בסמים ואף ריצה עונש מאסר. לטענתו, באותה תקופה הכיר בת זוג ישראלית, ומאז ועד היום הם מנהלים זוגיות כנה ואמיתית. השניים סיפרו שלאחרונה אף נולד להם ילד.
1 צפייה בגלריה
ארכיון
ארכיון
ארכיון
(צילום: עפר מאיר)
בני הזוג פנו לאפיקים המקובלים על מנת להסדיר את מעמדו, אך נתקלו בחומה בצורה נוכח העובדה שאין לו דרכון או אפילו העתק. בנסיבות אלה, הן רשות האוכלוסין וההגירה והן בית הדין לעררים קבעו שעל מנת לדון בבקשה, על בן הזוג לצאת מישראל ולהנפיק דרכון במדינת מוצאו. אלא שעל מנת לחזור יהיה עליו להגיש בקשה להתיר את כניסתו לישראל.
במרץ האחרון הגישו בני הזוג את הערעור. לטענתם, בית הדין התעלם מהעובדה שהם חובקים כעת בן, וכי אי הבטחת חזרתו של אביו לישראל אחרי הנפקת הדרכון אינה עולה בקנה אחד עם טובת הילד.
מנגד טענה רשות האוכלוסין שנסיבות העניין – כניסתו של המערער לארץ שלא כדין, הרשעתו בפלילים והעובדה שהזדהה בשני שמות, באופן המטיל צל כבד על זהותו האמתית – מצדיקות לדקדק עמו כחוט השערה בקיום נהלי הרשות, שלפיהם תחילה יש להציג דרכון ורק לאחר מכן תיבחן כנות הזוגיות לצורך הסדרת המעמד.
עו"ד אביר ג'יריסעו"ד עביר ג'יריס
השופט מאור הסכים אמנם שהצגת דרכון היא תנאי בסיסי לתחילת הדיון, קל וחומר כשקיימת עמימות סביב זהות המערער. אולם השאלה העומדת על הפרק אינה נוגעת לדרכון, אלא להבטחת חזרתו ארצה אחרי שינפיק דרכון במדינת מוצאו. בנקודה זו השופט חלק על הכרעת בית הדין לעררים, שלא נתנה משקל לצורך של בנם הפעוט של המערערים באב נוכח.
הוא כתב כי "אמנם על פני הדברים לא ניתן להידרש לבקשה בלא דרכון בתוקף, אולם יש לתת את הדעת לקטין שממתין לאביו בישראל. לא מקובלת עלי הנמקת בית הדין לעררים שלפיה אין זה חריג שקטין גדל לפרקים בלא הוריו, שכן טיול או עבודה אינם הרחקה כפוייה למועד בלתי ידוע".
בהחלטה צוין כי במצב הייחודי שנוצר ראוי שרשות האוכלוסין תשנה את הסדר בבחינת הבקשה, כשתחילה תבדוק את טיב הקשר בין המערערים וכנותו, ואם תמצא שהזוגיות אמיתית – תנפיק למערער אשרת כניסה חוזרת לישראל על מנת שיוכל לשוב ארצה אחרי הנפקת הדרכון. השופט חידד כי מרגע שנולד הפעוט נקודת האיזון השתנתה באופן שיש להתחשב גם בטובתו, והמתווה לעיל משקף איזון ראוי בין טובת הילד לבין הקפדה על נהלי הרשות.
לפיכך הערעור התקבל ונקבע שבכפוף לאמיתות הקשר בין המערערים – תינתן לבן הזוג אשרת כניסה חוזרת חד-פעמית לישראל אחרי שינפיק דרכון במאלי לצורך הסדרת מעמדו בארץ.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערים: עו"ד ט' פרושן • ב"כ המשיבה: עו"ד ע' אשל (פמת"א אזרחי) • ד"ר עו"ד עביר ג'יריס עוסקת בזכויות אדם, אזרחויות ואשרות וייצוג מול משרד הפנים • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין