שיעור האבטלה בישראל יורד במהירות, והמשמעות הייתה אמורה להיות קיצוץ בדמי האבטלה של המובטלים שפוטרו או מצויים בחופשות ללא תשלום בשל משבר הקורונה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום (רביעי) מגלים, כי במחצית הראשונה של חודש מרץ ירד שיעור האבטלה בישראל, הקובע לגבי תשלום דמי האבטלה, אל מתחת ל-10%, ונקבע על 9.8%, שהם 392.8 אלף מחוסרי עבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שר האוצר ישראל כץ פרסם בעמוד הפייסבוק שלו, חצי שעה לפני הפרסום הרשמי של הנתונים, כי הקיצוץ בדמי האבטלה, כפי שנקבע בחוק, לא יתבצע: "כפי שהבהרתי גם בעבר, תשלומי החל"ת ימשכו עד חודש יוני, ללא הורדה של 10% בגובה התשלום בשל הנתונים החלקיים, ובהתאם לכך הנחיתי את המערכות הנוגעות בדבר". יש לציין כי הדבר לא תלוי רק בהחלטה של כץ ודורש תיקון חקיקה".
עוד הוסיף השר כי "בימים אלה אנו מקיימים במשרד האוצר דיונים לגיבוש מדיניות התעסוקה לאחר חודש יוני".
מזה שנה וחודש משלם הביטוח הלאומי דמי אבטלה באופן חריג גם לכל העובדים שנשלחו לחופשות ללא תשלום. כמו כן משולמים דמי אבטלה מעבר לתקופה של מספר חודשים הקבועים בחוק לגבי מפוטרים. על פי החלטת הממשלה, דמי האבטלה בשל משבר הקורונה ישולמו רק עד 30 ביוני השנה וטרם הוחלט אם להאריכם.
גורמים ממשלתיים העריכו הבוקר כי הסיכויים להארכת תשלום דמי האבטלה מעבר לחודש יוני השנה נמוכים, בשל היציאה של המשק מהסגרים וחזרת המשק לעבודה כמעט מלאה ברוב התחומים.
על פי החוק המיוחד לתקופת הקורונה, ישולמו דמי אבטלה מלאים למי שנשלחו לחופשות ופוטרו בשל משבר הקורונה רק כל עוד שיעור האבטלה יהיה 10% ומעלה. כאשר שיעור האבטלה בישראל יפחת מ-10%, ההחלטה קובעת כי דמי האבטלה המשולמים על ידי הביטוח הלאומי יקוצצו ב-10%, חודש אחד לאחר הירידה אל מתחת ל-10%. על פי החוק, כאשר שיעור האבטלה יהיה נמוך מ-7.5% - יופסק תשלום דמי האבטלה המיוחדים כליל.
המשמעות: מי שהשתכר ערב המשבר 10,000 שקל ושוהה כמובטל בביתו - מקבל כיום 7,000 שקל דמי אבטלה (70% משכרו), אך היה אמור לקבל מ-1 במאי רק 6,300 שקל. במקרה כזה דמי אבטלה ישולמו החל מחודש יולי רק למי שפוטרו מעבודתם בחודשים האחרונים או לאחר 30 ביוני השנה, וזאת לתקופות הקבועות בחוק הרגיל.
בין הסגר הראשון לשני, בחודש ספטמבר 2020, אמורים היו דמי האבטלה לספוג קיצוץ ראשון של 10%, כאשר באוגוסט ירדה האבטלה בישראל לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה לשיעור נמוך מ-10%, גם אז ל-9.8%. אולם, שר האוצר כץ הורה גם אז להימנע מהפחתת דמי האבטלה, ערב הסגר השני, וכך לא קוצצו דמי האבטלה ב-10% לפני שבעה חודשים.
"צפינו כבר בשבועות האחרונים ששיעור האבטלה יירד אל מתחת ל-10% ולדעתי השיעור ילך ויפחת עוד בחודשים הקרובים. המשק מתאושש במהירות ורבים ממחוסרי העבודה חוזרים כבר למקומות עבודתם או מוצאים עבודה חדשה", אמר ל-ynet ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון.
מהנתונים מתברר כי שיעור האבטלה הקובע לתשלום דמי האבטלה ירד במחצית הראשונה של חודש מרץ, עם פתיחתם רחבת ההיקף של רוב ענפי המשק (למעט בבתי הקולנוע, מופעי בידור, תעופה ותיירות, שבהם נמשכו עדיין הגבלות חמורות) ל-9.8%, כאמור, שהם 392.8 אלף מחוסרי עבודה. זאת, לעומת 12.6%, שהם 507.5 אלף מחוסרי עבודה במחצית השנייה של חודש פברואר.
שיעור האבטלה המורחב, הכולל גם את העובדים שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה שלהם מחודש מרץ 2020, הסתכם במחצית הראשונה של חודש מרץ 2021 עדיין כמעט בחצי מיליון עובדים, שעודם שוהים בבית - 492.7 אלף, שהם 12.0%. זאת, לעומת 639.9 אלף מחוסרי עבודה, שהם 15.4%, לפי ההגדרה הרחבה, במחצית השנייה של חודש פברואר.
בסך הכל היו במשק הישראלי במחצית הראשונה של חודש מרץ השנה 6,525,700 בני 15 ומעלה שיכולים היו לעבוד. מתוכם היו בכוח העבודה 4,019,400 ישראלים, שהם 61.6%. 2,506,300 ישראלים לא היו בכוח העבודה (לא עבדו ולא חיפשו עבודה) וזהו שיעור גבוה יחסית למדינות אחרות, 38.4%, בעיקר בשל השתתפות נמוכה של גברים חרדים ונשים ערביות בכוח העבודה בישראל.
עוד דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי 99,900 עובדים, שהם 4%, הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה שלהם מאז חודש מרץ 2020, בשל משבר הקורונה, ואינם עובדים גם כעת.
אחת ההערכות הייתה שהקיצוץ בדמי האבטלה יוביל עובדים רבים לחזור לחפש עבודה כבר בחודש הקרוב, מחשש שדמי האבטלה המקוצצים יפגעו בהם. אלא שכעת, לאחר ששר האוצר הודיע כי ימנע את ההפחתה, נראה שגם התמריץ הזה יבוטל.
ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל, אמרה: "משרד האוצר מתנהל כאילו אינו מעונין שהמשק יחזור לפעילות. במשק הישראלי יש משרות רבות פנויות בכלל הענפים והמעסיקים קוראים להחזרת העובדים. לא ברור מדוע השר כץ מסרב לעודד את העובדים לחזור לעבוד ובוחר לשלם להם על ישיבה בבית. זו החלטה שאין בה היגיון כלכלי, תעסוקתי, או בכל היבט אחר".