שר האוצר ישראל כץ באולפן ynet
(צילום: אלי מנדלבאום, שחר גולדשטיין)
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, מתנגד לסגר הכללי שהממשלה מבקשת להטיל החל מהשבוע. בשיחות סגורות שקיים בימים האחרונים השווה ירון את המשק הישראלי ערב הסגר הראשון לארנולד שוורצנגר - השחקן השרירי הידוע - ולקראת הסגר השני לאדם זקן וחבוט.
ירון אמר בשיחות סגורות כי ההחלטה שצפויה לקבל הבוקר ממשלת ישראל לגבי סגר כללי מטרידה אותו בהינתן העובדה שהוא צפוי להיות רוחבי ודרקוני מהקודם. על פי ירון בסגר הקודם הממשלה הצליחה ליישם מתווה "עם החרגות חכמות" שידע להשאיר מספיק מקומות עבודה פתוחים יחסית, כלשונו.
לדברי ירון, הסגר הראשון “עבד” והצלחתו באה לידי ביטוי מאוחר יותר בכך שהצניחה בתוצר ברבעון השני של השנה הגיעה ל-28.7% (ירידה בתוצר לעומת הרבעון הקודם במונחים שנתיים). מדובר אמנם בפגיעה משמעותית מאוד, אבל עדיין כזו שפחותה מהפגיעה שספגו כלכלות אירופיות רבות. “צריך למזער רוחביות כדי שהנזק יהיה יותר נורמלי”, הסביר ירון בישיבה האחרונה, לדברי גורמים שנכחו במקום.
בבנק ישראל, בדומה למשרד האוצר, סבורים כי הכשלים העיקריים במשבר היו בטיפול בצד המערכתי של הבריאות ובאו לידי ביטוי בהיעדר הקמת מנגנונים מסודרים של קטיעת שרשראות הדבקה, במערך הבדיקות, בסוגיות של אכיפה ובפתיחה מהירה למדי של מקומות שלא היו נדרשים. לכן, לא ברור לאנשי בנק ישראל איך הסגר המתוכנן השבוע מסייע לתיקון של אותם כשלים. כמו כן, בבנק ישראל מזכירים כי הקו האדום ששורטט לצורך חזרה לסגר נוסף היה במידה שהנתונים יתקרבו ל-1,500 מונשמים, כאשר כעת מספר המונשמים עומד על 480 - פחות משליש. במידה שיוחלט על סגר כללי נוסף, ישראל תהיה המדינה המערבית הראשונה שתעשה זאת.
ירון השקיע את רוב מאמציו בשבועות האחרונים בקידום מודל חליפי לחל”ת הנוכחי - שכשל לכל הדעות ויצר מלכודת אבטלה שלפי הנגיד עומדת על 12% מכוח העבודה. בדיונים פנימיים סבר ירון כי מודלים של חל”ת גמיש או של שימור עובדים היו מביאים זה מכבר את האבטלה לאזור ה-7% או 8% אבטלה. אלא שבימים הקרובים, מאז החלו הדיבורים על סגר, הנגיד ובנק ישראל ישקיעו את כל המאמצים לנסות ולרכך את מרכיביו ומפעילים את כל כובד משקלם לכיוון סגר “יותר נושם”, לרבות בתעשייה ובמקומות אסטרטגיים. בדומה לדיון האחרון בערב הסגר האחרון, שם הצליחו אנשי האוצר ובנק ישראל להחריג השתקה כוללנית ומוחלטת. "ישנם סקטורים כמו בנייה שלפי ניתוח עלות-תועלת של בריאות מול תפוקה - אין סיבה לסגור אותם”, הסביר גורם בפגישה בבנק ישראל.
ירון הסביר לנוכחים בפגישות האחרונות כי הסגר הנוכחי כבר פוגש משק ישראלי אחר לחלוטין מזה שהיה בסגר הראשון. באותה ישיבה בה השווה ירון את המשק הישראלי בסגר הראשון לארנולד שוורצנגר כאשר בסגר השני המשק הוא איש זקן וחבוט, הבינו בבנק ישראל שביצוע הסגר השני מצריך שכלול ויצירתיות גבוהה יותר מזה של הראשון. על רקע ניסיון העבר והתפתחויות מאז אותו סגר ראשון, ירון גם הבליט את ההטרוגניות בפגיעה, כאשר הוא ציין שעסקים קטנים נפגעו "ביתר שאת ובצורה לא פרופורציונלית". בבנק ישראל ניסו לחשב במהלך סוף השבוע את רמת הפגיעה לפי סקטור וענפים כדי להבין את אותה שונות בנזק.
בנוסף, בבנק ישראל לא בטוחים עד כמה הסגר יהיה אפקטיבי, שכן אנשי הבנק זיהו כי עקב אכילס שעלול לטרפד את הצלחת המהלך הוא אמון הציבור. בבנק ישראל סבורים כי אמון הציבור נשחק, דבר שמשפיע על האפקטיביות של הסגר, קל וחומר כל עוד לא ברור לאזרחים מהו ה"גזר” שממתין להם בסוף התהליך. כלומר, האם אחרי הסגר, המערכות והתשתיות שהיו צריכות לקום לצורך התמודדות עם המגפה יהיו זמינות ומוכנות ולא תמתין להם שוב מערכת כושלת. לכן, יש חשש למעגל קסמים שלילי שיגרום לאפקטיבות פחותה של הסגר, דבר שעלול להוביל לסגר ארוך יותר, שיפגע באמון וחוזר חלילה.
בבנק ישראל הבהירו כי שינוי הקריטריונים באופן תדיר פוגע באמינות ומביאים כדוגמה את תוכנית הרמזור של שך פרויקטור הקורונה רוני גמזו ש"נותק מכל הלוגיקה שלו". בבנק סבורים כי אם הרמזור היה מקבל תוקף מיד לאחר שהוצע - ישראל לא היתה מגיעה לסגר שני.
