"גם בשנת 2021 יהיו חלקים שקשורים במשבר הקורונה. קיימנו צעדים חסרי תקדים במסגרת המשבר, קיבלנו עליהם שבחים, גם מקרן המטבע, קודם כל לעצור את מה שהיה במרץ, ולאחר מכן לוודא שאנחנו בסביבת אשראי מאוד נמוכה, גם הקלות רגולטוריות בקרב הבנקים". כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בוועדת הכספים של הכנסת.
הוועדה דנה בתקציב בנק ישראל לשנת 2021 שיהיה נמוך ב-7.5% מתקציב שנת הקורונה 2020 ויסתכם ב-996.4 מיליון שקל. לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, התייחס הנגיד גם לתוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה וציין כי "יש אלמנטים מסוימים שיעילים ויש אלמנטים שצריך ללמוד ואולי הם לא היעילים ביותר", מה שכבר אמר מיד לאחר התוכנית שלא הוצגה לו כלל מראש.
לוועדת הכספים הוצגו תקציב בנק ישראל ויעדיו. מתוך התקציב בסך כ-996.4 מיליון שקל, סך תקציבי ההרשאה להתחייב לשנת 2021 הם כ-252 מיליון שקל.
בין הסעיפים הבולטים בתקצובם: סעיף מטה וסיוע תוקצב בכ-267.5 מיליון שקל ובכ-37 מיליון בהרשאה להתחייב, לביצוע תקציבי הבנק הוקצו כ-257 מיליון שקל וכ-19.5 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, להשקעות הוקצו כ-38 מיליון שקל וכ-36 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, להדפסת כסף - בן השאר לראשונה שטרות עם חתימת הנגיד אמיר ירון - הוקצו כ-37 מיליון שקל וכ-43 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. לשיתוף נתוני אשראי הוקצו כ-81.5 מיליון וכ-101 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.
מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2021 עלות העבודה הישירה והעקיפה צפויה להיות כ-444.7 מיליון שקל, שהם כ-45% מסך התקציב, ועלות הגמלאים צפויה להיות כ-303.2 מיליון שקל, שהם 30.4% מסך התקציב. סך עלות העבודה והגמלאים מהווה כ-75% מתקציב הבנק לשנת 2021.
עוד עולה מהדו"ח, כי נכון לסוף חודש נובמבר 2020, סך מאזן הבנק היה כ-620 מיליארד שקל, מתוכם כ-555.2 מיליארד שקל בנכסי מט"ח, והגירעון בהון היה כ-44.4 מיליארד שקל. יתרות המט"ח של בנק ישראל בסוף שנת 2020 היו כ-173.3 מיליארד דולר, גידול בשיעור של 37.5% בהשוואה לסוף שנת 2019.
פרופ' ירון אמר בנוסף בוועדה, כי "לכולם ברור שבתחום המשבר שתי נקודות משבר שימשיכו להיות הן כמובן בעסקים קטנים, שאנחנו מתמקדים בו, ושוק העבודה בהמשך. בייעוץ הכלכלי לממשלה, היינו מהראשונים שזיהו שזה משבר שונה לגמרי מ-2008 ושצריך להיות פה סיוע תקציבי משמעותי. היינו מעורבים ב'קופסאות הקורונה' ובאלמנטים מרכזיים להתוויית רשת הביטחון שקיימת עד היום. לצד זה היינו מעורבים בתחזיות ואומדן עלות של סגרים וכיוצא בזה.
"נעשו צעדים רבים, זה הצריך תשומת לב מיוחדת, עבודה מסורה של עובדי הבנק וגם יצירתיות, וגם נחישות. זה הסיט חלק מהדברים שהתכוונו לעשות במשבר הקורונה, זה מביא אותי לתוכנית 2021, שנרצה לקדם. בראייה קדימה אנחנו כמובן בתחום המחקר, שהוא כה חשוב, הן באספקט הכלכלי, והן בצעדים המוניטריים שנעשו בהם צעדים מיוחדים. אחד הדברים שלמדנו הוא החשיבות של נתונים בזמן אמת, קיבלנו פרס בינלאומי על זה. זה ימשיך להיות מוקד שלנו - גיוון יכולת האיסוף, אין ספק שהנושא הזה קריטי. לדעת מה קורה בכרטיסי האשראי נותן לנו לדוגמה לדעת אילו תחומים בפתיחת סגר יש בהם רכישות ומה השינוי. אנחנו הולכים לקדם תחומים שונים בעולם המחקר, זו תובנה שהתעצמה במסגרת המשבר".
עוד ציין הנגיד, כי "אנחנו מצליחים לעבוד לפי כל הכללים, ולעבוד גם בקפסולות אבל גם מהבית ובעבודה דיגיטלית, לפני שנה ומשהו, לא יכולנו לחשוב שעסקה תוכל להתבצע במחלקת השווקים בשלט רחוק. היום אנחנו יכולים לעשות את זה וכמובן נמשיך".
עוד ציין פרופ' ירון את קידום החדשנות הפיננסית הטכנולוגית שדוגל בה הבנק.
לשאלת יו"ר הוועדה כמה כסף נכנס למדינה מנכסי הגז, במסגרת הקרן שהוקמה לשם כך, השיב ירון כי "נכנסו כ-500 מיליון שקל".
חברי הוועדה הביעו מורת רוח מהסכום הנמוך שנכנס לקופת המדינה מאפיק זה. בנוסף קראו חברי הוועדה לנגיד לבחון האם יש שוני בהקצאת ההלוואות לתחום המסעדנות לעומת תחומים אחרים, וכן לבחון את העלאת הריביות של הבנקים במסלולי המשכנתאות לציבור למרות הורדת הריבית במסלול הפריים מצד בנק ישראל.
עוד קראו חברי הוועדה לשילובם של כל האוכלוסיות והמגזרים בקרב עובדי הבנק, בהתאם לחלקם באוכלוסייה, עם דגש על האוכלוסייה הלא יהודית והמגזר החרדי.
