המחיר באתר גבוה מהמחיר כפי שהוצג בפרסומת. צרכן ראה פרסום ממומן בפייסבוק: פלטה קרמית (כיריים) זוגי סאוטר דגם CHP2209 ב-325 שקל במחסני חשמל. כשהחליט לקנות את המוצר, לחץ על הלינק אבל באתר החברה - המחיר קפץ ל-359 שקל, פער של 10% במחיר.
מהחברה נמסר: "מדובר בתקלה טכנית של משיכת נתונים לא נכונים מאתר הסחר של החברה. עם היוודע המקרה עצרנו את הקמפיין עד לתיקון התקלה ובמקביל ביצענו התאמה בין המחיר המוזל שהופיע בקמפיין לבין המחיר באתר הסחר".
הערכה: לקוחות יוכלו לקבל את הפריט במחיר הפרסום
לקוח שביקש לקנות את הפריט בהסתמך על המחיר הנמוך שבפרסום הפייסבוק, זכאי לקבל את המוצר במחיר הנמוך, אחרת מדובר בחשש להטעיה בפרסום. זאת גם במקרה שבו מדובר לכאורה בתקלה טכנית, בתנאי שלא מדובר בניצול לרעה של טעות טכנית מצד הצרכן.
במקרה הזה, מחיר הפרסום דומה מדי למחיר בפועל ועל כן כל צרכן שראה את המחיר בפייסבוק יכול לפנות לחברה ולקנות את המוצר במחיר הפרסום בפייסבוק, כך ניתן להעריך. הסיבה לכך היא שהמחיר השגוי לכאורה הוא מחיר סביר למוצר ולא מדובר במחיר "מציאה" נדיר. בטח לנוכח חגי הקניות של נובמבר שמתקיימים בימים אלה.
אם המחיר היה נמוך מדי - אזי החברה לא חייבת לספק את הפלטה במחיר הפרסום, שכן ברור לכל הצדדים שמדובר בטעות. כך למשל, בתביעה שהגישו נופשים נגד אתר הוטלס.קום, הם טענו כי המחיר הוצג בשקלים וכך רכשו את החופשה. נציג החברה פנה אליהם וטען שמדובר בטעות. הם סירבו לשלם את ההפרש וההזמנה בוטלה. השופט פסק נגדם בתביעה שהגישו, שכללה גם בקשה לפיצוי על עוגמת נפש, בטענה שניסו להתעשר על חשבון החברה הזרה.
בתביעה נוספת שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות בחדרה, צרכן קנה שמונה זוגות נעליים ב-322 שקל אחרי שקיבל הודעה שיווקית מאתר יושופס. הוא קיבל אישור על העסקה במייל. למחרת, יצרו עמו קשר נציגי האתר וטעו שלא ניתן לכבד את ההזמנה לאור טעות במחיר והציעו לו פיצוי מסויים שאותו דחה. גם תביעה זו נדחתה בשל "חוסר תום לב".
