בשיתוף נגב גז טבעי
(צילום:רועי עידן, ירון ברנר, שמוליק דודפור)
בשנים האחרונות טרנד חדש-ישן סוחף את בתי ישראל: קמין העצים. על פי ההערכות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמאה אלף בתי אב בישראל מתחממים בימות החורף הסגריריים מול האח המוסק, ונהנים ממראה העץ המתפצח באש. אבל מאחורי האווירה האירופית החמימה והיוקרתית, עומד מתקן חימום מזהם, מטריד ומסוכן לבריאות. יצאנו לבדוק את השינוי שעוברת ערד בזכות החיבור לגז הטבעי, עד כמה מזיק טרנד הקמינים, ואיך בכל זאת אפשר להנות מקמין ידידותי לסביבה?
"יש תפיסה שתנורי עץ הם מאוד רומנטיים, משתלבים עם הטבע. העץ הוא גם זול – יש תנורים זולים שעשויים מפח או כאלו שנבנות על ידי מסגריות", מסבירה אורלי מילר, מנהלת תחום תעשיות ביחידה לאיכות הסביבה נגב מזרחי, את הסיבה לביקוש ההולך וגובר לקמינים.
למרות המראה התמים והרומנטי שלהם, הקמינים גורמים לנזק לא קטן, מבהירה מילר. "התנורים האלה לא יודעים לעכל את העץ כמו שצריך, ואז נפלטים חלקיקים, תחמוצות גופרית וחנקן. לפעמים כששורפים עצים לחים, צבועים או עם דבקים, יכולים להיפלט גם חומרים אורגניים".
הקמין אולי מפיץ חום נעים, אבל הוא בהחלט לא בריא. החלקיקים המיקרוסקופיים שנפלטים מעשן הארובות חודרים לעיניים ולמערכת הנשימה, ועלולים לגרום לתחושת שריפה, נזלת ומחלות כגון ברונכיטיס. חלקיקים עלולים אף להחמיר תסמיני אסתמה, לגרום לאירועי לב ולשבץ מוחי.
בעיה חמורה נוספת היא העשן שיוצא מפתח הארובות, ומוביל לעיתים קרובות לסכסוכי שכנים. "ריח של מדורה נכנס לתוך בתי השכנים, ופוגע באיכות החיים שלהם", מסבירה מילר. "תנורי העץ מזיקים גם לבעלי הבתים עצמם. אם תנור העץ לא אטום, עשן יכול להיפלט לתוך הבית. ובכל מקרה, תנור תקני עם כל האמצעים אפשר להשוות לנסיעה של 18 רכבים על הכבישים רגילים, או של 8 משאיות מבחינת פליטת החלקיקים לאוויר".
ואל לנו לשכוח את הבעיה המרכזית של קמיני העץ – הם מזיקים לסביבה. "בערה של עצים פוגעת בסביבה. כל עץ שאנחנו מבעירים באח, זה עץ שנכרת ופוגע בסביבה", מזכירה ד"ר רחל גולן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "אנחנו לא יכולים להמשיך ולחיות בעולם בלי לחשוב על ההתחממות הגלובלית, ועל המחיר של כריתת עצים. אנחנו לא יכולים להסתכל רק על מה שקורה בבית שלנו, אנחנו חייבים להסתכל גם על מה שקורה בחוץ".
האם בשורת הקמין הידידותי לסביבה תגיע מהנגב?
מקובל לחשוב שקמיני העץ נפוצים בעיקר בצפון הארץ, אבל הטרנד שולט גם באזור הנגב, וגם שם מתמודדים התושבים עם התופעה. מי שהרימה את הכפפה בכל הנוגע לעידוד השימוש בקמינים ידידותיים לסביבה היא עיריית ערד, שהציבה לעצמה מטרה עד שנת 2025 לצמצם למינימום את כמות הקמינים, שפועלים על עץ ולעבור לקמינים שפועלים על גז או על אנרגיות מתחדשות.
ערד היא חלוצה בכל מה שקשור לשימוש בגז טבעי – היא העיר הראשונה בישראל שמחוברת כולה לגז טבעי עוד משנות ה-60, כשהתגלו בסמוך לים המלך שדות גז טבעיים. אך טבעי שערד היא זו שתוביל את מהפכת הקמינים מבוססי הגז הטבעי. תוך כארבע שנים יצטרפו אל תושבי ערד עוד כ-50 אלף משפחות באופקים, באר שבע, דימונה וירוחם, שיוכלו להנות מקמין המחובר לגז טבעי.
קמין המופעל על גז טבעי כמעט שאינו מזהם. הוא אינו פולט פחמן וחלקיקים, לא מהווה מטרד ריח סביבתי לשכנים, והפעלתו איננה כרוכה כריתת עצים. אורלי מילר מציינת שבעיר נעשות פעולות בנושא לאחר שהצטברו תלונות של תושבים על המטרד שתנורי העץ יוצרים. "אנחנו מקווים שאנשים יבינו לבד, שהשימוש בתנורי עץ הוא גורם למטרדים וגם מסוכן".
5 צפייה בגלריה
עד שנת 2025 לצמצם למינימום את כמות הקמינים, שפועלים על עץ ולעבור לקמינים שפועלים על גז או על אנרגיות מתחדשות. העיר ערד
(צילום: ניקולאי ולסנקו)
"דווקא בדרום, בגלל שיתוף פעולה גדול, פרסנו את כל התשתיות שלנו. אנחנו מחברים שכונות שלמות ואזור הדרום הוא הראשון שמקבל גז טבעי", מוסיף משה שפיצר, מנכ"ל חברת "נגב גז". בשנת 2009 זכתה החברה ברישיון להקמה, תחזוקה וחלוקה של גז טבעי, ומאז הקימה למעלה מ-300 קילומטרים של צינורות גז טבעי. החברה אף משווקת מכשירי חשמל של מיטב המותגים, הפועלים על גז טבעי כגון קמינים, תנורי אפייה, מעשנות ופטריות חימום.
"גז טבעי בהיותו נקי, זול וישראלי, גורם לכך שכדאיות ונוחות השימוש בו הם גדולים. אם זה לחימום הבית, חימום המים, לבישול ולהסקה. קמין זה אחד האופציות. הוא מאוד נוח לשימוש, לא מזהם את האוויר כמו שריפה של עץ, לא פוגע בדיירים ובתושבים והוא מאוד בטוח".
בשיתוף נגב גז טבעי
פורסם לראשונה: 11:01, 22.12.20
