ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על התוכנית הכלכלית
(צילום: לע"מ)
אבטלה בעיניים: התוכנית הכלכלית שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ ספגה מיומה הראשון ביקורת קשה מכיוונים רבים, אבל דבר אחד לפחות נעשה בה נכון: היא סיפקה למובטלי הקורונה ודאות שימשיכו לקבל דמי אבטלה כל עוד הסיוט התעסוקתי שפוקד את ישראל נמשך. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם בסעיף הזה ההבטחות של הממשלה נופלות מהמציאות בשטח.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עם הצגת התוכנית, נתניהו התחייב שכל מי שזכאי כיום לדמי אבטלה ימשיך לקבל אותם במלואם עד סוף יוני 2021 או לפחות עד ששיעור האבטלה במשק יירד מתחת ל-10%. במצב שבו שירות התעסוקה מדווח מדי יום על כ-21% אבטלה ו-850 אלף מובטלים - זה נראה כמו מועד רחוק מאוד.
אלא שהגדרת האבטלה שבה מתכוון האוצר להשתמש לצורך ביצוע הבדיקה הזו מצומצמת מאוד. כל כך מצומצמת, שלפיה כבר באמצע יוני החולף ירד שיעור האבטלה בישראל ל-10.7% עבור גילאי 15 ומעלה. אלמלא הגל השני, ייתכן שלפי שיטת מדידה זו היעד כבר היה מושג כעת.
באוצר מעריכים שהסגירה החדשה של ענפים במשק תוסיף 100 אלף מובטלים החודש, תוספת של 2.5% לשיעור האבטלה. משמעות הדבר שההגעה ל-10% אבטלה תידחה בכמה חודשים, בהנחה שגל נוסף של קורונה ואבטלה לא יגיע קודם לכן ויטרוף פעם נוספת את הקלפים.
מי שבחל"ת לא נספר
התוכנית החדשה היא בעצם מחזור של תוכנית מימי המשבר הכלכלי ב-2008. אז, נקבע שיינתנו הקלות כל זמן ששיעור האבטלה יהיה גבוה מ-7.5%. הפעם נקבעה מדרגת הסתגלות: כשהמשק יגיע ל-10%, מי שעדיין לא ימצאו עבודה יקבלו רק 75% מדמי האבטלה המלאים. אלה עומדים מלכתחילה רק על 30%‑80% מהשכר, כך שיירדו ל-20%‑60%. כשהאבטלה תגיע ל-7.5% יופסקו ההקלות לחלוטין.
הבעיה היא שבהגדרות של הלמ"ס קשה מאוד לאתר את מי שהוצאו לחל"ת. המובטלים מתפזרים בין ארבע הגדרות שונות: בלתי־מועסקים, אנשים שנעדרו השבוע מעבודתם מסיבות קורונה, אנשים שנעדרו מסיבות שאינן קשורות לקורונה ואנשים שאיבדו את עבודתם מאז פרוץ המשבר אבל אינם מחפשים עבודה. האוצר בחר לכלול בחישוביו רק את הסיווגים בלתי־מועסקים ונעדרים מסיבות קורונה - כלומר הגישה המצמצמת ביותר האפשרית. הבחירה הזו נובעת מהחשש שהארכת דמי האבטלה תעודד אנשים לצאת לאבטלה, להישאר בה ואף לעבוד בשחור, בין היתר אצל זוגות צעירים שצריכים לשלם עבור מעון.
לפי נוסחה זו, כאמור, כבר באמצע יוני עמד היקף המובטלים על 10.7% בלבד, שהם כ-424 אלף איש. מדובר בחצי מהמובטלים הכלולים בנתוני שירות התעסוקה: 850 אלף איש, 21% אבטלה.
המספר של האוצר אבסורדי לגמרי. השבוע פרסם הביטוח הלאומי את נתוני האבטלה שלו, שעמדו על 556 אלף מקבלי דמי אבטלה ו-56 אלף מקבלי הבטחת הכנסה. יחד, מדובר בכ-610 אלף מובטלים, או 15% אבטלה. לפי שירות התעסוקה, מלבדם יש עוד 240 אלף מובטלים שלא עומדים בקריטריונים.
בפני האוצר עמדו אפשרויות רבות לקביעת נתוני אבטלה ריאליים. מספר המובטלים מורכב ממובטלים שפוטרו או איבדו את העבודה יחד עם אל שהוצאו לחל"ת. באוצר היו יכולים לבקש מהלמ"ס להתחיל לשאול את השאלות הפשוטות והמתבקשות: האם הוצאת לחל"ת? האם חזרת מחל"ת? כך היה ניתן לקבל תמונה מלאה ואמינה.
אופס, שכחנו 2%
לנתוני הלמ"ס יש עוד לקות חמורה: כ-83 אלף איש שנהיו מובטלים בתקופת הקורונה אבל אינם מוגדרים ככאלה כי אינם מחפשים עבודה. מדובר בתוספת של כ-2% לשיעור האבטלה. ההתעלמות מהם בלתי סבירה לחלוטין בזמן ענפים שלמים מושבתים ולמי שעסק בהם בעבר אין טעם לחפש עבודה.
ממשרד האוצר נמסר: "הנתון של 10.7% לא היה ידוע במועד כתיבת התוכנית. הוא מתייחס לחצי הראשון של יוני. מאז הוטלו עוד מגבלות וסביר שהנתון נכון להיום גבוה יותר".
מהלמ"ס נמסר: "הלמ"ס הציגה את הנתונים כמומחית מידע שתפקידה לספק מידע מהימן בלי לעסוק במדיניות".
בלמ"ס אומרים שסקר כוח האדם שומר על "כללי האיכות וההגדרות הבינלאומיות המקובלות. השאלות שקיימות בו מאפשרות לזהות קבוצות שונות בשוק העבודה ולכן לא היה צורך בתוספת שאלות. תוצאות סקרים נוספים בקרב מעסיקים עולות בקנה אחד עם תוצאות סקר זה".
