"נגיע לגירעון של 10%, אנחנו במשבר כלכלי חמור". כך אומרת היום הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, בראיון לאולפן ynet. לדבריה, "2020 תהיה שנה עם צמיחה שלילית משמעותית, אך אנחנו חוזים מודלים של התאוששות מהירה ברגע שיהיה חיסון/תרופה לקורונה, ושנת 2021 צפויה להיות שנה של צמיחה חיובית".
הדברים נאמרים לאחר שבסוף השבוע פרסמה קרן המטבע הבינלאומית תחזית פסימית לכלכלת ישראל, לפיה בעקבות מגפת הקורונה ישראל תקלע ב-2020 למיתון קשה ביותר: התוצר יתכווץ ב-6.3% והאבטלה תזנק ל-12%. מדובר בתחזית קודרת וקשה הרבה יותר מזו של חטיבת המחקר של בנק ישראל שחזה התכווצות בפעילות של 5.3% ושיעור אבטלה של 6% בלבד.
"התחזית שלנו מדברת על 10% אבטלה בסוף השנה הזו", ציינה גרינברג בהתייחס לתחזית של קרן המטבע. "הדבר הזה הוא כמובן פונקציה גם של תוכנית היציאה מהסגר. ככל שאסטרטגיית היציאה תתעכב בצורה משמעותית כך גם שרידות של הרבה מהעסקים תהיה כזו שלצערי זה יגרום ליותר ויותר אבטלה. לכן צריך לאזן ולנהל סיכונים נכון בין הסיכון הבריאותי לכלכלי. היום מתקיים דיון אצל ראש הממשלה והוא ישמע את הגישות לאסטרטגיית היציאה, ומהדיון הזה אני מקווה מאוד שתהיה החלטה ושתהיה ברורה לסקטור העסקי, כי לסקטור העסקי חשובה הוודאות וההיערכות".
גרינברג הרחיבה על תוכנית משרד האוצר להנעת המשק מחדש, ולפיה כבר ביום ראשון הקרוב יתחיל השלב הראשון ביישומה. "הצגנו תוכנית שנעשתה בשיתוף משרד האוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכה ואנשים ממכון גרטנר בשיבא ועוד", היא אמרה. "התוכנית מדברת על כך שהפעימה הראשונה צריכה לכלול את המפעלים החיוניים אבל שנראה עלייה מ-15% עובדים ל-50%. זאת מתוך מחשבה שאנו רוצים את אותם ענפים עם הפריון הגבוה ביותר לכלכלה לשחרר עד כמה שיותר, לרבות ענפים שיש בהם שיעורי תעסוקה גבוהים מאוד ויכולת שרידות נמוכה ואנשים שמשתכרים בשכר נמוך. אלה האוכלוסיות שאנו רוצים לסייע להן בשלב הראשון ולכן אנו מדברים בין היתר בכל מה שקשור לחנויות קטנות, מסחר וכו'. הדבר הזה נעשה גם באוסטריה ויש עוד תוכניות יציאה של מדינות שונות שכללו את זה. ציינו שגם מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית זה דבר שיצטרכו לתת עליו את הדין בנושא של שוק העבודה".
היא הסבירה כי לפי תחזיות האוצר, בהינתן הסגר כפי שהוא היה עד עכשיו, הירידה בתוצר תהיה בשיעור של 6%. "אם הוא יימשך ולא תהיה אסטרטגיית יציאה כפי שהציע המשרד, זה יגדל בעוד 2%-3%, הצגנו תחזיות בהתאם. הדבר קריטי לכלכלה. יש ענפים שלא יכולים לשרוד אם הדבר יימשך. מנגד משרד הבריאות רואה את האינטרס הבריאותי וטוען שככל שנשחרר הדבר עלול לגרום לעלייה בתחלואה".
נכנסנו למשבר הזה עם גירעון, והוא ימשיך להעמיק. מה הצפי לגירעון אצלכם?
"הגירעון מבחינת התחזיות שלנו יהיה בסביבות ה-10%, שזה כמובן גירעון גבוה. אבל כעת בעת משבר אין ספק שנכון להגביר את הגירעון בנקודת הזמן הזו כדי לעזור לציבור העסקים, משקי הבית וכו'".
גרינברג אומרת, כי "2020 היא תהיה שנה עם צמיחה שלילית משמעותית, דבר שהמשק הישראלי לא ידע בכל התקופות האחרונות. צמיחה שלילית של בין מינוס 2% למינוס 5%-6%. הדבר הזה יוצא דופן. יש תהליך של התאוששות, אנו חוזים מודלים של התאוששות מהירה מידע לאחר שתהיה תרופה או חיסון והדבר הזה יגרום לכך שאנו נראה התאוששות מהירה בשנת 2021 ואכן נראה שם צמיחה חיובית".
רוח אופטימית
גם לפרופסור לכלכלה, אייל וינטר, מהאוניברסיטה העברית בירושלים יש מסר אופטימי. "כולנו יודעים שמה שמעכב אותנו להגדיל את הצמיחה זה הווירוס הזה שבשלב יותר מאוחר ייעלם מחיינו", הוא אמר בראיון לאולפן ynet. "לכן כשזה יקרה אנחנו במובן מסויים אמורים לחזור לאותה נקודה שבה שלחו אותנו הביתה. אני חושב שיכולים להיות עוד מצבים שלא נוכל להיות בתעסוקה מלאה או באותה תעסוקה שהיינו לפני הקורונה. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לא הדרך שנעשתה עד עכשיו והיא תגרום בעיה בעתיד. אנחנו קרענו לגזרים את הערך המרכזי שאנו צריכים לדבוק בו בזמן הקורונה- ערבות הדדית – על ידי כך שאמרנו לכל ארגון/משרד ממשלתי/ מוסד ציבורי, לזהות איזשהו שליש או שני שליש של העובדים שנקרא להם 'לא חיוניים' שישבו בבית ואל יעשו כלום. לא יקבלו לפחות את המתנה הזו שהשאר קיבלו וזה למצוא חתיכת שגרה בכל הדבר ההזוי הזה".
הוא הוסיף, כי "צריך לדאוג שיהיה להם לאן להגיע ולתמוך באותם מפעלים ומוסדות שמתחייבים להחזיר את החבר'ה האלה חזרה לעבודה במקום להעביר את הכסף ישירות לאנשים".