סיכום השנה הכלכלית באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
3 במרץ 2020. מנכ"ל משרד האוצר דאז, שי באב"ד, מזעיק ללשכתו את כל בכירי המשרד לישיבה דחופה. גם בכירי בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה נקראו להגיע בדחיפות. על הפרק: דיון כלכלי מעמיק ראשון בענייני הקורונה. הישיבה כונסה בשעה 13:00, למחרת יום הבחירות לכנסת, והיא נמשכה רק כשעה כשהנוכחים טרוטי עיניים מליל שימורים שבו עקבו אחרי התוצאות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחד המשתתפים נזכר, כי איש לא ידע דבר על היקף התפשטות הנגיף. על הקו מעלים את משה בר סימן-טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, ושואלים אותו מה כבר ידוע ומה צפוי. אך גם לבר סימן-טוב לא היה מושג והוא לא ידע להגיד האם יהיו בישראל מאות בודדות של חולים או אולי כמה מיליונים.
יום קודם לכן מינה שר האוצר דאז, משה כחלון, צוות לבחינת הזווית הכלכלית של התפרצות הקורונה. מחליטים שכל בכיר בתחומו יכין הצעות. ראש אגף התקציבים, שאול מרידור, הממונה על השכר, קובי בר-נתן, הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, ומנהל רשות המיסים, ערן יעקב, פונים למשרדיהם. לאיש אין מושג מה קורה. יעקב לא דמיין שבקרוב אלפי עובדיו יעסקו חודשים רבים בחלוקת מענקים.
הייתה זאת ההתחלה הלא מוצלחת במיוחד של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. ישראל לא הייתה מוכנה אפילו במעט למשבר הכלכלי הגדול בתולדותיה. המזל היה, כפי שגם חברות הדירוג ידווחו כעבור חודשים, שישראל נכנסה למשבר במצב כלכלי טוב למדי, עם חוב לא גדול מדי, צמיחה לא מצומצמת מדי, אבטלה בשיעור נמוך יחסית, אולם ללא תקציב מדינה מאושר, שגם אז עוד לא ידע איש שאף בסוף שנת 2020 עדיין לא יהיה בישראל תקציב מדינה מאושר.
ניצני דאגה ראשונים
ב-3 בפברואר הכותרות הראשיות כבר התחילו להזהיר מהצפוי. הקורונה התבררה כבר כמשהו רציני, ולא כאיזה עניין שולי או קוריוז שיחלוף במהרה.
למעשה, כבר ב-18 בפברואר התקיים דיון ראשוני במשרד האוצר בשאלה אם יהיה צורך לגבש תוכנית מצומצמת לסיוע למשק אם משבר הקורונה יתרחב. החולים הראשונים כבר אותרו בישראל, אך איש לא העריך בפני מה עומדת המדינה, למרות שבסין וביפן כבר הבינו שהמגפה הזאת היא לא "עוד מחלה".
24 צפייה בגלריה
בתחילת פברואר הכותרות בעיתונים ובאתרים החלו להזהיר מהמשבר הכלכלי, שהתקדם לעבר העולם בצעדי ענק. 3.2.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
נפרדים מהטיסות
ב-23 בפברואר נדלק לראשונה האור האדום בלשכת ראש הממשלה. הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" בישרה: "הקורונה כבר כאן" ו"חשש: אלפי ישראלים נחשפו לנגיף". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש מכחלון "להיערך לגרוע מכל". אלא שאז התרחיש הגרוע היה עדיין צנוע מאוד - חשש שהצמיחה תיפגע אולי באחוז בודד ומכספי התקציב יצטרכו "להוציא מיליארד או שניים" לסייע למערכת הבריאות.
ב-27 בפברואר השמיים החלו להיסגר. המשבר האמיתי החל. למחרת אירעה הקריסה הראשונה בבורסות בעולם, שגרמה להורדת תחזיות הצמיחה בעולם כבר ב-2 במרץ.
היסטריה בבורסות
ב-6 במרץ יצאה לדרך תוכנית ההלוואות הראשונה בערבות המדינה. ב-9 במרץ פורסמו כותרות היסטריות ראשונות בעיתוני העולם: "קטסטרופה בשווקים". הבורסות החלו ליפול בזו אחר זו ובעיתונות העולמית החלו להשוות את השפעות הקורונה להשפעות משבר הסאב-פריים ב-2008. בדיעבד התברר כי המשבר של 1929 ומשבר הסאב-פריים היו זניחים יחסית לעומת משבר הקורונה.
ב-11 במרץ הוקצבו לראשונה 10 מיליארד שקל למלחמה בקורונה. זה עוד יגיע תוך זמן לא ארוך ל"קופסאות" מחוץ לתקציב - ישראבלוף במיטבו - של עשרות מיליארדים.
הסגר הראשון: "בדרך למיליון מובטלים"
הסגר הראשון עמד בפתח וב-15 במרץ החלו לגבש לראשונה במשרד האוצר, לא בחשק רב מדי, תוכנית הקלות לעצמאים. ואז הגיע 18 במרץ, הסגר הראשון החל ומספר המובטלים כמעט הכפיל את התחזית של משרדי הממשלה הכלכליים, שדיברה על 700 אלף מחוסרי עבודה. לקראת סוף מרץ זעקו הכותרות בעיתונים ובאתרים: "בדרך למיליון מובטלים".
24 צפייה בגלריה
הסגר הראשון יוצא לדרך, והמציאות התעסוקתית גרועה בהרבה מהתחזיות. 22.3.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
אצל העצמאים המצב לא היה טוב יותר, וב-26 במרץ פורסמה תוכנית סיוע ראשונה ומאוד צנועה עבורם, שגרמה להם לצאת לרחובות. הבשורה אז הייתה: תוכלו למשוך חלק מכספי הפנסיה שלכם. כבר ב-8 באפריל פרסם האוצר תוכנית סיוע משופרת.
לא עובדים עליכם: קבלו מענק לפסח
ב-24 במרץ נרשמו כבר מיליון ורבע מובטלים ומחוסרי עבודה בשירות התעסוקה, וראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, שעמד לפרוש תוך ימים, הבינו שהציבור שנקלע למצוקה כלכלית זועם. ב-1 באפריל (וממש לא בתור בדיחה) הודיע נתניהו על מענק לפסח של 500 שקל לנזקקים ולשכבות החלשות.
הסגר העיק על המשק באופן קשה שלא נחזה והכותרות בתחילת אפריל זעקו לשחרר את המשק. ב-17 באפריל, עם פתיחתו האיטית תחילה של הסגר, הומצא "התו הסגול", שאמור היה לסייע לפתוח את המשק בהדרגה תוך נקיטת צעדי זהירות.
24 צפייה בגלריה
שלום ל"תו הסגול", שאמור היה לסייע לפתוח את המשק בהדרגה תוך נקיטת צעדי זהירות. 19.4.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
העצמאים זועמים, גם נתניהו
ב-19 באפריל נענו באוצר לכעסים מכיוון העסקים הגדולים ונוסדה הקרן להלוואות לעסקים הללו. כדי לנסות ולסייע בפתיחת המשק הובטחו ב-22 באפריל אלפי שקלים למעסיק שיחזיר את עובדיו מהחל"ת.
העצמאים היו מאוד לא מרוצים מהמענקים הזעומים יחסית שהובטחו להם ושרובם לא קיבלו וב-30 באפריל הם קיימו הפגנת ענק. ב-4 במאי הגיעה התשובה, כאשר נתניהו כעס על שהמענקים טרם הגיעו לעצמאים והכריז על הפעלת "השיטה האמריקנית": "אני דורש שתוך יומיים הכסף יהיה בחשבונות הבנק שלהם", הטיח בשידור חי לעבר מנהל רשות המיסים. קרן ההלוואות הוגדלה בו ביום ל-14 מיליארד שקל.
תוכנית של 100 מיליארד, ממשלה של 34 שרים
ב-3 במאי פרסמה הממשלה את תוואי היציאה מהסגר עד יוני. ב-8 במאי יצאה לדרך "תוכנית הקורונה הגדולה" עם 100 מיליארד שקל, רק חודשיים אחרי שבאוצר הקציבו אך בקושי מיליארד שקל תוספת לתקציב הבריאות. ב-11 במאי הודיע מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אחרי חמש שנות כהונה, על התפטרותו.
ובינתיים האבטלה הגיעה לשיאים. לצד הקמת "ממשלת האחדות" החדשה, הכותרת הראשית בעיתון של 14 במאי הייתה: "מיליון מובטלים, 34 שרים". מצב מקומם במיוחד בימי היציאה מהסגר הראשון. ב-17 במאי הכותרות הכריזו על "ממשלת הבזבוז".
24 צפייה בגלריה
המצב בממשלה מקומם במיוחד ברקע היציאה מהסגר הראשון. 14.5.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
הקיצוץ של כץ
ישראל כץ נכנס ללשכת שר האוצר ב-18 במאי, והודיע כי הוא מוותר על 10% משכרו (מאמציו שגם אחרים יוותרו בעתיד עלו בתוהו). יומיים לאחר מכן קיים את פגישתו הראשונה דווקא עם בעלי האולמות.
ב-25 במאי תיקן האוצר את אחת מהפשלות הגדולות והודיע כי לא יקוזזו כפל הקצבאות, דהיינו מי שקיבל למשל קצבת זקנה יהיה זכאי גם לדמי אבטלה אם עבד ונשלח לחופשה ללא תשלום. יום לאחר מכן הומצא המתווה הראשון למתן פיצוי להחזרת עובדים מחל"ת.
24 צפייה בגלריה
ויתר על 10% משכרו, אך מאמציו שגם אחרים יעשו כן עלו בתוהו. שר האוצר ישראל כץ
(צילום: לע"מ)
בהמשך השנה יישכחו בעלי השליטה, הילדים הנכים, בני ה-67 ומעלה, הנכים, החיילים החילונים, הנשים החד-הוריות ואחרים, וגם המעסיקים שהחליטו לא להוציא את עובדים לחל"ת ולא זכו על כך לפיצוי.
העסקים שלא החזיקו מעמד
ב-27 במאי הובא בעיתון סיפורם העצוב של העסקים הרבים שהכריזו "סגרנו". הסיפורים הללו ילוו את העיתונים והאתרים עוד חודשים ארוכים. החוצפה של ממשלת הענק התנוססה על דפי העיתון ב-1 ביוני, בהם פורט בכמה נדרש לקצץ בתקציבי הבריאות, הרווחה והתעסוקה - כדי לממן את הממשלה הרחבה.
24 צפייה בגלריה
סיפוריהם של בעלי העסקים, שילוו את העיתונים והאתרים עוד חודשים ארוכים. 27.5.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
הגירעון מזנק, וזו רק ההתחלה
בתחילת יוני הובע לראשונה החשש - שבינתיים התברר כאופטימי - שגם ב-2021 יהיו בישראל חצי מיליון מובטלים. יומיים לאחר מכן בישר משרד האוצר כי הגירעון הגיע כבר ל-17.9 מיליארד שקל. מי בכלל חשב אז על גירעון שיהיה פי 10 כעבור חצי שנה.
ב-14 ביוני מונתה מנכ"לית חדשה להחליף את באב"ד המתפטר. קרן טרנר-אייל הגיעה במלוא המרץ למשרד, כדי לעזוב אותו בהתפטרות רועשת בקושי ארבעה חודשים לאחר מכן.
ב-17 ביוני נשמעה עוד זעקה בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות": "זעקת פועלי התרבות". הענף הזה לא יתאושש גם עד סוף שנת 2020.
ב-28 ביוני מבשרת הכותרת הראשית: "כך זינק מספר המובטלים". אילת. ירושלים, ראשון לציון, טירה, חיפה ובאר שבע הן מהמובילות ברשימה הלא מכובדת הזאת. כך מתברר ביום הזה גם ש-100 אלף עצמאים לא חזרו לעבודה.
תוכניות לרוב, אבל המגפה הכלכלית מחמירה
ב-29 ביוני יוצאת תוכנית המענקים החמישית לדרך והכל כבר מבולבלים מרוב מענקים מסוגים ומועדים שונים. "ידיעות אחרונות" מתחיל לפרסם מדי יום את נתוני המגפה הכלכלית - כמה בלתי מועסקים יש וכמה התווספו ביממה האחרונה. המצב לא מעודד.
ב-2 ביולי תהדהד הכותרת הראשית: "דור מובטלי הקורונה". ב-9 ביולי תהיה הכותרת: 850 אלף מובטלים בישראל, 1,300 חולים ביממה. ב-12 ביולי יזעקו 10,000 מפגינים בכיכר רבין בתל אביב: "אנחנו קורבנות המגפה הכלכלית".
ב-1 ביולי מודיע כץ יבצע קיצוץ גדול במגזר הציבורי. הכתבים הכלכליים גיחכו כבר אז. הרי ברור היה שההסתדרות לא תיתן לגעת בשיא משבר הקורונה אפילו בעובד אחד, ותאיים כהרגלה להשבית את המשק. שר אוצר החדש, עדיין לא הפנים.
דמי אבטלה במחלוקת
בתחילת יולי מתפרסמת תוכנית רשת הביטחון לקורונה, שבה מובטחים דמי אבטלה וסיוע לעצמאים עד יוני 2021. התוכנית זכתה מחד לשבחים, על הראייה הארוכה של שר האוצר, אך מאידך עוררה ביקורת קשה על כך שהיא מונעת את שובם של מאות אלפים השוהים בחל"ת ומקבלים כסף מבלי לעבוד.
מענק לכל אזרח, גם לעשירים
ואז מגיע 14 ביולי, עם "הפיכה" דוגמת יום הבסטיליה: לראשונה אי פעם בישראל מתפרסמת הכוונה של הממשלה לתת מענק לכל אזרח, תוכנית שעוררה ביקורת רבה, שכן מיליוני ישראלים שאינם עניים או נזקקים זכו כך לקבל בראשית אוגוסט מענקים של 750 שקל ואף מענקים כפולים של 1,500 שקל. הילדים קיבלו 300 עד 500 שקל.
ב-17 ביולי יזעקו הכותרות: "שלושה מיליון יקבלו מענק בלי סיבה". ושוב כשל של האוצר: שכחו חלק מהאוכלוסיות המוחלשות ורק אחר כך הכפילו לחלקם את המענקים.
גל התפטרויות באוצר
ב-15 ביולי מתפרסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" כי נתניהו מבקש לפטר את שאול מרידור, כוונה שתצא אל הפועל חודש וחצי לאחר מכן, כאשר מרידור יתפטר מיוזמתו רגע לפני ששר האוצר יפטר אותו, כרצון הבוס, שכבר פיטר פעם בעבר את אביו, שר האוצר דן מרידור (יוני 1997).
בינתיים, ב-26 ביולי הגיע ההתפטרות המשמעותית הראשונה באוצר - החשב הכללי רוני חזקיהו התפטר. תחילה לא אמר אלא "מיציתי". רק כעבור חודשים אחדים הודה שהתפטר בשל אי קיומו של תקציב מאושר. יומיים למחרת התפטר אריאל יוצר, סגן ראש אגף התקציבים, ובאגף החל גל התפטרויות הנמשך עד לימים אלה.
כתבנו גד ליאור על המצב המדאיג במשרד האוצר
(צילום: נדב אבס)
סערת התקציב
כבר בסוף יוני דיברו לראשונה הפוליטיקאים על נושא שיביא בסוף השנה לנפילת הממשלה - הפרת ההסכם הקואליציוני הקובע תקציב דו-שנתי ל-2020 ול-2021, וקביעת תקציב חד שנתי בלבד ל-2020.
ב-4 באוגוסט התחיל להתברר שישראל תישאר עוד זמן רב ללא תקציב. בשקט-בשקט החלו הבחישות בסביבת נתניהו למנוע את אישורו של התקציב הדו-שנתי ב-25 לאוגוסט, כפי שנחתם בהסכם הקואליציוני. "זה הזוי שיהיה רק תקציב לשמונה שבועות", אמרו באוצר, כאשר הוצע שהתקציב יאושר רק בסוף חודש אוקטובר, אחרי החגים. עוד לא היה להם מושג שבסוף התוכנית תהיה לאשר תקציב ל-8 ימים, ב-23 בדצמבר, ושבסופו של יום הממשלה תיפול בשל אי אישורו גם אז.
ב-5 באוגוסט הודיע משרד האוצר כי הגירעון מגיע כבר ל-70 מיליארד שקל ושמדובר בנתון חריג ביותר. כעבור חמישה חודשים הוא יגיע ל-170 מיליארד שקל.
המיתון הגיע
ב-17 באוגוסט הדהדה כותרת ענק בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות": "מיתון". הייתה זאת מילה אחת שסיכמה את הנתונים הכלכליים הרעים בתולדות המדינה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ב-21 באוגוסט התברר סופית שהמדינה, מסיבות השמורות עם נתניהו וכץ, לא מתעניינת ב"מודל הגרמני", שהיה מותיר מאות אלפי עובדים במקומות עבודתם, כאשר הממשלה מתחלקת עם המעסיקים בשכרם של העובדים.
אישור התקציב: דוחים את הקץ
ב-24 באוגוסט הייתה הכותרת "דחה את הקץ" ולמחרת בישרה הכותרת: "עד המשבר הבא". המשמעות: ההסכם הקואליציוני לא בוצע, בני גנץ התרחק מראשות הממשלה שהובטחה לו בעוד שנה ורבע, ואישור התקציב נדחה בפשרה עד ל-23 בדצמבר, שגם בו כבר העריכו אז שהוא לא יאושר.
בו ביום, ב-25 בחודש, לאחר ששר האוצר הכחיש כי יועברו עוד מענקים לקראת חגי תשרי, החליטו במשרד ראש הממשלה לתת מענקים לראש השנה ל-400 אלף מקבלי מס הכנסה שלילי.
24 צפייה בגלריה
הפשרה שהחזיקה את הממשלה ל-4 חודשים בלבד. אישור התקציב נדחה ל-23 בדצמבר, שגם בו כבר אז העריכו שלא יאושר. 25.8.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
מרידור מתפטר ותוקף
30 באוגוסט לא יישכח במהרה במשרד האוצר: ראש אגף התקציבים מרידור הודיע על התפטרותו בליווי "כתב אישום" קשה, המתאר את מה שהתנהל, כדבריו, במשרד האוצר בתקופת השר כץ. מרידור השתמש אף במילה "טרור".
ב-7 בספטמבר החליט שר האוצר לא למנות לראש האגף "הסורר" מחליף קבוע ומינה את המשנה, יוגב גרדוס, לממלא המקום. כך יעשה גם כאשר תתפטר המנכ"לית.
24 צפייה בגלריה
שניים מתוך כמה בכירים שהתפטרו ממשרד האוצר: קרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"לית המשרד, ושאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים
(צילומים: דנה קופל ועמית שעל)
שוב חוזר הסגר, ענף המסעדנות קורס
ב-18 בספטמבר יוצאים לסגר שני, אחרי שמספר הנדבקים כבר נושק ל-9,000 ביממה. כבר אז היו מי שניבאו, וצדקו, כי אין זה הסגר האחרון בשנה האבודה כלכלית 2020. עוד ב-16 בספטמבר מתריעים כבר בשירות התעסוקה ש-200 אלף עובדים שוב יוצאו לחל"ת בסגר 2.
גם מסיבת העיתונאים שכינסו ראש הממשלה ושר האוצר ב-17 בספטמבר לא עוזרת: הם מכריזים על מענקי שימור עובדים, אך המעסיקים מצפצפים עליהם וממשיכים להוציא את עובדיהם לחל"ת ולפיטורים.
ביום תחילת הסגר מתפרסם כי 80 אלף עובדי מסעדות כבר הוצאו לחל"ת והענף הזה הולך להיות אחד הנפגעים הקשים ביותר מהסגרים החוזרים ונשנים. 3,500 מסעדות ייסגרו עד תחילת חודש דצמבר, ערב הסגר השלישי.
פארסת תשלום ימי הבידוד
ב-22 בספטמבר מתחילה פארסה חדשה. בג"ץ הורה למצוא נוסחה לתשלום ימי הבידוד של העובדים, אך הוויכוחים סביב פתרון הולכים ומסתבכים. עד ל-30 בחודש חייב להימצא פתרון - אך זה לא נמצא ומאוחר יותר אף ייווצר מצב של אי כיבוד החלטת בג"ץ.
ב-7 באוקטובר מובטחים 8,000 שקל למובטל שיחזור לעבודה. וגם זה לא מועיל במיוחד. רבים ממחוסרי העבודה ממשיכים לנצל את החלטת שר האוצר לשלם להם דמי אבטלה עד יוני 2021, מועד שהשר כץ יגלה מאוחר יותר כי צפוי אף להארכה.
24 צפייה בגלריה
ביטוח לאומי בימי קורונה. רבים ממחוסרי העבודה ממשיכים לנצל את החלטת שר האוצר לשלם להם דמי אבטלה עד יוני 2021
(צילום: יריב כץ)
טרנר-אייל מטילה פצצה ומתפטרת
ב-8 באוקטובר מתגלה פארסת התקציב במערומיה - האוצר מכין תקציב לשמונה ימים זועקות הכותרות, אבל אף אחד כבר לא מתרגש. רבים סבורים כבר שתקציב מדינה לא יאושר השנה, ובהמשך יתברר שצדקו.
ב-9 באוקטובר, יהלי רוטנברג נבחר להתמנות לחשב הכללי במשרד האוצר. לפחות בתפקיד אחד יכהן מחליף קבוע, כי כעבור יומיים, ב-11 באוקטובר נופלת הפצצה הבאה במשרד האוצר, כאשר מקורבתו של השר כץ, שעבדה עמו חמש שנים במשרד התחבורה, טרנר-אייל - מודיעה על התפטרותה.
במקומה מתמנה מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, כמחליף זמני. הוא יכהן, מסתבר עכשיו ערב הבחירות הרביעיות הרצופות, חודשים רבים מאוד.
הצעת קיצוץ שכר הבכירים נזרקת לפח
ב-15 באוקטובר מנסה כץ לבצע עוד מהלך שייכשל בסופו של דבר - קיצוץ שכרם ב-10% של 1,000 בכירים בעלי תפקידים במגזר הציבורי, מהשרים וחברי הכנסת ועד לנשיא המדינה, מבקר המדינה, הרבנים הראשיים ואחרים. זאב אלקין, "שר המים" כפי שמכנה אותו בלגלוג השר כץ, יעשה בהמשך הדרך שרירים וינסה לטרפד את המהלך, כדי להרחיבו ל-10,000 מקבלי המשכורות הגבוהות במגזר הציבורי. כץ כבר עשה שיעורי בית והבין שההסתדרות לא תיתן לו לגעת בעובדים הללו ובסוף השנה ההצעה נזרקת לפח של שנת 2020.
ב-23 באוקטובר מגיעה סוף סוף בשורה כלכלית משמחת: חברת מודי'ס מודיעה כי חרף הגירעון הענק ואי קיומו של תקציב מאושר, דירוג האשראי של ישראל לא יופחת. כאשר גם חברת הדירוג סטאנדרד אנד פור מבשרת כך, בהודעה דומה, נתניהו וכץ נושמים מעט לרווחה.
ב-29 באוקטובר המדינה מפרה בגסות את הוראת בג"ץ בעניין מימון ימי הבידוד. יומיים לאחר מכן מועברים המענקים הראשונים לסגר השני, אך ב-2 בנובמבר הכותרת מבשרת שוב שבישראל יש עדיין יותר ממיליון מחוסרי עבודה, וזה עוד לפני שמגיע הסגר השלישי, שאז עוד לא ידעו מתי יחל.
24 צפייה בגלריה
רגע של נחת לכץ ונתניהו: חברות הדירוג לא מורידות את דירוג האשראי של ישראל
(עמית שאבי)
"הורדוס" והנמלים
המריבות באוצר לא נגמרות וב-11 בנובמבר מתלונן השר כץ אצל אביחי מנדלבליט על היועץ המשפטי שלו, אסי מסינג. בכך כץ מראה את הדלת למסינג, שכינה אותו במסרון "הורדוס", אך בסופו של יום, לפחות עד לכתיבת המדור הזה, מסינג עדיין באוצר.
רק ב-15 בנובמבר מושג הסכם למימון הבידוד, שבו יחלקו הממשלה והמעסיקים. כעבור יומיים הישג זעיר לשר האוצר, שלא מצליח אמנם לקצץ בשכר חברי הכנסת, אך לפחות מונע מהם לקבל עוד 6,000 שקל מינואר 2021, בשל העלייה העצומה בשכר הממוצע במשק, שאליו הם צמודים, ושנובע כולו מהעובדה שמאות אלפי בעלי שכר נמוך נשלחו הביתה.
הגרלת הקניונים
ב-26 בנובמבר מתרחש עוד אירוע מרגיז ומוזר: המדינה עורכת הגרלה שלפי תוצאותיה נקבע מי יהיו 15 הקניונים שיורשו לפתוח ראשונים את שעריהם, מאז הסגר השני, מה שיחזיק מעמד בקושי חודש, עד לסגירתם מחדש בסגר השלישי.
מנכ"ל רשת קניוני עופר ומנהלת קניוני עזריאלי בריאיון לאולפן ynet
(צילום: עמית הובר, אבי חי)
ב-29 בנובמבר מתפרסמים לראשונה ב-ynet נתוני תקציב שנת 2021, שיעמוד על 426 מיליארד שקל. התקציב הזה לא יאושר עד לסוף השנה, מה שהעריכו ממילא כלכלני אגף התקציבים שהכינו אותו בחוסר חשק מופגן.
ב-30 בנובמבר שוב פועל בנק ישראל בשטח, ולמעשה מתברר שוב שבאין ממשלה שמנהלת את המשק, בנק ישראל מפעיל מהלכים. הפעם מאשר הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לנוטלי ההלוואות לבצע בהן דחייה חלקית גם לאחר תום שנת הקורונה 2020.
בדצמבר יאשר בנק ישראל ליטול הלוואות כאשר שני שליש מהן צמודות לריבית הפריים, בשורה של ממש לרוכשי הדירות.
הגירעון בשיא
ב-6 בדצמבר שוב מתפרסמים נתוני גירעון, הגרועים אי פעם, אך איש כבר לא מתרגש. למחרת מתפרסמת בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ההערכה כי סגר שלישי, שיימשך יותר משבועיים, יביא שוב למיליון מחוסרי עבודה ולנזק כולל למשק ולמדינה של 27 מיליארד שקל.
24 צפייה בגלריה
כבר לא מתרגשים מהערכות החמורות לקראת הסגר השלישי. 7.12.2020
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-13 בדצמבר, אחרי "תשעה ירחי לידה", מחליטה הכנסת לפצות את הזוגות שהתכוונו להינשא במשבר הקורונה, אך נאלצו לבטל את חתונתם, לאחר שכבר שילמו לאולם האירועים.
באין ממשלה שיכולה לקבל החלטות קשות, נדחים ב-15 בדצמבר העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 והפחתה כואבת במקביל בפנסיות של עמיתי הקרנות הוותיקות. לפחות הם קיבלו בשורה טובה בימים הקשים הללו, אולם כאמור - מדובר רק בדחייה ולא בפיתרון לבעיה.
צפו בדיון באולפן ynet: כלכלנים על ההשלכות של הסגר השלישי
(צילום: שחר גולדשטיין)
בלגן התקציב
ועכשיו לפארסה האחרונה של השנה: האין תקציב. ב-16 בדצמבר מבשר החשב הכללי החדש רוטנברג, כי אי אישור תקציב המדינה יעלה בקיצוץ כ-100 מיליארד שקל בתקציב. הכל נבהלים, בצדק. וכך שעות לפני נפילת הממשלה ב-22 בדצמבר, מצליח שר האוצר כץ, בתרגיל ממשפחת הישראבלוף, לארגן תקציב חליפי (משהו בנוסח ראש ממשלה חליפי, עוד המצאה ישראלית הזויה) ולהביא להעלאת תקציב המדינה הלא מאושר ל-2021 ל-419 מיליארד שקל - רק שבעה מיליארד פחות מהתקציב שתוכנן.
הכנסת מאשרת בתוך יומיים את התקציב המוזר ומאבדת את כל כוחה במדינה דמוקרטית. פשוט מאשרים את כל מה שהממשלה המתפרקת מציגה בפני בית הנבחרים.
וכך מאשרים בוועדת הכספים גם את ביטול הצמדת מחירי החשמל, מיסי הארנונה ושכר המינימום לשכר הממוצע שעלה ומותירים רק עניין מהותי אחד שייזרק לפח, כמה צפוי: קיצוץ שכר הבכירים, שפשוט אינם חפצים בכך.
סגורים בפעם השלישית
הכותרת האחרונה של השנה מסכמת אותה היטב ב-25 בדצמבר: "סגור". הסגר השלישי מתחיל והשנה הגרועה ביותר אי פעם בכלכלת ישראל מסתיימת וסגורה גם היא. אולי, מי יודע, ב-2021 תהיה לנו כותרת: "פתוח".
