"סוף העולם שמאלה", סרטו של אבי נשר שזיכה אותו בפרס אופיר, צולם בירוחם ב-2004 ועסק בחיי העולים החדשים ומצוקותיהם בעיירת פיתוח נידחת בנגב בתחילת שנות ה-60. באחת הסצנות פותח ישראל קטורזה, שמגלם עולה ממרוקו, קיוסק-קפה, ונשאל על ידי התושבים המיואשים: "אתה חושב שתיירים יגיעו לחור הזה במדבר?" קטורזה עונה: "גם לאס וגאס התחילה במדבר".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טל אוחנה, ראשת מועצת ירוחם, הייתה מצעירי המקום ששימשו כניצבים בסרט. "רובי פורת שובל, ששיחקה בסרט, גדלה בירוחם, ויצקה מזיכרונותיה לתסריט", מספרת אוחנה. "סיפור הסרט אותנטי: הייתה בתחילה מורכבות גדולה בין הקהילות בעיירה, בין המרוקאים לקהילת יוצאי הודו. תנאי הפתיחה של התושבים היו בלתי אפשריים. המדינה הניחה את העולים במקום ואמרה, אתקן בהמשך, ולא חזרה".
2 צפייה בגלריה
טל אוחנה. "רק אחרי שאייצר 1,000 משרות של 10,000 שקל ואכפיל את האוכלוסייה, אוכל
להגיד שסיימתי"
(צילום: חיים הורנשטיין)
60 שנה עברו מאז שנות ה-60, ירוחם לא הפכה ללאס-וגאס, ומפעל בקבוקי הזכוכית שבו עבדו תושבי העיירה בסרט ובחיים (פניציה) עדיין קיים, אבל אוחנה (36) הפכה לפני שנתיים לראשת המועצה. היא דור רביעי בירוחם - סבתא רבתא אחת שלה קבורה בירוחם, והשנייה באופקים. כראשת המועצה היא עושה הכל כדי להביא קדמה וטכנולוגיה לעיר ולהשתחרר מתדמית עיירת הפיתוח הנזקקת. זה לא מפריע לה גם להשתטח על קברי צדיקים ולקוות להקים משפחה על פי ההלכה, במיקס מעניין של מודרניות ומסורת.
וכך, בשטח חולי בפאתי היישוב, הדומה לזה ששימש בסרט למגרש קריקט שהקימו העולים ההודים, אמור לקום בקרוב שדה הניסויים הראשון בישראל לרחפנים. העיר גם מתמודדת במכרז להקמת מרכז לשימושי לוויינים למטרות אזרחיות. ונוסף לאלה, במרכז העיר, בבית חדש בנוי זכוכית ופלדה, פועלת חממה לסטארט-אפים.
בעיר יש גם תיירות ערה: 300 אלף מטיילים ביקרו בשנה החולפת באגם ירוחם, ויש תוכניות גרנדיוזיות לפיתוח התיירות. הכניסה לירוחם כבר אינה דרך דיונות חול: שכונת וילות חדשה מתפתלת לאורך כביש הכניסה, ורק לאחריה מתגלה ה"הארד קור" - שכונות הרכבות שנבנו בשנות ה-50. אלא שגם הן עברו "טשטוש אדריכלי": לחזיתות הבתים נוספו אלמנטים עיצוביים המכסים על הבלוקים הישנים.
פוליטיקאית מדור אחר
אוחנה שייכת לדור חדש של פוליטיקאים. חסידיה אומרים שהיא הדבר הכי דומה שיש לנו לראשת הממשלה של ניו זילנד - צעירה רעננה ומתקדמת, שמתאבדת בשביל העיר שבה נולדו היא והוריה, הכי רחוקה מדמות הפוליטיקאי המקצועי החלקלק. למרות מאמצי הליכוד, שירוחם היא אחד ממעוזיו, לקדם הצבעה למועמדת משלו לראשות המועצה, כולל ביקור תמיכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו - התושבים בחרו באוחנה, שרצה ברשימה עצמאית, "ירוחם אחת", שנתמכה על ידי כולנו (כחלון) והבית היהודי (בנט). לפני שנבחרה לראשת המועצה היא הייתה במשך שמונה שנים סגנית ראש המועצה. יש לה תואר ראשון בסוציולוגיה ארגונית מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל ותואר שני במדיניות ציבורית מהמרכז הבינתחומי, והיא רווקה וגרה עם הוריה.
לא נמאס לך מהכותרת ראשת המועצה שגרה אצל ההורים?
"אני גרה ביחידת דיור עצמאית אצל ההורים, וגאה בכך. אני נהנית גם מפרטיות וגם ממסירות הנפש של הוריי: אמא, שמנהלת בירוחם מרכז למידה לילדים עם ליקויי למידה, עושה לי בבוקר סנדוויץ' לעבודה ובצהריים מביאה לי ארוחה חמה לבניין המועצה. העובדה שאני כל בוקר יכולה לשאול את הוריי לשלומם זה אושר עבורי.
"אני היחידה מחמשת ילדיהם שנשארה בעיר: עמרי, אחי הגדול, הוא עורך דין לענייני נדל"ן, אחותי שירה היא סמנכ"לית בארגון חברתי בשם שותפויות אדמונד דה רוטשילד, אחותי הצעירה שקד, שהשתחררה משירות קבע במודיעין, גרה בתל אביב, ואחותי שקמה גרה בקריית גת ועובדת בסורוקה. הדור שלי, לצערי, כמעט לא נמצא בירוחם".
תזכורת: ראשי הערים שלקחו את המאבק בקורונה לידיים
(צילום: שחר גולדשטיין)
מה ההישג הכי גדול שלך מאז שנבחרת לראשת המועצה?
"אני עסוקה כל היום בהבאת טכנולוגיה לירוחם, כדי לעצב מנועי צמיחה אחרים למקום, שנשען בעבר רק על תעשייה מסורתית. אני לא רוצה להיות כל הזמן בהישרדות, בניסיון להחיות את המפעלים המסורתיים, שהיו מקור התעסוקה של ירוחם ומצויים בסכנת סגירה. את כל היכולת היזמית שלי אני מפעילה לטובת הדבר. אני לא מחכה שהמדינה תביא לי. לפני שאני פונה למדינה בבקשה לעזרה, אני קודם כל מעניינת את המגזר העסקי לבוא אליי. דלת-דלת אני עוברת את הגורמים במגזר העסקי, ורק אז, עם משהו ממשי ביד, אני פונה אל המדינה. אני זאת שמזהה בעצמי את ההזדמנויות. השבת שלי מוקדשת לקריאת כל העיתונות הכלכלית ופרשת השבוע.
"הרצתי את הרעיון להפוך את ירוחם לבירת הקנאביס הרפואי. התחלתי בזה בעת המשבר במפעל פניציה (שלפני שנתיים היה חשש לסגירתו, במקביל לאיום בסגירת מפעל אמיליה למוצרי טואלטיקה - נ"ז). לקחתי את הנושא הכי רחוק שאפשר. יש לנו שטחים שמתאימים לגידול ומקום להקמת מפעלים למוצרי הקנאביס. זכינו בקול קורא של רשות החדשנות להקמת חממת סטארט-אפים בתחום, בשותפות עם חברת התרופות פריגו, שיש לה מפעל בירוחם, ועם חברת הקנאביס הרפואי הישראלית BOL. החממה כבר פועלת.
"בנוסף, קיבלנו תרומה של מיליון שקל מקרן מיראז' ומקרן יק"א להקמת מעבדות מו"פ בתחום הקנאביס. ורק אתמול קיבלנו ממשרד הכלכלה אישור להקצאת קרקע פטורה ממכרז ליד מפעל פריגו להקמת מפעל שני לייצור מוצרי קנאביס רפואי. המפעל הראשון כבר אושר ויוקם על ידי קבוצת מתב שבבעלות אבי גולדרייך, השני יהיה בבעלות קרן סיטרין. שניהם אמורים לקום בעוד שנתיים.
"התובנה שלי היא להתמקד בפיתוח כלכלי טכנולוגי מתקדם. קראתי לאחרונה שאהרן אהרן, המדען הראשי וראש מינהלת החדשנות, אמר ש'אי-אפשר להביא טכנולוגיה לפריפריה'. הוא איש מוערך מאין כמוהו ואמר: 'לא הצלחתי בזה'. אבל לי אין את הפריווילגיה להרים ידיים, ואני מקווה שאני כן מצליחה: בירוחם ייחנך שדה הניסויים החדש והראשון לרחפנים, בהובלת משרדי הביטחון והתחבורה. "במקביל נשיק תוכנית ללימודי רחפנים בבית הספר התיכון בירוחם - בשותפות עם תוכנית עתידים לקידום בני נוער בפריפריה, שמובילים צה"ל וקרן ורטהיימר. בוגרי התוכנית יוכלו להשתלב בשירותם הצבאי ביחידות טכנולוגיות.
"בנוסף, נתמודד במכרז של תל"ם (תשתיות לאומיות) להקמת מתקן בדיקה וניסוי ללוויינים לשימושים אזרחיים, בקונסורציום יחד עם הטכניון, משרד הביטחון, קרן רמון, אוניברסיטת בן גוריון וגופים נוספים. אני גאה מאוד בחברות שלנו בקונסורציום".
"מתסכל שאני צריכה להיאבק בשר המדע כדי שבמכרז לפרויקט הלוויינים שאנחנו מתמודדים בו יכניסו תעדוף לפריפריות. זאת תעודת עניות למדינה. אמרו לי, נבדוק את הנושא, אבל זה לא קרה"
מה הכי מתסכל אותך?
"זה שאני צריכה להיאבק בשר המדע כדי שבמכרז לפרויקט הלוויינים יכניסו תעדוף לחברות שיקימו פעילות בפריפריות. זאת תעודת עניות למדינה. אמרו לי, נבדוק את הנושא, אבל זה לא קרה. אני חושבת שיש כוחות אקדמיים שמעורבים בסיפור ולא מצליחים להבין את העוצמות בפריפריה. כשאמרתי לראש סוכנות החלל, אבי בלסברגר, שאני הולכת לגשת למכרז, הוא שאל: אבל מאיפה יבואו המדענים לירוחם? אמרתי לו: מאיפה אתה חושב מגיעים המדענים לקמ"ג (קריית המחקר הגרעיני בדימונה)? חצי מהם גרים אצלי! וגם מדענים ממחלקת המו"פ של מפעל פריגו ורופאים מסורוקה. אם נקודת המוצא של המדינה היא שבירוחם אין כוח אדם ראוי ושלא ירצו להגיע אלינו, אז היא חוטאת פעמיים, כי א. היא לא מכירה במציאות, וב. לא מקימה בפריפריה מנועי צמיחה חדשים.
"ביוטה ארה"ב, במדבר, התפתחה תעשיית חלל כי יוטה נבחרה כמיקום המועדף. למה שירוחם לא תהיה יוטה? את יודעת כמה הייתי צריכה להיאבק שפרויקט הרחפנים יקום אצלנו? כמה הייתי צריכה להשפיל את עצמי, להפעיל מהלכים וקשרים פוליטיים כדי שיסכימו? הציפייה שלי ממשרד המדע היא שייתן לנו עדיפות, ואנחנו נהיה הכי טובים. לצערי, יש כרגע פוליטיזציה חזקה של החלטות כלכליות, שפוגעת במנועי צמיחה.
"למי שיבוא לגור בירוחם, אני מציעה איכות חיים, חינוך מצוין, חיי קהילה, דיור מאוד אטרקטיבי ואת הנוף והמדבר, שעה וחצי בלבד מהמרכז. הסבתות שלי, שחיו בעוני, במשפחות עם עשרה ילדים, נלחמו להוציא את הילדים לחינוך בפנימיות. אבא שלי למד בשדה בוקר, והאחים שלו באשל הנשיא ובמקווה ישראל. ההורים שלי שלחו אותי לאולפנה בערד, רק שאחרי לילה אחד של דמעות חזרתי הביתה. היום אין כבר צורך לשלוח את הילדים. מערכת החינוך בירוחם מצוינת".
התקווה שהקמת עיר הבה"דים תזרים לעיר אוכלוסייה חדשה איכזבה: רק 30 משפחות של אנשי קבע עברו לעיר.
"לצערי, מודל השירות בעיר הבה"דים לא כלל תמרוץ מספיק למעבר אנשי קבע. עשרות כן עברו, ביניהם רופא, מפקד בבה"ד, קצינים ונגדים. אבל רובם של אנשי הקבע בבה"דים מבצעים יוממות - באים כל יום מהמרכז או חוזרים הביתה למרכז בסוף שבוע. אני מצפה שגם מפרויקט המעבר של קריית המודיעין וחיל התקשוב יגיעו תושבים חדשים".
כמה עולה לבנות וילה בירוחם?
"מי שרוצה לבנות את בית חלומותיו אצלנו, ישלם עבור מגרש של חצי דונם 250 אלף שקל. יש כאלה שבנו וילה ובריכה במיליון וחצי שקל, ויש כאלה שב-800 אלף שקל. המוצר המבוקש ביותר אצלנו הוא בנה ביתך. עכשיו נמצא בשיווק מכרז ל-170 יחידות של חצי דונם בשכונת אגם בקרבת אגם ירוחם, שעדיין לא אוכלסה ומצויה בסיום פיתוח".
"לא רוצה להיות כור היתוך"
חזרת עכשיו מדובאי עם משלחת של ראשי ערים. מה למדת שם?
"היינו חמישה ימים בדובאי ובאבו דאבי. זה לא מקום שאני אחזור אליו כתיירת, אין שם שורשים ואין רוח. הכל חדש, מודרני, מנותק מהמסורת. אבל מאוד התרשמתי מאימוץ הטכנולוגיה. הם יכלו לשבת על בארות הנפט, ובחרו שלא. היה מדהים לראות איך הדור הצעיר, בוגרי הרווארד ו-MIT, ביצעו מהפך טכנולוגי במדינה. הם אמרו לנו: נמאס לנו לרכוש חברות, אנחנו רוצים להיות בעלי הידע. אמרתי לעצמי, כל יום שאת לא מתעסקת בחינוך טכנולוגי ובהבאת טכנולוגיה לירוחם, זה יום מבוזבז. זאת הייתה תובנה מרכזית, לצד חשיבות קידום התיירות, שהוא ענף הכנסות מרכזי באמירויות.
"באתי לשם בהתרגשות, בדור שלי נחתם הסכם השלום. כשנאמתי בפניהם אמרתי, אני כיהודיה-ערבייה גאה להיות פה היום. אבל זה היה ברור לגמרי שכל המגעים איתנו היו מכוונים עסקית: לא מעניין אותם בכלל חיבור היסטורי בין העמים, אין לזה ערך בעיניהם, כל מה שעניין אותם זה שאנחנו אומת הסטארט-אפ, והם רוצים למנף את הקשר בהקשר הזה. כששאלתי אותם מה עמדת ההורים שלהם על השלום בין המדינות, אמרו לי: 'ההורים לא מדברים אנגלית. הם היו בעברם סוחרים ודייגים, ונתנו לנו להוביל'. אם אנשי אומת הסטארט-אפ בישראל היו מובילים את המדינה, או לפחות את המדיניות הכלכלית, היינו נראים אחרת".
"הדור הקודם טישטש זהות. אני שייכת לדור הראשון שמרגיש מספיק חזק להתגעגע לאוצרות התרבות של מרוקו. אני לא רוצה להיות כור היתוך, רוצה להיות מרוקאית גאה מירוחם, להביא טעם של מסורת לישראליות"
למרות הטכנולוגיה והקִדמה שאת מביאה לירוחם, לרגל חתימת הסכם השלום עם מרוקו יזמת אירוע בעיר שבו התושבים באו בלבוש מרוקאי והשמיעו מוזיקה מרוקאית וברכות למלך.
"דור ההורים והסבים שעלה ממרוקו טישטש זהות. אני שייכת לדור הראשון שמרגיש מספיק חזק להתגעגע לאוצרות התרבות של מרוקו. זה לא רק מופלטה וקוסקוס. אני לא רוצה להיות כור היתוך, רוצה להיות טל אוחנה מרוקאית גאה מירוחם. אני רוצה להביא טעם של מסורת לישראליות, אבל לא מזדהה עם מי שמנסה ליצור קיטוב בין העדות, או משתמש בזה לצרכים פוליטיים. אני מאמינה בגיוון, בלחיות זה לצד זה.
"נחַתי מדובאי, הגעתי הביתה בעשר בלילה, כשהתקבלה הבשורה על שלום עם מרוקו, ארץ שביקרתי בה עשרות פעמים כשהייתי פעילה בהבאת עולים משם, מטעם הקרן לידידות ומשפחת פינטו (בשנת 2012 - נ"ז). עוד באותו לילה ארגנתי טקס לכבוד האירוע, עם נשיאת תפילת 'תשועה למלכים'. זו הייתה מחווה לדור המייסדים של ירוחם, שבילה שליש מחייו במרוקו והתרגש מאוד מההסכם. הם בירכו את המלך ומרוב התרגשות התבלבלה להם העברית עם הערבית עם הצרפתית.
"יש אצלנו רטרו מטורף לתרבות מרוקו. המחקרים מראים שלעדה המרוקאית, שהיא הגדולה בארץ, יש יותר געגועים לעבר. הטקס למלך מרוקו היה חשוב לי גם עבור הדור הצעיר, שגדל על שנאת ערבים. בירוחם פועלת שלוחה של 'כולנא' (עמותה יהודית-ערבית - נ"ז) שמציעה תוכניות לימוד למוזיקה ולחוכמת יהדות האיסלאם, שגם אני שומעת שם הרצאות".
"באתי לדובאי בהתרגשות מהסכם השלום. אמרתי, אני כיהודיה-ערבייה גאה להיות פה. אבל כל המגעים היו מכוונים עסקית: לא מעניין אותם חיבור היסטורי בין העמים, רק שאנחנו אומת הסטארט-אפ"
למה המרכז המסחרי בעיר, למרות תנופת הפיתוח, עדיין נראה כמו שריד משנות ה-60?
"אני את הכסף מעדיפה להשקיע, במקום בשיפוצים במרכז המסחרי, בעוד בניין היי-טק ברחוב הראשי. לצד המרכז המסחרי הישן הקמנו את 'מיינדסט' - בניין היי-טק - בתוכו פועלים הסטארטאפים והחממה - שהוקם בהשקעה של 7.5 מיליון דולר, תרומה של קרן מנדל, ופועלים בו חברות היי-טק ו-30 יזמים בתחום האד-טק (EdTech - טכנולוגיה חינוכית - נ"ז). בבניין הנוסף לידו, בשם 'ירוחם טק', פועלת חממת הקנאביס".
זוגיות חדשה
המדבר הפך להיט בתקופת הקורונה. זו הזדמנות עבורכם?
"אני כל הזמן נפגשת עם גורמים מובילים בענף התיירות, ויש ביקוש, שהעצים בקורונה, למדבר. הצלחנו לקדם פרויקטים מלונאיים. בדרך נמצא מכרז להקמת שתי חוות תיירותיות, כל אחת של 60 דונם, על קו הנוף למכתש (מכתש ירוחם, או המכתש הגדול - נ"ז), לשימוש חקלאי-תיירותי הכולל צימרים. אין יום שלא מצלצלים אליי יזמים שמעוניינים - ממשקיעי חוץ יהודים ועד בכירי המגזר העסקי בארץ, שרוצים להשקיע אישית במיזם כזה. פרויקט נוסף שאנחנו רוצים להקים הוא מלון ספא נוסח 'סיקס סנסס שחרות' שהקים רוני דואק בשחרות. מדובר במלון בבנייה ייחודית, שישמור על ערכי הנוף המדברי. הגעתי להסכמה לגבי המיקום עם הגופים הירוקים, כדי למנוע התנגדות כמו זו שהייתה מצידם למלון בשחרות, שעיכבה את בנייתו.
"מלון נוסף יוקם בצמוד לאגם ירוחם, המכרז ייצא בקרוב. החברה הכלכלית של ירוחם תקים גלמפינג (קמפינג בתנאים מהודרים - נ"ז) וחניון בפתח האגם. ובנוסף יוקם גסטהאוס חדש בשכונה הראשונה של ירוחם, שכונת הגבעה. אנחנו גם מעודדים את התושבים להקים צימרים, במסגרת כלכלה היברידית. אתה יכול לעבוד במפעל, אבל להפעיל גם צימר משלך. לצורך כך הצלחתי להגמיש את התקנות הנדרשות להקמת צימר: מתושבי ירוחם לא תידרש חניה נרחבת, לא תיאסר הקמת צימר בקומת מרתף ועוד".
הרווקות היא מחיר שאת משלמת על הקריירה התובענית?
"אני גאה בעצמי שהשנה החלטתי לא להזניח את החיים האישיים. הבנתי שבגיל 36 חלון הזמן שלי מצטמצם, ולמרות שאני אמא של יישוב שלם, אני צריכה להביא חיים ולהיות אמא. התחלתי בטיפולי פוריות. לפעמים זה כל כך מתסכל שבפן הציבורי אני שמה לי יעד ומצליחה להגיע, ובפן האישי אין לי שליטה. לא ויתרתי על זוגיות. כאדם דתי חשוב לי להקים משפחה על פי ההלכה. התחלתי עכשיו זוגיות חדשה. זה קורה לי בדרך כלל אחרי תוכנית בטלוויזיה: הופעתי אצל דב אלבוים, דיברתי על רבקה ושרה אמותינו. פנה אליי מישהו בפייסבוק. נפגשנו, זאת רק התחלה, ואני לא יודעת לאן תוביל. בינתיים אני רואה בו חוסן רגשי, ההפך ממי שאני, כל כולי סערה. פעם חשבתי שאני צריכה כפרטנר אדם של מעשים גדולים, איש רוח, והבנתי שבסופו של דבר אני צריכה משהו שיאזן אותי ואת המרוץ שלי אחרי יעדים והישגים".
קיבלת הצעות להשתלב במערכת הפוליטית?
"הגיעו אליי הצעות ברמה ארצית ומפלגתית, זה רק חיזק לי את ההרגשה שזה תפקיד חיי. שום דבר שאעשה לא ייתן לי חיבור וערך רגשי כמו תפקיד ראשת מועצת ירוחם, המקום שבו גדלתי. הבהרתי לכולם שזה לא רלוונטי. אמרתי מראש שאני באה לשתי קדנציות - עשר שנים. רק אחרי שאייצר 1,000 משרות בירוחם עם שכר התחלתי של 10,000 שקל לחודש, ואחרי שאכפיל את כמות התושבים בעיר, אוכל להגיד שסיימתי ואשמח להיות שרת הרווחה של מדינת ישראל. למרות שהסכמי השלום החדשים גרמו לי לחשוב שהייתי רוצה להיות מעורבת בהובלת המדיניות הכלכלית לקידום מנועי צמיחה במרחב האזורי החדש".
