בנק ישראל על הסיוע של המדינה למשק: צפו בריאיון עם ד"ר יוסעי סעדון, ראש תחום מדיניות מקרו יציבותית בבנק ישראל
(צילום: רועי עידן, ירון ברנר)
המשבר התעסוקתי: חמישה חודשים לאחר שפרץ משבר הקורונה בישראל, הבעיה הכואבת ביותר היא ש-900 אלף בני אדם נשארו מחוסרי עבודה, שני שלישים מהם בחופשות ללא תשלום ושליש מהם מפוטרים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הבעיה הזאת, שחמורה בישראל במיוחד לעומת מדינות רבות, מטרידה כמעט כל משפחה ובוודאי את הממשלה ואת בכירי המשק. השאלה העיקרית העומדת כיום בראש סדר העדיפויות היא אחת: איך מחזירים את שוק העבודה לתעסוקה מלאה בהקדם.
מדוע עדיין נשארו כמעט 900 אלף מחוסרי עבודה?
הסיבה העיקרית היא אי-ודאות. בעל המסעדה, מנהל מפעל הבגדים ובעלי מכון הכושר לא יודעים אם מחר בבוקר לא יוחמרו שוב ההנחיות ואולי יוכרז סגר, לפחות חלקי, בזיג-זג בלתי נגמר - פותחים, סוגרים, פותחים, סוגרים. במצב כזה נמנעים מעסיקים רבים מלהחזיר 562 אלף עובדים (נכון לאתמול) שהוצאו לחל"ת למקום העבודה שמא יהיה עליהם לשלוח אותם שוב למחרת בבוקר הביתה.
כל העובדים רוצים לחזור לעבודה?
זאת אחת הבעיות הקשות. יש כאן מעגל קסמים: מצד אחד, לא ייתכן שהמדינה תפקיר קרוב למיליון מאזרחיה ולא תיתן להם דמי אבטלה, בהתחשב בכך שהם פוטרו או הוצאו לחופשות בשל מגפה עולמית לא צפויה. לכן כבר הובטחו לכולם דמי אבטלה עד יוני 2021, בלי הגבלות כמו תקרה של שישה חודשים למשך קבלת דמי האבטלה. מצד אחר, הביטחון של שוהה בחל"ת, שבלי לעבוד יקבל לפחות 70% משכרו ערב המשבר עד יוני 2021, מפחית לא מעט מהחשק שלו לחפש עבודה בימים אלה, כשהתחלואה בשיאה וממילא אין דרישה רבה לעובדים.
אז מה אפשר לעשות?
מנסים למצוא פתרונות יצירתיים בשני מוקדים. בצוות בין-משרדי שהקים ראש הממשלה לטיפול במשבר בשוק העבודה, ובמשרד העבודה והרווחה, שלו נתונות הסמכויות לביצוע מהלכים בתחום, למשל לשלם דמי אבטלה גם לפרילנסרים בתחומי התרבות והבמה.
אילו הצעות מתגבשות?
יש שלל הצעות שמטרתן כפולה: להפחית את הכדאיות של מי שלא עובד להישאר בבית, לתמרץ את המעסיקים לחזור ולגייס עובדים, ובוודאי לא להמשיך ולהוציא עובדים לחל"ת.
אז מה אפשר לעשות כדי לתמרץ את המעסיק לא להמשיך להוציא עובדים לחל"ת ואף לפטר אותם?
במשרד העבודה מבקשים לאמץ את המודל הגרמני שנמצא פשוט ויעיל: במקום שבו עובד המשתכר 10,000 שקל לחודש יוצא לחל"ת ויקבל רק 7,000 שקל דמי אבטלה, הממשלה תסבסד את המעסיק כדי להשאירו בעבודה. העובד, כמו עובדים אחרים, למשל, במפעל שייצורו פחת במחצית, יעבוד רק בחצי משרה, יקבל 5,000 שקל מהמעסיק ואת 5,000 הנותרים תשלם לו הממשלה. כך ייצאו כולם נשכרים: המעסיק ישמור על העובד המיומן שלו, המדינה תשלם פחות כסף מדמי אבטלה, והעובד יקבל את מלוא שכרו.
ומה אפשר לעשות כדי שהעובדים ימהרו לשוב לשוק העבודה ולא יסתפקו בדמי האבטלה המופחתים?
הצוות במשרד ראש הממשלה כבר מציע להפחית בהדרגה את דמי האבטלה ולחייב מחדש את העובדים להתייצב לרישום בשירות התעסוקה. כמו כן, מספר הימים המינימלי שעובד צריך להיות בחל"ת כדי לקבל דמי אבטלה הופחת ל-14 יום. ההמלצה היא להחזיר את המצב לקדמותו ל-30 יום. כמו כן, דמי האבטלה בחל"ת יינתנו רק מהיום השישי להוצאתו לחופשה, וחמשת הימים הראשונים יהיו על חשבון החופש של העובד. הצעה נוספת - עובדים בחל"ת יצטרכו קודם כל לנצל את יתרת ימי החופש שלהם ורק לאחר מכן יתחילו לקבל דמי אבטלה, גזירה שלא רבים יעמדו בה.
יש גם תמריצים לעובדים לחזור לעבודה?
בהחלט. אחת ההצעות של הצוות היא לתת מענקים לעובדים בשכר נמוך ובחלקיות משרה אם הם החלו לעבוד אצל מעסיקים חדשים בשכר נמוך מאשר בעבודתם הקודמת. שכרם יושלם על ידי המדינה על פי שכרם במקום הקודם במשך ארבעה חודשים, וכך תגדל המוטיבציה שלהם לחזור לשוק העבודה.
יהיה תמריץ להעסיק עובדים מהמגזרים החלשים יותר?
הצוות ממליץ לתמרץ מעסיקים לקלוט ערבים, בדואים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות, והמדינה תשלם חלק משכרם.
שוק העבודה השתנה אולי לעד בכמה ממקצועות. יותר מקומות עבודה פועלים ברשת, משרדים הועברו לבתים, סניפי בנקים נסגרים, לקוחות קונים מאתרי אינטרנט. מה המדינה יכולה לעשות?
שר העבודה איציק שמולי ממליץ על הכשרות מקצועיות נרחבות ועל הסבות מקצועיות. יהיה ליווי אישי של המדינה לעובד שפוטר למשל מבנק שסגר עוד סניף: מאבחן יקבע איזה מקצוע יהיה מתאים לאותו העובד, ובשיתוף מעסיקים עתידיים, כמו בית השקעות, העובד יעבור הסבה מקצועית שהמדינה תממן תוך כדי התחייבות של אותו מעסיק לקלוט אותו לעבודה בסוף התהליך. המתלמד יקבל בהכשרה שכר מוגדל מהמדינה, שתפסיק לשלם לו דמי אבטלה, וכך כולם ייצאו נשכרים עם קליטת העובד במקום החדש.
מתי כל ההצעות האלה יאושרו וייצאו אל הפועל?
נראה כי זו השאלה העיקרית. למימוש התוכניות דרושים מאות מיליוני שקלים ואולי גם מיליארדים במשך זמן. חלק מההצעות, כמו שינוי מועדים לקבלת דמי אבטלה וכן הקטנתם, דורשים חקיקה. לפי שעה הממשלה טרם אישרה את התוכניות, ובינתיים עוד ועוד עובדים מוצאים לחל"ת. רק אתמול הוצאו לחופשה עוד 2,575 עובדים. את התהליך הזה צריך לעצור.
ממה הוא נובע בעצם?
בעיקר מהמצב הנוכחי המקשה על חזרת שוק העבודה למצב רגיל: לצד חוסר הוודאות בשוק העבודה קיים חשש מהתחלואה שאינה פוחתת, שעלולה להביא לסגר חדש. כמו כן, ההמלצות של הצוות הבין-משרדי טרם הובאו לאישור, והעובדים בחל"ת ממשיכים לקבל דמי אבטלה נאים יחסית ומודאגים פחות כיוון ששכרם מובטח עד ליוני 2021.
