הביטוח הלאומי שילם לדמי אבטלה בשלושת החודשים הראשונים של משבר הקורונה (מרץ-מאי) 8 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 15 מיליארד שקל, כלומר כ-50% פחות מהתחזית. שתי הסיבות העיקריות לכך הן השכר הנמוך מאוד של המובטלים המגיעים מהשכבות החלשות ביותר בחברה והעובדה שהתחזית הניחה יציאה מאוחרת יותר מהסגר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך עולה מקובץ נתונים על דמי האבטלה בתקופת משבר הקורונה שמפרסם היום (ג') הביטוח הלאומי. זהו פרסום הנתונים המקיף ביותר של הביטוח הלאומי מאז תחילת המשבר והוא התאפשר ממערכת חדשה שפיתח.
ממוצע התשלום היומי למובטל בתקופת המשבר עומד על 177 שקלים בלבד, 17% פחות מ-214 שקל ליום שמקבלים מובטלים שפוטרו בפברואר לפני המשבר.
עוד עולה מהנתונים, כי מספר מקבלי דמי האבטלה עומד היום על 674 אלף איש. אם מחברים למספר זה כ-100 אלף מבקשי קצבת הבטחת הכנסה ו-73 אלף מובטלים שתביעותיהם נדחו, אנו מגעים ליותר מ-800 אלף מובטלים, כלומר כ-20% אבטלה. מתחילת המשבר ב-19.4 חזרו לשוק העבודה 401 אלף מקבלי דמי אבטלה, אבל נוספו 130 אלף מובטלים חדשים.
רק 74 אלף חזרו לעבודה בשבוע הראשון של יוני
מאז תחילת המשבר הוגשו 1.075 מיליון תביעות לדמי אבטלה. מתוכן הסתיים הטיפול ב-98%. רק 73 אלף, 6% מהתביעות, נדחו. מתחילת המשבר הוגשו 31 אלף בקשות חדשות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה, קצבה שמיועדת למי שאינו זכאי לדמי אבטלה ואינה מבטיח אפילו קיום בסיסי.
על פי נתוני הביטוח הלאומי בשבוע הראשון של חודש יוני חזרו לעבודה 74 אלף איש בלבד. קשה שלא לראות בכך כישלון חרוץ של מענקי עידוד התעסוקה שהעניקו העדפה גדולה לעובדים שהוחזרו החל מתחילת יוני.
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי: "במציאות בה שיעורי האבטלה קיצוניים ומשק שהולך ומתכווץ, אף אחד לא מחכה ליותר מחצי מיליון מובטלים. המהלך שהובלנו להארכת תשלום דמי האבטלה עד לאוגוסט היה קריטי, על מנת לאפשר למובטלי הקורונה להשאיר את הראש מעל המים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ציין כי "משבר הקורונה הוא אירוע חריג ביותר שההתמודדות עם תוצריו מצריכה כלים מתקדמים ולא אנכרוניסטיים. חובתנו להפנים את ממדי התופעה, לאפשר היקף העסקה גמישה, לבטל את תקופת החל"ת המינימלית ועוד פתרונות אפשריים שנציג לשר הרווחה".
