חלב מר: שלושה קיבוצים, עין גב בעמק הירדן, אפיק ברמת הגולן ומורן בגליל סוגרים את הרפתות מחוסר כדאיות כלכלית. מורן סגרה את הרפת, עין גב ואפיק פנו למועצת החלב, שאמורה למצוא רוכש למכסות החלב של כל אחת מהן, ולאחר מכן ייסגרו. שלושתן רפתות גדולות, ולכל אחת מכסת ייצור של 4 מיליון ליטר חלב לשנה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ממועצת החלב נמסר בתגובה: "סגירת רפת קיבוצית שנחשבה שנים רווחית זה נדיר, שלא לדבר על שלוש. זה אירוע שצריך להדליק אור אדום. שחיקת הרווחיות גורמת לקיבוצים לקבל החלטות קיצוניות". גורמים בענף טוענים כי זהו גל שמתחיל לצבור תאוצה בקיבוצים.
הענף נמצא לפני צומת דרמטי: כחלק מהארכת מתווה החלב האחרונה שהייתה לפני שנתיים דרש האוצר, תמורת הארכת התכנון במשק החלב, להפחית 14 אגורות ממחיר המטרה שעומד על 1.9 שקל לליטר (מחיר מובטח לליטר חלב גולמי המשולם לרפתן).
בפועל, הכסף שנלקח מכיסי הרפתנים עבר לשורת הרווח של המחלבות כמו תנובה, טרה ושטראוס, שגרפו רווח של כ-210 מיליון שקל לשנה בעלות רכישת החלב שלהן. מתווה החלב מסתיים ב-1 בינואר, וטרם הושגו הבנות בין ענף החלב לאוצר, שתומך בחיסול התכנון בתחום.
סרג'יו פישלים, רכז ענף החלב בגולן ועמק הירדן: "הרפתות בפריפריה הן על גבול הרווחיות, כי עלויות התפעול יקרות לנו יותר. העמקים הופכים ליותר חמים ויש לנו עלויות גבוהות, כמו של קירור הרפת, כדי לייצר את אותה כמות חלב.
"האוצר דורש מאיתנו להתייעל, ובמקביל ממשיך לשחוק לנו את מחיר המטרה והרווחיות. האוצר מסתכל רק על עלינו, לא על רווחי רשתות השיווק ולא על רווחי המחלבות. זו מדיניות של שחיקת החקלאי. זה פוגע לא רק ברפתנים, אלא גם במעגל שלם מסביב שכולל מובילי חלב, עובדים במרכזי מזון לבהמות ונוספים.
"אני גם מנהל הרפת של כפר חרוב", מוסיף פישלים, "אנחנו ממשיכים כי בינתיים אנחנו שורדים, אבל אנחנו והשאר מפסיקים להשקיע - ברווחת בעלי החיים, בסככות, ברובוטיקה, כי אין לנו אופק".
ליאור שמחה, מנכ"ל יצרני החלב: "הענף איבד את החוסן בגלל השחיקה ברווחיות. אני מקווה שהפוליטיקאים מבינים את החשיבות של ייצור מקומי".
