1.67 מיליארד שקל. זה תקציבם הכולל של תשעה משרדים ממשלתיים שבאגף התקציבים באוצר כינו לא פעם בעבר "המשרדים המיותרים", שאת חלקם הציעו כבר באגף בעבר לסגור לחלוטין ואת חלקם מכנים באוצר כ"מיותרים לגמרי" מאז הקמת הממשלה הנוכחית.
פרשנות: למה קצבאות האברכים לא יקוצצו?
(צילום: ניצן דרור)
ל-ynet נודעו העלות והתקציב של כל אחד ממשרדי הממשלה, שקיים סיכוי לא קטן שחלקם לפחות ייסגרו עם הקמת הממשלה החדשה לאחר הבחירות. זאת, בתנאי כמובן שבשל לחצים קואליציוניים לא יחזור על עצמו התסריט של הקמת ממשלת בזבוזים עם 36 שרים ו-16 סגני שרים, כפי שהוחלט להקים ולמנות בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן בחודש מאי השנה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ואלו נתוני המשרדים:
משרד הדיגיטל הלאומי, שהוקם במיוחד כדי למנות את ח"כ דוד אמסלם לשר, עולה למשלם המיסים 754 מיליון שקל. המשרד מורכב משלוש יחידות: ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב הממשלתית ורשות החברות הממשלתיות. סך כל התקציב של שלוש היחידות עמד בשנת 2020 על סכום של 600 מיליון שקל.
בנוסף לכך, קיבל המשרד תוספת ייעודית של שמונה מיליון שקל לאיוש לשכות השר והמנכ"ל. עוד קיבל המשרד תוספת ייעודית של 146 מיליון שקל מתקציבי הקורונה לצורך האצת השירותים הדיגיטליים לציבור. המשרד ניצל רק 69% מהתקציב שהועבר לו.
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי הוקם במיוחד עבור ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שערקה ברגע האחרון לפני הקמת הממשלה מרשימת העבודה-מרצ-גשר, ומונתה לשרה במשרד החדש, שבאוצר משוכנעים שייסגר לאחר הבחירות.
תקציב המשרד עמד על 150 מיליון שקל, ששווה לרכישת מיליוני חיסונים לקורונה. 115 מיליון שקל הספיקו להוציא במשרד המיותר הזה, שקיבל לביצוע כמה מחלקות ומשימות ממשרדים קיימים, כמו מהמשרד לביטחון פנים, רק כדי למלא אותו תוכן.
12 צפייה בגלריה
קיבלה מחלקות ממשרדים אחרים כדי למלא את משרדה תוכן. אורלי לוי-אבקסיס
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
המשרד להשכלה גבוהה הוקם במיוחד עבור השר זאב אלקין, שפרש בשבוע האחרון מהליכוד, שם אורגן עבורו המשרד המיותר, מה שלא מנע את הצטרפותו למפלגתו החדשה של גדעון סער.
המשרד הזה עלה למשלם המסים "רק" שישה מיליון שקל, שיועדו לתשלום שכר עבור לשכת המנכ"ל ותקציב אחזקה שבוצע במלואו. השר אלקין קיבל לידיו גם את המשרד למשאבי המים, עוד משרד מיותר, שפעילותו תוחזר כנראה למשרד האנרגיה מיד אחרי הבחירות. משרד המים ניצל את כל 15 מיליון השקלים שהוקצבו לו.
המשרד לירושלים ומורשת תוקצב השנה בלא פחות מ-380 מיליון שקל לפעולות חדשות, מתוכם 320 מיליון שקל לפיתוח אגן העיר העתיקה, פיתוח כלכלי של ירושלים וצמצום פערים במזרח ירושלים, תפקידים שללא כל ספק היו אמורים להתבצע על ידי עיריית ירושלים.
מעבר לכך, המשרד תוקצב ב-60 מיליון שקל למה שמוגדר כ"פעולות בירושלים" (מה בדיוק?) ופעולות מורשת "לפי תוכנית עבודה של המשרד". המשרד, אגב, ניצל רק 75% מתקציבו.
משרד התפוצות פעל בתקציב של 77 מיליון שקל, בין השאר לתשלומי מימון מהעבר, הוצאות שכר ומה שהוגדר כ"טיפול בסיסי". עוד חמישה מיליון שקל ניתנו למשרד לאיוש השר והמנכ"ל.
100 מיליון שקל הוקצבו למשרד כ"תוספת ייעודית", כאשר 40 מיליון שקל מתוכם הוקצבו מתקציבי הקורונה. משרד התפוצות ביצע רק 53% מהתקציב שקיבל במזומן מהמדינה לשנת 2020 וזה מבהיר שבעצם לא היו דרושים לו כלל כספים כה רבים.
המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא עוד משרד שזה מכבר הציעו באגף התקציבים לסגור. תקציבו עמד על 80 מיליון שקל, לצורך "מימון הרשאות עבר, הוצאות שכר וטיפול בסיסי". המשרד קיבל עוד תוספת ייעודית של 1.2 מיליון שקל לצורך איוש לשכות השר והמנכ"ל ועוד תוספת ייעודית לשנת 2020 של שישה מיליון שקל "לפעילות חדשה".
המשרד ביצע 55% מתקציב המזומן שהוקצב לו בשנת 2020. וכל מילה על הצורך של משרד שמשתמש רק במחצית הכספים מיותרת.
תקציב המשרד לשיתוף פעולה אזורי עמד בשנה הנוכחית על 42 מיליון שקל, המשרד, ששנים מבקשים באוצר למזגו עם משרד החוץ, קיבל גם תוספת ייעודית של 600 אלף שקל לצורך איוש לשכות השר והמנכ"ל ועוד תוספת ייעודית של 30 מיליון שקל :"לפעילות חדשה". המשרד ביצע רק 43% מהמזומן שהוקצב לו בשנת 2020.
תקציב משרד המודיעין, עוד משרד שהומלץ באוצר פעמים אחדות לסוגרו, עמד על 12 מיליון שקל. המשרד קיבל עוד 1.5 מיליון שקל לצורך איוש לשכות השר והמנכ"ל וכמו כן עוד תוספת ייעודית לשנת 2020 של 20 מיליון שקל למה שהוגדר גם כאן "לפעילות חדשה".
בהיותו משרד המודיעין, לא ציפינו לפירוט על מהות "הפעילות החדשה" הזאת. וכאן כבר מגיעים לשיא חדש של אי-ניצול הכספים במזומן שהוקצבו למשרד: רק 37% מהכספים הוצאו.
