יצרנית טחינה הנסיך צברה חובות של כ-140 מיליון שקל. כך עולה מבקשה שהוגשה על ידי עו"ד חובב ביטון, בא כוח קבוצת חברות הנסיך, לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה מטעם הקבוצה למנות מנהל הסדר לקבוצה ולקבל צו עיכוב הליכים. בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק דיסקונט טוענים כי יצרנית הטחינה חייבת להם סכום כולל של כ-77.7 מיליון שקל – כך נודע ל-ynet.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הקבוצה מבקשת למנות כמנהל הסדר את עורך הדין שלום גולדבלט. יודגש כי הבקשה הוגשה על פי תיקון לחוק המאפשר לחברות שנקלעו לקשיים בשל הקורונה למנות מנהל הסדר שיסייע בגיבוש הסדר נושים לכלל הנושים. זאת, תוך שמירה על המשך פעילותן של קבוצת החברות ושמירה על מקור תעסוקה. המפעל מעסיק כ-40 עובדים ופועל מעיילבון.
במסגרת בקשה שהגישו הבנקים למנות כונס נכסים קבוע לחלק מהקרקעות שבבעלות החברה נטען כי בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק דיסקונט טוענים כי מזה תקופה שיצרנית הטחינה, חברת הנסיך מפעל ליצור טחינה אינה עומדת בהתחייבויותיה כלפי הבנקים באופן המקנה לבנקים את הזכות לבקש למנות כונס נכסים לצורך אכיפת השעבודים הרשומים לטובת הבנקים. זאת, לצורך הבטחת פירעון התחייבויות הנסיך מפעל ליצור טחינה העומדים על סך כולל של כ-77.7 מיליון שקל (כ-51 מיליון שקל למרכנתיל וכ-27 מיליון שקל לדיסקונט). יודגש כי המפעל עובד כסדרו ועובדיו מועסקים כרגיל והבקשה מתייחסת למינוי כונס קבוע רק על קרקעות מסוימות של החברה ולא על המפעל עצמו.
בנק מרכנתיל דיסקונט המיוצג על ידי עו"ד ישראל בכר ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ובנק דיסקונט המיוצג על ידי עו"ד רון חכים ממשרד אטיאס, גראור, וישניצקי, ענבר, חכים ושות' טוענים במסגרת הבקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי "בין הבנקים לחברות נתגלע משבר אמון חמור, עת בניגוד למצגים שהוצגו בפני הבנקים לפיהם בכוונת החברות למכור את זכויותיהן במקרקעים המשועבדים וזאת לצורך הקטנה ממשית של החוב כלפי הבנקים נראה כי אין בכוונתן לעשות כן ועולה חשש כי בכוונתן לבצע פעולות חד צדדיות בקשר עם המקרקעין העלולים להותיר את הבנקים בפני שוקת שבורה".
חברת הנסיך מפעל לייצור טחינה וחברות בקבוצה טוענים במסגרת הבקשה לצו עיכוב הליכים באמצעות עוה"ד חובב ביטון ועוה"ד זכריא קאסם כי "בשל אילוצים גלובליים וכן פרוץ מגפת הקורונה והשלכותיה, שאינם בשליטת הפעילות העסקית, נקלעה הפעילות העסקית למצוקה תזרימית וכלכלית חריפה".
בבקשה נטען כי אומדן התחייבויות הפעילות העסקית עומד על כ-140 מיליון שקל בעוד אומדן היקף נכסיה וזכויותיה – עומד על כ-41 מיליון שקל. עוד נטען כי "לשם התמודדות הפעילות העסקית עם המצוקה התזרימית שאליה נקלעה, הזרימו בעלי המניות והעמידו הלוואות בסכום של למעלה מ-13 מיליון שקל, לרבות ממשכנתאות שנטלו על בתי המגורים שלהם, גם בזה לא היה די. משכך, אין מנוס מלהביא לתחימת התחייבויות הפעילות העסקית והסדרתה בהסדר חוב יעיל שמטרתו לשמר את פעילותה העסקית, לסלול את דרכה לשיקום והבראה תוך שימור מקומות תעסוקה רבים לעובדי הפעילות העסקית הממוקם ביישוב עיילבון", נטען.
עוד נטען בבקשה כי במרוצת השנים צברה החברה מוניטין ורשימת לקוחות משמעותית; עיקרם בחו"ל, כ-60% ממחזור הפעילות העסקית מקורו ממכירות לחו"ל וכ-40% בארץ.
פרשת הסלמונלה
במסגרת הבקשה נטען כי מחזור הפעילות של החברה בשנת 2015 עמד על סך של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2016 נחשפה "פרשת הסלמונלה" בחברה, כתוצאה מבדיקות מעבדה אצל מספר לקוחות של החברה בהן התגלתה תוצאה חיובית. החברה מציינת כי ביצעה בתיאום עם גורמי הרגולציה ריקול יזום. פעילות החברה הופסקה למספר חודשים, לאחר מכן נתבעה החברה בתביעה ייצוגית ולבסוף אושר הסדר פשרה לפיו תשלם החברה סך של 200 אלף שקל לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות.
נטען כי הפרשה הביאה לצניחה משמעותית במחזור הפעילות של החברה ונזקים נוספים ובין היתר כתוצאה מהשמדת מלאי מוצרים, אובדן רווח וכד'. עוד נטען כי בשנת 2016, צנח מחזור הפעילות של החברה לסך של כ-88 מיליון שקל בלבד. עוד נטען כי במרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה וכתוצאה מכך היקף המכירות של הפעילות העסקית נפגע משמעותית. מהבקשה עולה כי חובות הקבוצה הם למערכת הבנקאית, התחייבויות לנותני אשראי חוץ בנקאי, עובדים, רשויות, ספקים ועוד.
