בסוף חודש פברואר, בעקבות ארבעה מקרי רצח נשים באותו חודש וריבוי מקרי רצח נשים בכלל, קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ פנינה תמנו־שטה, דיון חירום, שבו השתתפו גם שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. תמנו־שטה ציינה, שדמן של הנרצחות זועק להמשיך ולעשות ביתר שאת למניעת התופעה. מרגי התייחס לתוכנית הטיפול בגברים אלימים שאושרה בכנסת הקודמת ואמר, שהאישה והמשפחה הם הקורבן, וכולם משלמים מחיר מלבד הגבר האלים.
עד כה אלו רק מילים שמתווספות להצהרות שלא מקבלות ביטוי במציאות. מספר מקרי האלימות כנגד נשים לסוגיה ומקרי רצח נשים רק ממשיכים ועולים. לפי דו"ח התצפית הישראלית על רצח נשים, ב־2022 נרצחו 24 נשים, עלייה של 50% בהשוואה לתקופה מקבילה ב־2021. כאן המקום להדגיש: אלימות אינה פיזית בלבד. נשים אין־ספור, שמספרן אינו ידוע, סובלות מאלימות מילולית, כלכלית, רגשית. רובן שומרות את האלימות כלפיהן בסוד. לפי רשימה שהמשטרה ומשרד הרווחה מרכזים, במסגרת נוהל משותף שמנסה לעקוב אחר נשים מאוימות בסיכון גבוה, עולה, כי כ־1,000 נשים נמצאות בסיכון בכל רגע נתון. "אני מעדיפה לקרוא ליום הזה יום הנשים ולא יום האישה", אומרת חגית פאר, יו"ר נעמ"ת. "זה יום שבו אמורים להתמקד בזכויות הנשים כולן ולא באישה אחת, בוודאי שזה לא אמור להיות יום של חגיגות ומתנות. אני לא רוצה לחכות לטיפול בנושא בידי ממשלה זו או אחרת, כי חיי נשים אינם נושא פוליטי, הם לא תלויים בימין או בשמאל. לצערי, במציאות הנוכחית חיי נשים הפכו הפקר, חשופים לסכנה, והמצב רק הולך ומחמיר. ידוע גם שבתקופות של אי ודאות יש עלייה ניכרת במספר מקרי האלימות. אנחנו רואים את השיח האלים, שומעים על מקרי הרצח, המצב רק נעשה יותר גרוע".
הנושא אבוד?
"לצערי, השנה אני לא אשת בשורות. המצב גרוע, ואם הוא לא יטופל במיידי ובצורה נכונה, הוא ייעשה רק יותר גרוע. ראשית יש לתקצב תוכנית רב־מערכתית מניעתית, וכן לנקוט צעדים טיפוליים שונים. נעמ"ת לא תפסיק לטפל ולקדם את המודעות לנושא המאבק באלימות נגד נשים על כל סוגיה. בימים אלו, למשל, אנחנו מעלים את המודעות לנושא האלימות השקופה, שלא ידוע עליה ולא מדובר בה מספיק, בזמן שממדי התופעה שלה מזעזעים. אנחנו גם מקווים שימשיכו לדון בחוק האיזוק האלקטרוני, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ויעבירו אותו".
חוק האיזוק האלקטרוני: מה הוא אומר
במסגרת הצעת חוק האיזוק האלקטרוני, שהוגשה בכנסת שעברה על ידי הח"כ לשעבר קרן ברק, תוקנה לבית המשפט סמכות להורות על מתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני להגבלת אדם שהוגשה נגדו תלונה על אלימות במשפחה. הווה אומר גבר אלים, ששוחרר, שיש כנגדו צווי הרחקה, שמהווה פצצה מתקתקת. אומנם בינואר האחרון אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שיש בדעתו לדון בכך. לעת עתה, לא נקבע מועד דיון.
"גָזְלַייטִינְג": האלימות השקטה והנוראה
בנובמבר 2022 קיימה נעמ"ת דיון על תופעה שעדיין אינה מדוברת מספיק, אך מספיק מסוכנת: גָזְלַייטִינְג, אלימות רגשית סמויה מן העין. הכוונה לאלימות "בלי סימנים", שמתבטאת בהכחשה מתמשכת של עובדות, המערערת אצל הקורבן את תפיסת המציאות וגורמת לה לפקפק בעצמה. גזלייטינג מתבצע באופן סמוי, כך שהמתעלל תמיד יהיה צודק, כדי שיוכל לשמר את התדמית והכוח שלו כלפי הקורבן, שבעצם מאפשר למתעלל לחבל בתחושתו ובתפיסת המציאות שלו. כך מוצאת את עצמה אישה במערכת יחסים שמקטינה אותה, מכווצת ומרסקת את הביטחון העצמי שלה.
״כשמדובר במערכת זוגית המתאפיינת בגזלייטינג מתמשך, הקורבן מתקשה לקרוא את הכתובת שעל הקיר. הפוגע פועל בקור רוח ובשיטתיות כדי לערער את הביטחון של האישה, ולא תמיד היא תהיה בטוחה בעצמה, שמה שהיא חווה אכן התרחש במציאות. באלימות כזו אין חבלות ומכות כחולות על הגוף, אבל הנפש נרצחת לאט לאט״, אמרה פאר.
סימנים שאת סובלת מהתעללות רגשית בזוגיות (גָזְלַייטִינְג)
1. הם כועסים כשאתם אומרים שנפגעתם מהם, משתמשים כלפיך בשפה מבטלת, והופכים את עצמם לקורבן.
2. הם מכחישים אירוע שהתרחש.
3. הם מעוותים לגמרי את הסיטואציה באופן שמעורר בכם פליאה.
4. הם לא מוכנים לדבר על משהו שחשוב לכם בקשר.
5. כשאתם מביעים קושי מולם, הם מסיתים את השיחה לכך שאתם אלו שלא בסדר.
6. הם יורדים עליכם על כך שהעליתם נושא מסוים לשיחה.
7. הם מאשימים אתכם במשהו שלא עשיתם.
8. הם לא נוטלים כמעט אף פעם אחריות על המעשים שלהם.
באדיבות יוזמת עוגן – פסיכולוגיות למען נפגעי/ות יחסים נרקיסיסטיים/פסיכופתיים
