בית משפט השלום בבית שמש חייב לאחרונה את העירייה לשלם כ-115 אלף שקל לחברת "מוקד יגל ביטחון", שאיתה ניהלה קשרים ממושכים לצורך הצבה ותחזוקה של לחצני מצוקה בגני ילדים. השופט אלעד לנג דחה את טענת העירייה שלפיה זיכרון הדברים שעליו מושתת הקשר בין הצדדים נעדר תוקף משפטי, וייחס לה חוסר תום לב.
בנובמבר 2016 פנתה עיריית בית שמש ל"מוקד יגל", שעוסקת בהתקנת מערכות מיגון ואבטחה, וביקשה הצעת מחיר להתקנת לחצני מצוקה בגני ילדים בעיר. כחודש לאחר מכן חתמו הצדדים על זיכרון דברים שלפיו עבור הקמת מערכת הלחצנים תקבל החברה כ-138 אלף שקל, ועל שירותי אחזקה יועבר לה תשלום נפרד לפי תעריף מסוים. בהמשך נכרת הסכם "למתן שירותי מוקד" שבמסגרתו התחייבה העירייה לתשלום נוסף עבור טיפול שוטף בקריאות מצוקה המתקבלות מהלחצנים.
החברה פעלה בדחיפות לקיים את חלקה בהסכם, אלא שהעירייה שילמה רק על התקנת הלחצנים ונמנעה מלתגמל אותה עבור שירותי האחזקה והמוקד. בעקבות זאת, בינואר 2020, כשלוש שנים אחרי תחילת ההתקשרות, החברה הפסיקה להעניק שירותים לעירייה. בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד מיכאל בן עדי טענה החברה שהיא זכאית לקבל כ-135 אלף שקל שטרם שולמו לה.
מנגד טענה העירייה באמצעות עוה"ד עומר בן צבי ומיטל שרעבי כי זיכרון הדברים שעליו מבוססת התביעה אינו מחייב אותה, משום שלא נחתם על ידי ראש העיר דאז משה אבוטבול והגזבר כפי שמחייבת פקודת העיריות. לחלופין נטען שהחברה זכאית לכל היותר לתשלום מצומצם עבור שלושת חודשי השירות הראשונים שהוגדרו בזיכרון הדברים כ"פיילוט".
השופט לנג ציין שאכן זיכרון הדברים לא עומד בדרישת פקודת העיריות שלפיה עליו להיות חתום על ידי ראש העיר והגזבר. אלא שלדבריו, המסקנה הנובעת מכך אינה בהכרח בטלות המסמך, ויש להביא בחשבון שיקולי צדק ואינטרסים ציבוריים לצורך הכרעה בסכסוך.
בפסק הדין נכתב שהחברה פעלה בתום לב בעת קיום ההסכם מול העירייה מתוך ציפייה לקבל תשלום מלא עבור שירותיה. מנגד, העירייה "פעלה בחוסר תום לב ובמעשה או מחדל של ממש, בכך שנציגים בכירים בעירייה אישרו התחייבות כספית מצד העירייה ללא שהחתימו את הגורמים המוסמכים לכך, ובכך גרמו לחברה להתקין את מערכת לחצני המצוקה ללא דיחוי על יסוד ההנחה כי תשולם לה התמורה עליה סוכם במסמך זיכרון הדברים".
השופט דחה את טענת העירייה כי יש להגביל את התשלום לחברה לשלושת חודשי הפיילוט בלבד. הוא הדגיש שהעירייה לא מימשה את זכותה לסיים את ההתקשרות בתום הפיילוט אלא המשיכה במגעים מול החברה במשך כשלוש שנים.
לפיכך נקבע שעל העירייה לשלם לחברה כ-93 אלף שקל עבור שירותי האחזקה והסיור, בתוספת 22,800 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד מיכאל בן עדי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עומר בן צבי ועו"ד מיטל שרעבי
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
