בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהמדינה תפצה בכ-574 אלף שקל את שתי אחיותיו של בן 44 מוגבל בשכלו שמת אחרי שננעל ברכב בזמן ששהה במוסד לחוסים. עם זאת, השופטת סיגל דומניץ סומך דחתה את תביעתן לפיצוי בגין הפסדי הכנסה בשל העובדה שהקצבה החודשית ששולמה למנוח בחייו הועברה ממילא למעון שבו שהה.
בתביעת עזבון ויורשים שהוגשה על ידי האחיות נגד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמפעיל את המעון, נטען כי באוקטובר 2018 יצא המנוח בשעות הצהריים המוסד. העובדים החלו לחפש אחריו כשהבחינו שלא הגיע לפעילות, וכעבור כמה שעות נמצאה גופתו במכונית של אחת העובדות בחניית המעון. ככל הנראה הוא נכנס לרכב שלא היה נעול ונלכד בתוכו.
האחיות תבעו נזק לא ממוני בגין קיצור תוחלת חייו. לדבריהן, הוא סבל קשות בטרם נפטר ויש להתחשב בכך בפסיקת הפיצוי. בנוסף הן תבעו פיצוי בגין אובדן קצבת שירותים מיוחדים שלה היה זכאי בחייו. הקצבה אמנם הייתה משולמת ישירות למעון, אך נטען כי האח חי את מרבית חייו בבית ההורים ובעתיד היה צפוי לשוב להתגורר בביתה של אחת האחיות ולחזור ולקבל את הקצבה לידיו. כמו כן הן תבעו פיצוי בגין הכאב והסבל שחוו ממותו בטרם עת בנסיבות טרגיות, והוצאות קבורה.
עו"ד חביב חוריהמדינה טענה מנגד שיש לקחת בחשבון בהערכת הפיצוי את תוחלת החיים שהייתה צפויה למנוח אלמלא פטירתו. בעניין זה היא הציגה חוות דעת של מומחית רפואית שלפיה אלמלא התאונה, צפויה הייתה למנוח תוחלת חיים עד גיל 60+ לנוכח תחלואה שממנה סבל. כמו כן נטען כי האחיות לא הוכיחו שהוא היה צפוי לשוב ולהתגורר בביתה של אחת מהן.
השופטת דומניץ סומך קיבלה את התביעה באופן חלקי. בהתחשב בסבל שנגרם למנוח עד שאיבד את הכרתו ומת, גילו הצעיר יחסית אך מנגד תוחלת חייו על רק תחלואתי-כללי, נפסק כי יש אחיותיו זכאיות לפיצוי לא ממוני של 450 אלף שקל. בגין הוצאות קבורה ומצבה נפסק לאחיות פיצוי של 15 אלף שקל.
לעומת זאת, בנוגע להפסדי השכר של האח נקבע כי התובעות לא הוכיחו שהוא צפוי היה לשוב ולהתגורר בביתן ואין מחלוקת על כך שהקצבה שקיבל בחייו שולמה כולה למעון לצורך החזקתו, והייתה אמורה להמשיך להיות משולמת גם בעתיד כל עוד הוא שוהה שם. לכן, הדרישה לפיצוי בגין ראש נזק זה נדחתה.
כמו כן דחתה השופטת את תביעת האחיות לפיצוי בגין כאב וסבל שנגרם להן. נקבע כי אף שברור כי אובדן אחיהן מלווה בצער ויגון, לא כל אבל על מות אדם קרוב מזכה בפיצוי. המקרים המזכים בפיצוי הם אלה שבהם הוכחה פגיעה נפשית קשה וחמורה אצל התובע, ובמקרה זה האחיות לא הגישו חוות דעת רפואית המלמדת על נזק נפשי כלשהו שנגרם להן.
בסך הכול נפסק כי המדינה תשלם לאחיות פיצויים והוצאות משפט בסך 573,810 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים : עו"ד גל פרץ ועו"ד כרמי בוסתנאי
• ב"כ הנתבעת : עו"ד שמואל צור
• עו"ד חביב חורי עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
