בית המשפט למשפחה באשדוד קבע לאחרונה שגבר שהלך לעולמו ייקבר בבית העלמין בעיר סמוך לגרושתו, בהתאם לרצון בנותיהם, ולא באשקלון כפי שביקשה אשתו השנייה. השופטת עפרה גיא פסקה שכי ייפוי הכוח המתמשך שהקנה לבנה של האלמנה סמכות לקבוע בענייניו הרכושיים והרפואיים של המנוח אינו תקף לענייני קבורה.
המנוח ואלמנתו היו נשואים במשך 25 שנה. היו אלה נישואיו השניים, לאחר שעם אשתו הראשונה הביא לעולם שתי בנות. בשנת 1996, במהלך נישואיו הראשונים, הוא רכש לו ולאשתו דאז חלקות קבר סמוכות בבית העלמין באשדוד ובנה עליהן מצבה כפולה שבבוא היום תתאים לשניהם. מאז הלכה הגרושה לעולמה ונטמנה בחלקה שנקנתה עבורה.
בשלב מסוים לאחר נישואיו לאשתו השנייה חתם המנוח על ייפוי כוח מתמשך לטובת בנה. לאחרונה הוא הלך לעולמו כשאלמנתו ובנותיו מנישואיו הראשוניים ניהלו מאבק עיקש בנוגע למקום קבורתו.
חברה קדישא, שייצגה את עמדת הבנות, טענה שיש לקבור את המנוח בחלקת הקבר הסמוכה לגרושתו. לשיטתה, קניית קבר כמוה כצוואה ויש לקיים את רצון הנפטר. עוד נטען שבני משפחה נוספים של המנוח, כמו אימו ואחיו, קבורים באשדוד ואף מטעם זה יש להורות על קבורתו שם.
מנגד טענה האלמנה באמצעות בנה, הממונה בייפוי הכוח המתמשך, כי רצונו האחרון של בעלה היה להיקבר בבית העלמין באשקלון. היא הוסיפה כי היא גם תתקשה להגיע מאשקלון לבית העלמין באשדוד כדי לפקוד את קברו.
אבל השופטת גיא דחתה את הטענה שרצונו האחרון של הנפטר היה להיקבר באשקלון. היא הדגישה שייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף בנובמבר 2022, כך שלמעשה השאלה היכן ייקבר לא הייתה במודעות שלו שכן הוא לא היה כשיר.
עו"ד תומר יפרחאולגה יפרחהיא הבהירה כי ייפוי כוח מתמשך אינו מקנה לממונה סמכות לקבוע בעניינים הקשורים במותו של הממנה: "אין נפקות לייפוי כוח זה שעה שייפוי הכוח חל בעניינים רפואיים ורכושיים בלבד שאינם מהות ההליך שבפניי, שעניינו קבורת המנוח, וממילא פג תוקף עם פטירת המנוח".
בפסק הדין צוין כי היעתרות לבקשת האלמנה תיאלץ את חברה קדישא לקבור אדם אחר בחלקה השמורה למנוח, והדבר יביא לפירוק המצבה הכפולה שנבנתה עליה – עובדה שתגרום עוגמת נפש רבה לבני משפחתו הנוספים של המנוח, מבלי שיש לכך הצדקה.
השופטת דחתה את טענת האלמנה כי היא תתקשה לנסוע מאשקלון לאשדוד על מנת לעלות לקבר של בעלה. נקבע שגם אם המנוח ייקבר באשקלון תצטרך האלמנה לנסוע זמן לא מבוטל לבית העלמין שכן הוא ממוקם בקצה העיר, וכי תוספת זמן הנסיעה לאשדוד אינה משמעותית וממילא אינה מצדיקה להתעלם מרצון המנוח להיקבר שם.
חברה קדישא טענה בקשר לכך שרצון האלמנה לקבורת בעלה באשקלון נובע משיקולי נוחות בלבד, שכן היא אינה יהודייה ויודעת שלא תוכל להיקבר לצד בעלה בבית העלמין באשדוד. לפיכך קבעה השופטת שהמנוח ייקבר באשדוד, וכי אין בטענות האלמנה או בייפוי הכוח המתמשך לטובת בנה על מנת לשנות מכך.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד תומר יפרח עוסק בייפוי כוח מתמשך
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
