האם אנחנו בדרך להיעלמות הצ'קים מנייר מחיינו? בינתיים כנראה שעוד לא, אולם בנק ישראל הודיע היום (ד') על מהלך ראשון בכיוון. בבנק ישראל מתכננים לאפשר ללקוח של בנק להעביר צ'קים למועדים שונים מראש באמצעות מכשירים דיגיטאליים - מחשב, טלפון סלולרי - ללא הצורך להצטייד בפנקס צ'קים, שגם עולה כסף וגם מבזבז נייר, ובנוסף מאלץ את הלקוח להיפגש פיזית עם מקבל התשלום, כדי למסור לו את הצ'קים.
בנוסף, התשלום המקוון המתוכנן יבטל לחלוטין את החזרת הצ'קים "מסיבות טכניות", כמו שגיאה במילוי הצ'ק, אי התאמה בין המספר לסכום הרשום, טעויות בתאריך ועוד. 3% מהצ'קים מוחזרים כיום מסיבות אלה. המהלך שעליו הכריז היום בנק ישראל יחסוך גם נייר וסרבול בתשלומים והוא צפוי להיכנס לתוקף בקרוב, אם יאושר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למעשה, בנק ישראל פרסם היום קול קורא להתייעצות לגבי קביעת תחליף עתידי לצ'ק מנייר. מהבנק המרכזי נמסר כי יש חשיבות בכך שהתהליך נעשה בהתייעצות עם מגוון רחב ככל האפשר של בעלי עניין מקצועיים, שאינם בשיח יום יומי עם בנק ישראל. לכן, מי שמעוניין מוזמן להגיש בזאת הצעה לפתרון טכנולוגי וארכיטקטורה לאמצעי התשלום החדש, בהתבסס על הדרישות ועל התנאים המופיעים בקול הקורא.
בבנק ישראל הסבירו, כי "משמעות הוראת החיוב הדיגיטלית הינה מעבר מעולם פיזי לעולם דיגיטלי והיא מהווה נדבך נוסף בדרך לכלכלה דיגיטלית יותר. אמצעי התשלום החדש יהווה פתרון יעיל ומתקדם לביצוע תנועות חיוב ישירות, כתחליף דיגיטלי מלא לצ'ק הנייר הפיזי".
ובמה יועיל החידוש? למשל, כאשר משכירים דירה ועל השוכרים להעביר מדי שנה 12 צ'קים לבעליה, לא יהיה עליהם עוד להגיע אישית אל המשכיר ולמסור לו את הצ'קים, ולראשונה יהיה ניתן לבצע תשלום עתידי בצ'קים מקוונים.
בנוסף, הסבירו בבנק ישראל כי הוראות חיוב דיגיטליות עתידיות יאפשרו למעשה אשראי נוסף ללא מסגרת. כיום, לקוח שמקבל מוצר או שרות ומשלם עליו בצ'ק דחוי, בפועל מקבל אשראי ללא ריבית וללא מסגרת מהבנק. בחלק מהמקרים המוטב, שהינו במקרים רבים בית עסק, נהנה מהעובדה שהלקוח מקבל את האשראי וכך תקציב הרכישה שלו גדל, דבר שמאפשר את העסקה. בכ- 99% מהמקרים שהצ'ק מוצג, יש לו כיסוי. בנוסף, המוטב יכול להסב את הצ'ק ואף במקרים רבים לקבל מימון עבורו מחברת ניכיון צ'קים. הוראת החיוב הדיגיטלית צפויה לשמר את מאפייני ההסבות והניכיון משום חשיבותם בהתנהלות הפיננסית, בעיקר בקרב העסקים בארץ, ואף להקל על התהליך בעצם המעבר שלו מתהליך פיזי לתהליך דיגיטלי.
בישראל יש שימוש ניכר בצ'קים - היקף התשלום בצ'קים בישראל עמד על ממוצע שנתי של כ-890 מיליארד שקל בשנים 2018-2020, כ-12.5% מהסך הכספי של התשלומים הקמעונאיים בשנים אלו. זאת בהשוואה לממוצע שנתי של כ-319 מיליארד שקל של תשלום בכרטיסי חיוב/אשראי, אשר שיעורו עמד על כ-4.3% מערך התשלומים הקמעונאיים בכל אחת מן השנים 2018-2020. ערכם הממוצע של הצ'קים גבוה יחסית ונמצא במגמת עלייה, כאשר בשנת 2020 ערכו הממוצע של צ'ק ששולם עמד על כ-9,350 שקל.
עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה: "פיתוחו של הצ'ק הדיגיטלי ייתן מענה לצרכים רבים הקיימים בשוק התשלומים הישראלי ויאפשר לנו להשתמש באמצעי תשלום חדש ומתקדם, היכול באמצעות הוראות חיוב עתידיות לייעל ולהקל על השימוש בצ'קים, שהם אמצעי תשלום נפוץ ביותר, ולהוות אשראי נוסף ללא מסגרת שגם מגדיל את מחזורי העסקים המוטבים. הקול הקורא שאנו מפרסמים היום מזמין את כל השחקנים המעוניינים בכך, לקחת חלק בתהליך של אפיון הפתרון הטכנולוגי".
