החורים ברשת הביטחון הסוציאלי בישראל התרחבו עוד בטרם הגיע משבר הקורונה, כך עולה מנתוני מהדורת אפריל של פרסום "ביטחון סוציאלי בעולם" בביטוח לאומי. לפי המסמך, ההוצאה הציבורית לרווחה בישראל ב-2019 הייתה מהנמוכות ב-OECD ועמדה על 16.3% מהתוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג). הנתון ממקם את ישראל במקום ה-30 מתוך 37 מדינות. חמור מכך, שיעור ההוצאה הלאומית לרווחה ירד מ-17% מהתמ"ג ב-2017. במשבר הקורונה עצמו גדלה ההוצאה הציבורית לרווחה בשיעור דומה לממוצע ה-OECD, אך אין להסיק מכך כי ישראל הדביקה את הפער.
"התרומה של הגדלת הסיוע לצמצום הפגיעה הכלכלית במשבר הקורונה ממחישה את החשיבות הרבה של רשת הביטחון הסוציאלי, בייחוד בעתות משבר", קובע ביטוח לאומי במסמך. "ההשפעות של המגפה צפויות להימשך גם ב-2021. צמצום הפגיעה החברתית והכלכלית תלוי במידת הנכונות של קובעי המדיניות לספק רשת ביטחון חברתית של ממש עד סיום המשבר הכלכלי". בסוף יוני תסתיים הארכת תשלום דמי האבטלה. הממשלה הבאה תצטרך להחליט האם תהיה הארכה נוספת, לפי אילו קריטריונים ובאיזה אחוז מדמי האבטלה.
ההוצאה הציבורית הממוצעת לרווחה ב-OECD עמדה ב-2019 על 20% מהתמ"ג לעומת 16.3% בישראל. ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה בצרפת והיא עמדה על 31% - כמעט כפול מבישראל. אחרי צרפת ניצבות פינלנד (29.1%), בלגיה, דנמרק ואיטליה (28.2%). במקום האחרון ממוקמת מקסיקו עם הוצאה ציבורית לרווחה של 7.5% מהתמ"ג ולפניה צ'ילה וטורקיה (12%) בסדר עולה.
ישראל ממוקמת בלא מעט נושאים הקשורים לרווחה וחינוך בתחתית טבלת המדינות המפותחות יחד עם טורקיה, צ'ילה ומקסיקו. ב-2017 עוד עמד שיעור הוצאות הרווחה הישראלי על 17.3% מהתמ"ג, מה שמיקם אותה במקום ה-24 מ-35 מדינות. אז ישראל הייתה 12 מהסוף. כעת עם 16.3% היא שמינית מהסוף.
שני המרכיבים העיקריים של ההוצאה הציבורית לרווחה הם ההוצאות הציבוריות לפנסיה ולבריאות. גם בתחום ההוצאה הציבורית לפנסיה ישראל, עם 4.7% מהתמ"ג, הייתה ב-2019 הרבה מתחת לממוצע המדינות המפותחות שעמד על 7.8%. לכך תורמת כמובן השחיקה הגוברת של קצבאות הזקנה אבל גם המעבר בישראל מפנסיה תקציבית לפנסיות פרטיות וכמובן האחוז הקטן יחסית של זקנים בישראל בגלל האוכלוסייה הצעירה. ההוצאה הציבורית הגבוהה ביותר לפנסיה הייתה באיטליה וביוון, עם יותר מ-15%מהתמ"ג, והנמוכה ביותר בצ'ילה, קוריאה ומקסיקו (כ-3%).
בתחום הבריאות מצבה של ישראל מעט טוב יותר. ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל עמדה ב-2019 על 4.8% מהתמ"ג, לא הרבה פחות ממוצע ה-OECD שעמד על 5.6%. ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה בצרפת ובגרמניה - 8% מהתמ"ג - והנמוכה ביותר במקסיקו והולנד, שבהן נפוץ השימוש בביטוחי בריאות פרטיים, עם 2.6% מהתמ"ג.
המרכיבים הנוספים של ההוצאה הציבורית לרווחה בישראל הם: תמיכה באוכלוסייה בגיל העבודה (4%), תשלומים למחלה ונכות (1.6%), קצבאות ילדים ודמי לידה (1.1%), דמי אבטלה (0.6%) ותמיכה חברתית אחרת (0.5%).
