הבולען שנפער אתמול (שני) בחניית בניין בהוד השרון, ככל הנראה כתוצאה מעבודות המתקיימות בסמוך, שוב העלה על סדר היום את החשש שלא מדובר באירוע נקודתי, בטח כשהוא התרחש חודש וחצי בלבד אחרי הבולען שנפער ביציאה למחלף השלום בנתיבי איילון.
יאיר דיקמן, יו"ר ועדת מבנים מסוכנים באיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, התייחס בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio לסיבות שיכולות להוביל להיווצרות בולען שכזה: "יכול להיות שעשו רצפת בטון ולא הידקו טוב את האדמה. יכול להיות שבונים בניין עם מרתף ליד בניין קיים, וזה קורה בהרבה מקרים וכתוצאה מביצוע לא נכון נסחפת האדמה. אבל הדברים האלה בסה"כ די נדירים".
יכול להיות שבמקרה של הבולען בהוד השרון מדובר ברשלנות?
"אני לא רוצה להיכנס למושגים של רשלנות, אבל אין ספק שהיה שם איזה אירוע מסוים שהוא לא תקין. אני יכול להגיד באופן כללי שכנראה שהייתה שם בעיית ביצוע".
בעקבות מקרים כמו הבניין בחולון שהיה שהדיירים פונו והוא קרס. באילו מקרים דיירים צריכים לחשוש ליציבות המבנה, יש סימנים מקדימים?
"הסימנים המקדימים זה סדקים, שקיעות למשל בגינה או משהו כזה, או לדוגמא שפתאום דלתות לא נפתחות וזה אומר שהייתה תזוזה בבניין. במקרה כזה צריך להתקשר לעירייה למחלקת מבנים מסוכנים והם יפעילו בעל מקצוע".
ואם אין סימנים כאלה, יש בדיקות שעושים פעם בכמה זמן?
"אנחנו הצענו לעשות סקר מבנים לכל המבנים שהם מעל 50 שנה, סקר מקצועי שבו אנשי מקצוע יעברו את המבנים האלה ויבדקו סממנים חיצוניים למשל. מעבר לזה אם אין שום סממן חיצוני לכשל, כמו סדק או דלתות שלא נפתחות או שקיעות, אז קשה לדעת שיש בעיה, והסבירות שיקרה משהו בלי שיש את הסימנים האלה היא מאוד מאוד קטנה".
"אף אחד לא לוקח אחריות"
לצד הסכנה הממשית לחיי אדם בעקבות היווצרותו של בולען, יש גם עניין ביטוחי בעקבות הנזקים שעשויים להיגרם לבניינים. שי שדה, יו"ר הועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, הסביר על מי צריכה ליפול האחריות בעקבות האירוע: "ממה שאנחנו למדים, ואנחנו למדים את זה כרגע מהתקשורת כי אין לנו שום מידע אחר, הנזק שנגרם שם הוא כתוצאה מכך שיש עבודות קבלניות שמתבצעות בבניין שליד. במידה וזה גורם הנזק אז האחריות תהיה כנראה בצורה אבסולוטית על הקבלן המבצע, על היזם, על מי שעושה את השיפוץ. אני מאוד מאוד מקווה שאותם אנשים ויזמים עשו את הביטוח שתואם את הנזק שהם גרמו כי יש פה נזק צד ג' נזק של אחריות מקצועית וצריך לטפל בזה".
יכול להיות שזה לא ייגמר בבולען הזה, יכול להיות שיהיו עוד נזקים לבניין או שיהיה צריך לעשות עוד עבודות בבניין.
"או שחלילה שיהיה צריך להוריד את הבניין. הנזק יכול להגיע לעשרות או מאות אלפי שקלים, ויכול להיגמר גם במיליונים. כי אם הנזק הזה יגיע לזה שצריך לגרד את הבניין אתה מבין שאנחנו נגיע למספרים מאוד מאוד גדולים. עכשיו אם נתייחס לפוליסות הדירה של הלקוחות שנמצאים שם, אז לצערי אני אומר את זה - הסיפור הזה לא מבוטח כי רוב פוליסות ביטוח הדירה לא מכסות מקרים כאלה מכיוון שאין פה אירוע תאונתי שהוא בלתי צפוי. יש פה רשלנות ככל הנראה שגרמה לנזק. אם היינו לוקחים את זה למקום אחר, אם חלילה היה מתגלה שהיה פיצוץ מים מאוד גדול מתחת לבניין וכתוצאה מכך האדמה נסחפה ונוצר הבולען הזה, זה כיסוי שכן מכוסה בפוליסת דירה סטנדרטית. גם בביטוח ועדי בתים. ממה שאנחנו רואים בתמונות הנזק נגרם בחניון שמוגדר רכוש משותף של כל הדיירים, ולכן אם הנזק הזה היה מכוסה בפוליסת ביטוח דירה אז גם פוליסת ועד הבית יכלה לתת פה מענה, וגם כל דירה הייתה יכולה לקחת את החלק שלה ברכוש המשותף".
שדה ציין כי לדעתו המדינה חייבת להתערב בנושא, ומהר: "לצערנו המדינה לא עושה בדיקה ועושה עבודת תסקיר אמיתית על כל המבנים. הרבה מהמבנים בארץ נבנו בשנות ה-50 עם העליות הגדולות והם מסוכנים, ואף אחד לא לוקח על זה אחריות. אם יעשו סקרי מבנים כנראה יגלו בעיות".
ומה קורה אז?
"כנראה מי שגר במבנים האלה זה אוכלוסייה בחתך סוציו אקונומי יחסית נמוך, לא הכי נמוך אבל יחסית נמוך. ופה, זה בדיוק המקום של המדינה. המדינה יכולה לבוא ברגע שיצא תסקיר שמבנה מסוכן, לתת כסף, 100 עד 300 אלף שקל לכל מבנה, לחזק אותו ולהכניס הערת אזהרה בטאבו על אותו נכס".
הושלמה הריסת הבניין הצמוד לבניין שקרס בחולון בשל סדקים
(צילום: יח"צ)
מבחינה ביטוחית יש התייחסות באמת לעניין הזה? כמו שאמרת, המבטח לא יודע אם היה תסקיר לבניין הזה או לא.
"פוליסת ביטוח דירה זה מוצר צריכה מאוד בסיסי והוא מתומחר מאוד נמוך. את התנאים המינימליים קבע המפקח על הביטוח, זה נקרא פוליסה תקנית וכל חברה יכולה טיפה לשפר אותה. בעקבות קריסת המבנה בחולון המפקח על הביטוח מבקש לעשות פוליסה חדשה שבעצם תכלול קריסה מכל סיבה, שזה בדיוק דרך אגב עונה על המקרה הזה בהוד השרון והמקרה בחולון. כי הוא רוצה לא להגיע למצב שאנשים יגורו ברחוב. אבל זה יהפוך את ביטוחי הדירה לנושא חיתומי מאוד מורכב כי תבוא חברת ביטוח ובמקום שתעשה את זה בשני קליקים או עשר דקות עם סוכן הביטוח שלך, יצטרכו לבוא ולשאול מתי בנו את הבניין, מתי סקרו אותו, האם בדקו אותו, האם חיזקו אותו? הפוליסה תהיה כל כך מורכבת שלצערי אחוז החדירה שלה בטח בשכבות הסוציו-אקונומיות האלה יהיה נמוך".
