ועידת האנשים של המדינה 2024 - מחברים את השברים
(צילום: סנטרל הפקות)
ועידת "האנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
"אחד מהאתגרים הגדולים ביותר של מדינת ישראל היום זה לשקם מחדש את הקהילות של העוטף והצפון ולהחזיר אותם הביתה. המלחמה יצרה לנו מציאות שבה כל אזרח חווה אירוע נפשי וחברתי וקהילתי, ואם אנחנו לא נטפל בו עכשיו - אנחנו נייצר פה משבר אמון ומשבר בחוסן האישי שילווה אותנו לאורך שנים. זה לא טיפול נקודתי של לקחת כדור וזה ייפתר, זה תהליך ארוך שנים", כך הזהיר היום מנכ"ל החברה למתנ"סים, טל בסכס, בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות".
בסוף חודש אוקטובר מונה בסכס לראש המשל"ט האזרחי, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי לתקופת המלחמה. אולם כעבור פחות משלושה חודשים - בחודש ינואר, ביקש לסיים את תפקידו, "לאור העובדה שבשל קשיים בירוקרטיים ומשפטיים המשל"ט לא קיבל את הכלים והסמכויות הנדרשים", כפי שנאמר בהודעת לשכת שר האוצר.
בוועידה התייחס בסכס לדברים שאמר לפניו יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, אשר מתח ביקורת קשה על תפקוד הממשלה לאחר מתקפת חמאס, והתרעם על הניסיונות לקחת סמכויות מהשלטון המקומי.
"אני שומע את הכאב של ראשי הקהילות ואני יכול להבין אותם", אמר בסכס, "אני מבין את הצרכים הרבים ואת האתגרים הרבים שיש, וכן - יש פעולות שהממשלה צריכה לעשות".
לדבריו, "אני אומר את הדברים בשני כובעים - גם ככובע של ראש המשל"ט האזרחי שמונה מטעם הממשלה וגם כמנכ"ל החברה למתנ"סים. צריך להבין שראשי הרשויות והשלטון המקומי מהווים את המוקד של השפיות והיציבות היחידה במדינת ישראל. ככל שאנחנו ניתן לראשי הרשויות יותר סמכויות ויותר תקציבים, וניתן להם את האוטונומיה לנהל את המשברים בעצמם, אני חושב שיהיה לכולנו יותר טוב.
"בהיבט השני, יש גם בעיה בתהליך ההסברה. אמון הציבור בממשלה הוא לא גבוה, אבל זה לא בהכרח בגלל שהממשלה ומשרדי הממשלה לא עובדים, זה קשור בעיקר לנושא ההסברה של פעילות הממשלה.
"הבוקר אחד המרואיינים פה דיבר על ההסברה הבינלאומית. אני חושב שהבעיה שלנו היא גם בתוך ההסברה הפנימית, אם אזרחי המדינה היו יודעים מה הפעילות של הממשלה, בהיבטים החברתיים, הכלכליים, מה התחזיות, לאן אנחנו הולכים - אם היה דיאלוג בין הממשלה לבין הציבור - אני חושב שרמת האמון היתה מתחזקת קצת יותר".
באשר לעתיד הקהילות שפונו, אמר בסכס: "המציאות בדרום היא לא המציאות בצפון. המציאות בדרום היא מציאות אחרת, שבה קהילות כבר חזרו הביתה, חלקם עוד יחזרו אני מקווה עם סיום שנת הלימודים וגם המציאות הביטחונית שהיא לא טובה ושלמה - שונה מהצפון. בצפון במציאות מורכבת הרבה יותר ממה שהציבור מכיר".
לדבריו, "אחד מהאתגרים הגדולים ביותר של מדינת ישראל היום זה לשקם מחדש את הקהילות של העוטף והצפון ולהחזיר אותם הביתה, וזה התפקיד והמשימה של החברה למתנ"סים יחד עם השלטון המקומי.
"פה החברה למתנס"ים נכנסת והיא פועלת בשני כובעים. בציר אחד היא פועלת כדי לאפשר לאותם תושבים שחזרו לספק להם את כל מה שהם צריכים, את התשתיות הקהילתיות, את המרחבים המוגנים, מרמת החוגים ועד רמת המסגרות שקיימות וכל הזמן לשאול את עצמנו מה עוד אנחנו יכולים לעשות כדי להקל את המציאות.
"אחד מהפרויקטים שעוסקים בבינוי הקהילה ביום שאחרי, הוא פרויקט שהחברה למתנ"סים יזמה יחד עם ראשי הרשויות והרבה ארגונים פילנתרופיים - במסגרתו קבוצות יוצאות לתקופה של שמונה ימים ולאחר מכן תהליך של שנה, גם קצת לנוח מהאירועים, אבל גם כדי לאפשר לנו באמצעות צוותים מקצועיים לייצר פה מנהיגות מקומית אחרת ולחזק את הקהילות. אנחנו אחרי סיום של שלב פיילוט עם מספר קבוצות של תושבים מיישובי העוטף, שהיו שמונה ימים בקפריסין".
שמענו כאן לפני את ראשי הערים ושומעים את זה לא אחת, את הפחד, את האמירות של התושבים, לא נחזור לצפון, לא נחזור לדרום. עד כמה אתה צופה שבאמת האמירות הללו יקבלו תוקף בשעת האמת?
"כמי שפוגש באופן שוטף מאות אזרחים מכל גווני החברה הישראלית. אני חושב שהאמירות האלה נכונות לצערי, הצפון מחייב טיפול הוליסטי אחר. מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה על הקמת גוף שיטפל וייתן תמונת עתיד לאותם תושבים כדי לאפשר להם לחזור.
"אני לא מדבר כרגע על המציאות הביטחונית, שברור שהיא חייבת להיות מאפשרת. אבל אם לא נייצר תמונת מציאות חדשה עם מתן מענים הוליסטיים, עם השקעות של תקציבים בחינוך, בתחבורה, בבריאות, בתשתיות קהילתיות, אנחנו לא ניתן תמריץ לאותם תושבים שנמצאים שם היום, ושלא יודעים בכלל מתי הם יחזרו - בשונה מתושבי הדרום. פה נכנסת המדינה, ואנחנו והשלטון המקומי נסייע לה - אבל זו החלטה שצריכים לקבל אותה".
