נתונים חמורים על ניצול משבר הקורונה לפגיעה בעובדים שפוטרו או הוצאו לחופשות ללא תשלום מתחילת המשבר: כ-20 אלף בקשות לפיטורים או חל"ת של נשים בוצעו בניגוד לחוקי המגן. כך נחשף בצהריים (יום רביעי) בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. בדיון בוועדה הבהירו נציגי משרד העבודה, כי רק 10-15 ערעורים הוגשו, רובם ממעסיקים שבקשתם לא אושרה ולא מהנשים עצמן.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות מ"מ היו"ר, ח"כ טלי פלוסקוב, קיימה היום דיון בנושא פיטורין והוצאה לחל"ת של נשים בהיריון בתקופת המשבר. יוזמת הדיון, ח"כ אימאן חטיב יאסין, אמרה, כי "יש נשים שהן מוגנות בחוק, אבל ממרץ אלפי נשים כאלה הוצאו לחל"ת או פוטרו. באחוז מאוד גדול מהמקרים לא בוצע ההליך החוקי כנדרש, לפעמים נרשמה הסכמה מצד העובדת למרות שלא ניתנה כלל כזאת ולעובדת לא ניתנה הזדמנות להסביר או לעמוד על זכויותיה. יזמתי את הדיון כי צריכה לצאת אמירה ברורה מהכנסת נגד תופעות כאלה".
ח"כ אוסאמה סעדי אמרה כי "כשהייתי עו"ד עסקתי שנים רבות בנושא של חוקי עבודה ומגן. לא היה קושי גדול יותר מלקבל היתר של משרד העבודה על פיטורי אישה בהיריון. הייתי מייעץ למעסיקים לוותר מראש כי לא היו מאשרים את זה. עכשיו יש מי שמנצל את משבר הקורונה כדי לפגוע בזכויותיהן של נשים עובדות והמספרים הם הזויים. בכל שנה בממוצע היו בערך 1,000 בקשות ועכשיו אנחנו מדברים על מעל 15 אלף".
מנתונים שהעביר משרד העבודה והרווחה לעמותת איתך עולה כי בחודשים ספטמבר-אוקטובר בלבד התקבלו 3,007 בקשות להיתר פיטורים או הוצאה לחל"ת של נשים בניגוד לחוקי המגן. 186 בלבד סורבו.
53.5% מהבקשות עסקו בהיתר לפיטורים או הוצאה לחל"ת של נשים בהיריון, 35.3% בפיטורים או הוצאה לחל"ת במסגרת תקופת ההגנה לאחר חופשת לידה. ב-2,304 מקרים ניתן היתר לחל"ת, ב-255 מקרים - היתר לפיטורים. היתרים אחרים שניתנו - הארכת חל"ת (1,243) וצמצום שכר או משרה (115). 277 מהתיקים נסגרו.
על פי מאיר דוד, ראש מנהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה והרווחה, השנה הוגשו כ-20 אלף בקשות להיתר, כאמור, אל מול כ-1,000 בשנה רגילה. לדבריו: "חשוב לזכור באיזו שנה אנחנו נמצאים. מרבית ההיתרים שניתנו השנה היו בגלל שעסקים נסגרו ועובדים לא המשיכו לעבוד. כל בקשה נבדקה באופן פרטני. למעסיקים שהמשיכו לעבוד סירבנו לתת את ההיתר, אבל ככל שאין אפליה ועובדים אחרים גם הוצאו לחל"ת או פוטרו אנחנו נאלצים לאשר. זאת מסגרת החוק".
עוד הוסיף דוד כי "חשוב לציין שחלק מהבקשות הגיעו מהעובדות עצמן שחששו לחזור ולסכן את עצמן בתחבורה הציבורית או במקום העבודה עצמו. מתחילת המשבר ועד היום קיבלנו רק 10-15 ערעורים על ההחלטות שלנו ורובם ממעסיקים שבקשתם לא אושרה ולא מהנשים עצמן שפוטרו או הוצאו לחל"ת. על אף כל זאת אני קורא לכל עובדת שמרגישה שנעשה לה עוול שתפנה אלינו ונבחן מחדש. אם טעינו - נתקן".
עו"ד גלי זינגר, מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים אמרה בדיון, כי "אנחנו לא מתעלמות מהעובדה שמדובר בתקופה קשה למשק, אבל כמות הפניות וההיתרים שניתנים מלמדת שיש בעיה דרמטית וניצול שחייבים לתת עליו את הדין. בעת הזאת לא מספיק רק לבדוק האם יש קשר ישיר בין העילות האסורות לבין הפיטורין. המשבר הוא כל כך גדול שחייבים להגן על הנשים יותר וממש לחקור ולבדוק האם זה באמת המוצא האחרון, כמו במקרה שבו הוציאו את כל החברה לחל"ת. מקרים נוספים שחשוב להתייחס אליהם הם מקרים שבהם אישה שיוצאת לחופשת לידה מוצאת לחל"ת יומיים אחרי חזרתה, כל התקופה שהיא מוגנת מפיטורין היא בחל"ת ואז כשצריך להחזיר אותה להעסקה מפטרים אותה. חייבים להתנות הוצאה לחל"ת בזה שמחזירים עובדת לפחות ל-60 ימים".
הילה שטרלינג, שהוצאה לחל"ת בעת שהייתה בהיריון, אמרה: "משרד העבודה אישר למעסיק שלי להוציא אותי לחל"ת של 60 יום בלי לשמוע את ההתנגדות שלי ואף כתבו שאישרתי את החל"ת, למרות שלא אישרתי. כשפניתי אליהם אמרו לי דברים מסוימים ולמעסיק שלי נתנו הוראות שונות ואף אמרו לי בצורה מפורשת - 'גם אם טעינו זו בעיה שלנו ולא מעניין אותנו שזה פגע בך'. ביקשו שאכתוב מכתב התנגדות והעבירו אותו למעסיק שלי. היום אין לי לאן לחזור. עד עכשיו אני לא יודעת מה יהיה כשתיגמר חופשת הלידה שלי. המעסיק לא אמר לי אפילו מזל טוב אחרי הלידה".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב, אמרה כי "מהדיון עולה שהגישה של משרד העבודה היא טובה וחיובית אבל יש דברים שנופלים בין הכיסאות והשאלה היא איך אנחנו מטפלים באותם מקרים. מדובר בקבוצה מוחלשת שצריכה פתרון וצריך קודם כל לוודא שכל אישה מקבלת פנייה אישית שמיידעת אותה על זכויותיה ועל האפשרויות העומדות בפניה במצבים כאלה". לגבי חובה להחזיר עובדת מחופשת לידה ל-60 יום לפחות אחרי חל"ת כתנאי לפיטורים אמרה: "שינוי כזה חייב להיות בחקיקה ואני מבקשת משר העבודה והרווחה לקדם חקיקה ממשלתית בנושא בהקדם. אנחנו בתקופה קריטית וכל יום שעובר ישפיע על עוד נשים".
בתום הדיון דרשה ח"כ פלוסקוב ממשרד העבודה והרווחה לעדכן את הוועדה בדבר התקדמות הדרישות בתוך שבוע ימים.
