במספר פסקי דין שניתנו מאז תחילת שנת 2024 חויבו גברים לשלם את סכום הכתובה עליה חתמו במעמד נישואיהם. בכך, דאגו בתי הדין הרבניים להזכיר לגברים כי למרות שאנו חיים בעידן המודרני, הכתובה היא עדיין מסמך משפטי מחייב שיש לנהוג בחתימה עליו בשיקול הדעת הראוי. לקראת עונת החתונות שבפתח, שאלנו את עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה, מה חשוב לדעת על הכתובה ומשמעויותיה הכלכליות.
מהי הכתובה והאם יש לה מעמד משפטי?
חשוב להבין כי אחד המיתוסים הנפוצים הוא שלכתובה אין תוקף משפטי מחייב, ושהיא רק חלק מטקס הנישואין הדתי. אלא, שעו"ד דיין וולפנר מסבירה שכתובה היא מסמך משפטי מחייב המפרט את התחייבויות הבעל כלפי האישה: "בחתימה על הכתובה, נוטל על עצמו הבעל לשלם לאישה סכום כסף משמעותי אם הם יתגרשו 'כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה'.
"כיום, חוק יחסי ממון מקנה לשני הצדדים זכויות שוות ברכוש שנצבר במהלך הנישואים, כך שלכאורה הכתובה אינה רלוונטית. על מנת ליישב בין המצב המשפטי למצב ההלכתי, בתי הדין הרבניים נוהגים לקזז את סכום הכתובה מסכומים שמגיעים לאישה מכוח איזון המשאבים (כמו איזון כספים בחשבונות או זכויות פנסיוניות וסוציאליות). בכל מקרה, יש לזכור שהכתובה היא מסמך מחייב לכל דבר ועניין, והסכום שנכתב בה יכול לחייב את הבעל".
מתי גבר יחוייב לשלם את כתובתו?
באופן עקרוני אישה זכאית לסכום הכתובה אם היא מתאלמנת או מתגרשת, אלא שיש מקרים בהם, למרות הגירושין, האישה מאבדת את זכותה לכתובה. למשל, אם היא זו שיוזמת את הגירושין מבלי שיש לה עילת גירושין לפי ההלכה, או במקרה בו מוכחת בגידה של האישה.
בנוסף, מסבירה עו"ד דיין וולפנר, "הכלל שזכה בפסיקת בתי הדין הרבניים לכינוי 'אין כפל מבצעים', הוא שאישה אינה זכאית גם לכתובה וגם לזכויות כספיות לפי חוק יחסי ממון. לכן, במקרים רבים כשברור שסכום הכתובה נמוך מהסכום לו זכאית האישה לפי חוק יחסי ממון, שאלת הכתובה כלל אינה עולה על הפרק. אולם במקרים הפוכים, בהם דווקא לאישה יש זכויות כספיות גבוהות יותר מלבעלה, והיא חייבת לו כספים, תעלה שאלת הכתובה מתוך רצון של האישה לקזז את סכום הכתובה מתוך הכספים שהיא צריכה להעביר לבעלה".
עו"ד רות דיין וולפנרצילום: יח"צ מי פוסק בעניין הכתובה?
הסמכות הייחודית לדון בשאלת הכתובה נתונה לבית הדין הרבני. מכאן, שגם אם הדיון בחלוקת הרכוש מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, עדיין שאלת הכתובה, אם תעלה לדיון, תתנהל בבית הדין הרבני.
במקרה שאשה מתאלמנת, היא זכאית לתבוע את הכתובה מעיזבונו של בעלה. "החוק רואה בכתובה חוב של העיזבון", מסבירה עו"ד דיין וולפנר. "מבחינה פרקטית תביעות כתובה מהעיזבון מוגשות כאשר הבעל לא הכליל את האשה בצוואה שערך, ובמקרים כאלו יש סמכות גם לבית המשפט לענייני משפחה לפסוק בעניין".
באילו מקרים פסקו בתי הדין שמגיע לאישה סכום כתובתה, באילו לא, ובאילו הופחתו הסכומים?
עו"ד דיין וולפנר מסבירה כי בתי הדין הרבניים נוקטים במדיניות רחבה יחסית בבואם לפסוק בעניין כתובה, אם כי אין אחידות בהתייחסות לסכום הכתובה. "כך למשל, בחודש ינואר האחרון בית הדין הרבני בירושלים חייב בעל לשלם לאשתו כתובה בגובה מיליון שקל לאחר שנקבע כי התנהגותו עולה לכדי 'כפיות טובה שאין כדוגמתה כלפי האישה שתמכה בו, סעדה אותו ועוד, ובמקום זאת הוא חושד בה ומעליל עליה עלילות מרושעות חסרות בסיס. אין ספק שאישה אינה יכולה לחיות עם בעל שמעליל עליה עלילות שווא כאלו, טוען עליה שהיא בוגדת בו, ומצר את צעדיה. זו התנהגות אלימה לכל דבר', קבעו הדיינים.
במקרה אחר הגישה אישה תביעת גירושין בשל אלימות מילולית קשה מצד הבעל, שנחשפה בבית הדין באמצעות תכתובות וואטסאפ שכללו כינויים משפילים. בית הדין הרבני קבע בפסק דין שניתן לפני כארבעה חודשים "שחובתו של כל בעל לנהוג באישה בדרך של כבוד, ובוודאי שלא בזלזול ובהשמעת ביטויים קשים וחמורים". למרות שגובה הכתובה עמד על סך של 550 אלף שקלים, בית הדין קבע שהבעל ישלם 120 אלף שקל בדרך של פשרה.
עו"ד דיין וולפנר ממליצה לסיכום כי "גברים רבים רוצים 'להשוויץ' בפני האישה ומשפחתה, להראות שהם כביכול 'לארג'ים' ולכן מציינים סכומים דמיוניים בכתובה. העצה העיקרית שלי אליהם היא לא לכלול בכתובה סכומים משמעותיים כך שהעניין יהפוך לסכסוך העיקרי בעת גירושין. ניתן להכליל בכתובה סכום סמלי של 18 אלף שקל או 55 אלף שקל (מנהגים של ח"י או חמסה). על מנת שלא ליפול לעיניהם הביקורתיות של קרובי המשפחה, מומלץ לבקש מהרב שמחתן אתכם שלא להקריא את סכום הכתובה במהלך טקס הנישואים".
