בפסק דין חריג קיבל לאחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה התנגדות של ארבע אחיות לצוואה האחרונה של אמן המנוחה, שבמסגרתה הורישה את ביתה לאח שלהן - וזאת אף שלא הוכיחו עילה ספציפית לביטול הצוואה. השופטת נאוה גדיש קבעה כי אף שאין ראיות מובהקות לכך שהאם לא הייתה כשירה או שהבן היה מעורב באופן פסול בעריכת הצוואה, מכלול הנסיבות מעיד על דפוס התנהגות בעייתי שלו שמעלה חשש שהסית אותה נגד אחיותיו והפעיל עליה לחצים.
בצוואה שערכה האם האלמנה ב-2014 היא הורתה לחלק את הרכוש שלה בין חמשת ילדיה. אבל בצוואה נוספת שערכה כעבור חודשים ספורים היא ציוותה שהבית שלה יעבור לבן שלה בלבד ורק יתר הרכוש יחולק בין כולם.
לאחר מותה הגיש הבן בקשה לקיום הצוואה האחרונה ואילו ארבע אחיותיו הגישו התנגדות. הן טענו כי אמן, שהייתה אז בשנות ה-90 לחייה, לא הייתה כשירה, וכי אחיהן ניצל את התלות שלה בו כדי לגרום לה לשנות את הצוואה המקורית. באופן כללי, הן טענו כי הנסיבות שאפפו את עריכת הצוואה מעידות שהיא לא מבטאת את רצון אמן.
האח הכחיש את הדברים וטען שאמו הייתה כשירה לחלוטין, וכי הצוואה הגיונית בהתחשב בכך שאחיותיו ניסו לסגור את העסק שלה בניגוד לרצונה ואף גרמו לה לנהל נגדן הליך משפטי בקשר לעיזבונו של אביהם.
השופטת נאוה גדיש קבעה כי אין עדויות מובהקות לקיומה של עילה ספציפית לפסילת הצוואה: לא הוכח בוודאות שהאם לא הייתה כשירה או שבנה השפיע עליה בצורה לא הוגנת, או היה מעורב בעריכת הצוואה. עם זאת, הסתכלות על מכלול הנסיבות מובילה למסקנה כי זהו מקרה חריג שמצדיק לקבל את ההתנגדות ולבטל את הצוואה.
יוסי ברקוביץבין היתר היא ציינה כי אי אפשר להתעלם מכך שהכשרות של המנוחה נשללה במסגרת הליך אפוטרופסות שהתנהל בעניינה לאחר עריכת הצוואה, וכי הרופא של המנוחה העיד שמצבה הקוגניטיבי הידרדר והלך עם השנים אף שלא נבדק לעומק. כמו כן, היא סבלה מבעיות פיזיות שונות שהגבילו אותה בניידות והייתה מוכרת כסיעודית בביטוח לאומי.
השופטת ציינה שהבן גר בדירה מעל אמו, היה מעורב בחייה ושלט בכספה. היא הוסיפה כי כשמונה למנוחה אפוטרופוס לרכוש, הוא דיווח שהבן מסרב להעביר את כספה לקופת האפוטרופסות ועובדת סוציאלית ציינה כי האם חזרה ואמרה שאין לה יותר בנות והיא שייכת רק לבן. מכאן שבשלב מאוחר יותר בחייה עלה חשש של ממש להשפעה בלתי הוגנת מצידו.
בפסק הדין הודגש שלא הובאה שום ראיה לכך שהבנות גרמו לסגירת העסק וכי בהליך המשפטי שהאם ניהלה נגדן הן הסכימו להעניק לה מה שביקשה. העובדה שהאמינה שבנותיה אשמות בנטילת העסק והבית, בצירוף יתר האמירות שלה לגביהן וההיאחזות שלה בבן שהשאיר אותה בלי כסף, "כל אלו מעידים על דפוס התנהגות בעייתי ביותר מצידו... שיש בו כדי להתווסף למכלול הנסיבות הרלוונטיות, שהביאו את האם לחתום על הצוואה", כתבה.
לפיכך השופטת קבעה כי אין תוקף לצוואה האחרונה וחייבה את הבן בהוצאות משפט של 75 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע/האח: עו"ד ישראל שוורץ
• ב"כ הנתבעות/האחיות: עו"ד אור גלאון
• עו"ד יוסי ברקוביץ עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
