ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה אתמול (ב') לקריאה שנייה ושלישית שני תיקונים לחוק התכנון והבנייה, שמטרתם לשנות את הרכב מוסדות התכנון – ולהגדיל את נוכחות חברי הממשלה בהם. על פי התיקונים, יתווספו שני נציגי ממשלה למועצה הארצית לתכנון ובנייה: נציג שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) ונציג השר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית). המהלך ספג ביקורת חריפה מצד ארגוני חברה וסביבה, שטענו לפוליטיזציה במוסדות התכנון.
עוד הוחלט כי שר הפנים יוכל להוסיף שני נציגים מטעמו מהמגזר החרדי והערבי; למנות נציג של התאחדות הקבלנים; וכן נקבע כי במקום נציג הטכניון הקבוע כיום, תתאפשר בחירה של נציג ממוסדות אקדמיים נוספים. בנוסף, נציג השרה להתיישבות יהיה חבר גם בוועדות המחוזיות בצפון ובדרום; וכן יתווסף נציג משרד החקלאות לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) ונציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה שימנה שר הרווחה. נציג רשות הטבע והגנים ישמש כמשקיף.
בוועדות המחוזיות נוסף נציג ארגון חברתי ובוועדות המחוזיות בצפון ובדרום – חבר נוסף שהוא נציג הרשויות המקומיות. בוועדות המקומיות נוסף נציג השר לפיתוח הנגב ונציג שר החקלאות. בוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים נוספו שני נציגי ממשלה, נציג שלטון מקומי ונציג האקדמיה שימנה שר הפנים; בוועדה לשמירה על הסביבה החופית נוספו נציג ממשלה (משרד החקלאות) ונציג שלטון מקומי.
מדובר בסעיפים שנכללו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לצורך כינון הכנסת ה-37, והם היו אמורים לעלות להצבעה עוד לפני המלחמה. בחודש האחרון ההצבעה נדחתה בעקבות דרישתו של ח"כ זאב אלקין לצרף גם נציג נוסף של ארגוני סביבה למועצה הארצית, אך הוועדה הצביעה נגד בקשתו לדיון מחודש, ובך למעשה אישרה סופית את התיקונים.
בעקבות ההחלטה טען ח"כ אלקין כי "מדובר על שני תיקונים הזויים שנולדו בחטא בגלל הסכם קואליציוני מעוות. ברגע שהוסיפו מספר של נציגים מטעם הממשלה, שינו את כל האיזון בוועדות התכנון לטובת נציגי הממשלה. בעקבות הצעת הפשרה של השרה סילמן (השרה להגנת הסביבה, ה.צ) – צירוף של נציג קק"ל ורשות הטבע והגנים – נפתח מו"מ שלא צלח כי מישהו בקואליציה התרעם על כך שהשר גנץ טס לחו"ל".
3 צפייה בגלריה
שרת ההתיישבות אורית סטרוק והשר לפיתוח הנגב, יצחק וסרלאוף
(צילום: משה מזרחי, יואב דודקביץ')
"צעד נוסף לדחיקת האינטרס הציבורי"
חברי הכנסת נציגי האופוזיציה, נציגי השלטון המקומי וארגוני הסביבה הביעו מחאה על הוספת נציג של התאחדות הקבלנים להרכב המועצה הארצית, וטענו כי מדובר בגוף שהאינטרס שלו כלכלי ולא ציבורי וסביבתי.
חיים פייגלין, נציג התאחדות הקבלנים, הגיב: "נשמעו נגדנו דברים חריפים, ואני רוצה לתקן. יש לנו את הניסיון המעשי הגדול ביותר מכל מי שיושב בוועדות, שחלקם לא מגיעים לישיבות בגלל שהנושא לא מעניין אותם. זוהי ליבת העסקים שלנו ויש לנו זהות עם ליבת העשייה של המועצה הארצית. אנחנו אינטרסנטים ויש לנו אינטרס כלכלי, אבל הוא לא נוגד את האינטרס הציבורי. אם לא נשב במועצה הארצית כחברים מן המניין, משבר הדיור שמתרגש עלינו כבר בקרוב יהיה חריף הרבה יותר ממה שחווינו פה עד היום".
בחברה להגנת הטבע טענו בעקבות ההחלטה כי "מדובר בצעד נוסף של הממשלה לדחיקת הציבור והאינטרס הציבורי מקבלת ההחלטות מהתכנון בישראל. האיזון בין פיתוח בלתי מרוסן ושימור, ובין הממשלה לרשויות המקומיות ולציבור, הופר באופן בוטה במיוחד. בנוסף, החקיקה מוסיפה, לראשונה, נציג של ארגון הקבלנים, גוף בעל אינטרסים מסחריים מובהקים, למועצה הארצית. התכנון המקצועי בישראל מופקע ומופר שוב ושוב לטובת אינטרסים פוליטיים. זהו יום עצוב במיוחד לסביבה, לטבע ולאינטרס הציבורי בישראל".
באיגוד מהנדסי ואדריכלי הערים גם מתחו ביקורת ואמרו כי "הרכב מוסדות התכנון בחוק נועד לשקף את האיזון בין פיתוח לשימור בראייה שהיא לטובת כלל הציבור. הפרת האיזון על ידי הכנסת הקבלנים, בעלי אינטרס כלכלי מובהק, למועצה הארצית מפר ומערער את האמינות שלה כגוף ששומר על האינטרס הציבורי. מעתה כל החלטה תיחשד כמיטיבה עם כוחות כלכליים ובעלת אינטרסים זרים, שטובת הציבור אינה ראשונה בסדר עדיפותה".
התיקון לחוק הותמ"ל: "המסמר האחרון"
בתוך כך, שלשום פרסם משרד המשפטים את תזכיר החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, לאחר הדיון על עתיד הוועדה בשבוע שעבר. מדובר בתיקון לחוק הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שמטרתו להפוך את הוועדה, שכיום מתוקנת כהוראת שעה, לקבועה וכן להרחיב את סמכויותיה. תפקיד הותמ"ל הוא לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז, במטרה להגדיל את היצע הדירות על רקע משבר הדיור וכדי לייעל את הליכי התכנון. זאת מכוח חוק הותמ"ל שאושר לפני כעשור, בשנת 2014, כהוראת שעה.
בעבר פעלה הותמ"ל בעיקר לגבי קרקעות חקלאיות שהוסבו לשכונות מגורים, אולם בשנים האחרונות סמכויותיה עודכנו והיא עוסקת בעיקר בתוכניות בתחום ההתחדשות העירונית, בבנייה למגזר הערבי והדרוזי ובמתחמים סביב תחנות המטרו המתוכננות, כמו גם בתכנון קרקעות גדולות מרובות בעלי זכויות, שנדרשות הסדרה ותקועות שנים ארוכות במוסדות התכנון.
מדובר בתיקון שמעורר מחלוקות: בעוד חלק מגורמי המקצוע בענף הנדל"ן מברכים על המהלך, יש מי שחושש מפני קיבוע הוועדה ומההשלכות של קידום תוכניות ענק על ידה, מבחינת היבטים תחבורתיים, סביבתיים ועוד. לאחרונה התעוררה התנגדות רחבה נגד מספר תוכניות שהותמ"ל החליטה לאשר, בין היתר בחדרה וברמת השרון.
3 צפייה בגלריה
פי גלילות ברמת השרון. לאחרונה התעוררה התנגדות רחבה לתוכנית שאושרה באזור
(צילום: צילום: מיכאל קרמר)
עו"ד אמיר בירנבוים, שותף במשרד עוה"ד עפר שפיר ושות' המייצג רשויות מקומיות וייצג בין השאר את עיריית חדרה בדיון האחרון מול הותמ"ל, אמר כי "כבר בעת אישור חוק הותמ"ל ב-2014 היה ברור שמדובר בנתיב מהיר לאישור תוכניות, שמקצר הליכים, מדלג מעל משוכות, עוקף אילוצים שנתפסו כחסמים, והכל כדי לאפשר אישור של תוכניות גדולות ומורכבות, שבהליך סדור ומלא ברור היה שיארך שנים בוועדות המחוזיות".
לדבריו, "עד מהרה נרשמה התלהבות ממסלול תכנוני זה, והדבר הוביל הן להרחבת תחומי עיסוקה של הותמ"ל והן להארכת תוקפה של הוראת השעה. תזכיר הצעת החוק הנוכחי נועץ את המסמר האחרון באותו איזון שעמד בבסיס החוק במקור. הניסיון מלמד כי לזירוז ההליך התכנוני מחיר משמעותי, למשל באיכות התוכניות המתקבלות, אשר לא אחת נמצאו בהן טעויות ואי התאמות שמקורן בזמן הקצר שאינו מאפשר ירידה לפרטים".
עוד טען כי "בנוסף, הרצון להביא לקו הסיום תוכנית גדולה המייצרת כמה שיותר יחידות דיור, בהכרח מוביל לפגיעה בשטחים פתוחים, התעלמות מתוכניות מתאר ויצירת שכונות גנריות המחייבות השקעות עתק בתשתיות ובידול משמעותי מהיישוב הקיים. מעבר לכך, המרוץ הבלתי פוסק להשגת יעדי יחידות הדיור מוביל פעם אחר פעם את הותמ"ל להתנגשות מול השלטון המקומי".
