בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה לצו הורות פסיקתי שהגישה אישה בנוגע לשני ילדיה בני 5 ו-7, שאותם הביאה לעולם עם בעלה לשעבר בהליך פונדקאות ואין לה קשר ביולוגי אליהם. האב התנגד לצו הורות והתעקש שהאישה הייתה רק "ידידה", אך השופט יהורם שקד דחה אותו.
הקשר בין בני הזוג לשעבר החל ב-2005 וב-2017 הם נישאו. במהלך הקשר ניסו להביא ילדים לעולם ללא הצלחה. בנסיבות אלה הם פנו לתהליך פונדקאות באמצעות זרעו של הגבר ותרומת ביצית אנונימית. ב-2016 נולד להם בן בהליך פונדקאות בנפאל והגבר בלבד קיבל מעמד של אב על בסיס בדיקה גנטית. שנתיים לאחר מכן נולדה בת בהליך פונדקאות באוקראינה כששוב רק האב קיבל מעמד ביחס אליה.
שני הילדים גדלו ביחד עם בני הזוג בביתה של האישה, עד שב-2021 לקח הבעל את הקטינים לדירתו בירושלים. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות בהחלטה של בית משפט, הם הוחזרו לבית האישה. ב-2022 שוב פרץ משבר בין בני הזוג והם נפרדו. בעקבות תסקירים שמצאו שדירת האב מלוכלכת ומוזנחת ואינה מתאימה למגורי הילדים, וכי הוא מתעלם מצורכיהם, ניתנה לאישה משמורת בלעדית ולו נקבעו הסדרי ביקור במרכז קשר.
בתביעה שהגישה באמצעות משרד עוה"ד גולדנברג-זך עתרה האישה להצהיר כי יש לתת לה צו הורות פסיקתי על הקטינים. היא סיפרה שקצה נפשה במסכת התעללות ועינויים שהעביר אותה הבעל במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, היא מנסה לשמור על המסגרת המשפחתית ותפקידה כאמא לילדים, והוא מאיים שייקח אותם ממנה.
הוא טען מנגד על ידי עוה"ד לימור אביטן ורן בסה שלא מתקיימים תנאי הסף לצו הורות פסיקתי שכן הם לא ניהלו קשר זוגי לפני הבאת הקטינים לעולם. לדבריו, הקשר היה ידידותי ולא רציף והאישה לא הייתה חלק מהליכי הפונדקאות.
השופט יהורם שקד מתח עליו ביקורת חריפה וכתב כי הוא כפה על האישה הליך הנגוע בחוסר תום לב קיצוני. הוא ציין שבהליך קודם שעסק בבקשה משותפת לבדיקה גנטית להוכחת אבהותו על הבת צורף תצהיר שלו. בתצהיר הוא הודה מפורשות שהצדדים הם בני זוג, שהם פנו יחד להליך פונדקאות כדי להרחיב את התא המשפחתי שכולל את הקטין, ושהם מטפלים יחד בילדים.
השופט הוסיף שמחומר הראיות עלה כי הקשר בין הצדדים היה ארוך שנים עם מאפיינים ברורים של זוגיות. הוא ציין שלכל אורך הקשר האישה הייתה נתונה לרצונותיו וגחמותיו של האיש והסכימה לספוג את התנהגותו כדי לשמור על התא המשפחתי.
"האיש ביקש להפר את מאזן הכוחות ההורי למפרע, כך שרק לו תהיה הרשות והזכות לעשות כרצונו בקטינים", כתב, וקבע שהוכחו תנאי הסף הנדרשים לצו הורות פסיקתי ביחס לאישה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד שי גולדנברג ועו"ד ברק צבי זך ממשרד גולדנברג זך ושות'
• ב"כ הנתבע: עוה"ד לימור אביטו ורן בסה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
