החברות הקבלניות בניין עדי-עד וח.וליד ובניו פיתוח ותשתיות הגישו היום (שני) לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים להפעלת החברות לשיקומן ולמינוי נאמן זמני. זאת, לאחר שצברו חובות בסך של כ-20 מיליון שקל. השופטת בטינה טאובר קבעה דיון ליום רביעי ובשלב זה הוציאה צו עיכוב הליכים לבקשת החברות לאור מצבן הנטען.
במסגרת הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד תחסין עוואד, נטען כי מדובר בחברות אשר עוסקות בתחום קבלנות הבניין, ביצוע עבודות בנייה ופיתוח, לרבות עבודות תשתיות וביצוע עבודות כבישים ואספלט. שתי החברות מעסיקות בסך הכל 25 עובדים. נטען כי החברות מנהלות 12 פרויקטים פעילים ברחבי הארץ, חלק מהפרויקטים מול מוסדות ציבוריים, מועצות וחברת המשק והכלכלה של השלטון המקומי.
כמו כן, נטען כי "הפעילות העסקית נקלעה לסחרור תזרימי, זאת בעיקר כתוצאה מעיכובים בגביית כספים מלקוחות 'ציבוריים' בהתאמה, נטילת מימון גישורי ביניים תוך נשיאה בנטל כבד של עלויות מימון ואשראי גבוה בפרט עם נסיקת שיעורי הריבית במשק. מבדיקה מעמיקה עולה, כי פעילות החברות על פני שנים בהיקף נרחב, העלה כי הבסיס למצוקת האשראי אליה נקלעו החברות מקורן, בעלייה משמעותית של תשומות הבנייה, תוך כך שרוב אם לא כל מכרזי וחוזי הביצוע נעדרו הצמדה של מחירי העבודות החוזיים לממד תשומות הבנייה, משמע החברות 'ספגו' את העלייה בתשומות הבנייה".
עוד נטען כי היעדר פעילות ביצוע משמעותית במהלך חודשים ספטמבר-אוקטובר השנה נבעה בעקבות חגי תשרי, בצירוף האסון שפקד את מדינת ישראל ב-7 באוקטובר ובעקבותיו פרצה מלחמת "חרבות ברזל", שהשלכותיה על ענף הבנייה משמעותיות. "חגי תשרי ומלחמת חרבות ברזל יצרו מצב במסגרתו למשך כחודשיים מועצות ועיריות סגרו את שעריהן בפני תושבים, ספקים ונותני שירותים ו/או עובדים בתקופה מצומצמת, אשר השפיעה באופן ישיר על אישור חשבונות שהוגשו ומוגשים על ידי חברות ביצוע והחברות הנ"ל בפרט. חשבונות אשר אישורם התעכב בידי גורמי הנדסה וכן תשלומים שהתעכבו במחלקות הגזברות ברשויות. עיכובים אלה השפיעו גם באופן ישיר על תזרים המזומנים של החברה".
עוד נטען כי נסיבות אלו הובילו למצב בו תזרים המזומנים של החברות נפגע עד כדי חוסר יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן השוטפות כלפי ספקיהן ונותני השירותים שלהן. החברות מעריכות כי יש להן נכסים בשווי של מעל לכ-13 מיליון שקל. לעומת זאת , התחייבויות הפעילות העסקית נאמדות בסך כולל של כ-20 מיליון שקל. החברות טוענות כי "קיימת היתכנות ממשית לגיבוש תוכנית שיקום כלכלית משולבת, אשר תצמצם את הפגיעה בצדדים השונים להליך, תוך שימור מקומות תעסוקה לעובדים רבים של החברות".