"הגענו למאני טיים", אמר אתמול (שבת) גורם בכיר במשרד האוצר, כאשר נותרו שבועיים בדיוק לישיבת הממשלה שבה יוכרעו גורל תקציב המדינה ועשרות הרפורמות הכלכליות הכלולות בחוק ההסדרים. ישיבת הממשלה המכרעת צפויה להתקיים כבר ב-1 באוגוסט ולמקרה הצורך שוריין גם ה-5 באוגוסט, לדיון שצפוי להיות מרתוני לתוך הלילה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדיונים לגיבוש תקציב המדינה הסופי מתנהלים ברציפות כמעט בכל שעות היממה במשרד האוצר, תוך שפרטי התקציב והפרקים העיקריים בחוק ההסדרים כבר הוצגו בשבוע האחרון על ידי שר האוצר, אביגדור ליברמן, וראשי משרדו לראש הממשלה, נפתלי בנט, ובסוף השבוע גם לראשי שמונה המפלגות החברות בקואליציה.
תקציב המדינה וחוק ההסדרים אושרו לאחרונה בחודש מרץ 2018 והסתיימו בסוף 2019. מאז אין תקציב מאושר וגם לא חוק הסדרים חדש, והתקציב ההמשכי לשנת 2021 התבסס על נתונים ישנים שכבר אינם ריאליים, שכן אינם כוללים את השלכות משבר משבר הקורונה וגם לא את כל מה שקשור לגידול באוכלוסיה בכ-6.3% מאז אישור התקציב לפני שלוש שנים וחצי.
בימים הקרובים יוכרעו סופית גובה תקציב המדינה, יעד הגירעון והצפי לגביית המיסים בשתי שנות התקציב הדו-שנתי, 2021 ו-2022, כאשר למעשה לתקציב השנה הנוכחית יוותרו רק שבעה שבועות לאחר אישורו בכנסת, שם יהיה מבחנו העיקרי, כאשר המועד האחרון לאישורו בכנסת יהיה ב-4 בנובמבר השנה.
לוח הזמנים צפוף הפעם במיוחד והתקציב, לאחר אישורו הצפוי בממשלה, יובא ב-1 או ב-2 בספטמבר, ממש לפני ראש השנה, לאישור הכנסת בקריאה ראשונה וזה יהיה מבחנו האמיתי. בממשלת 61 יכול למעשה כל חבר כנסת שיצביע נגד במקום בעד התקציב להביא לאי-אישורו, אם כל חברי האופוזיציה יתמידו ויצביעו נגדו.
תקציב המדינה לשנה הבאה צפוי לנוע סביב 450 מיליארד שקל, כולל החזר החובות. הגירעון צפוי עדיין להיות גבוה מאוד, לאחר ששר האוצר ליברמן הודיע שלא יועלו מיסים ולא יבוצעו קיצוצים תקציביים במשרדי הממשלה. יעד הגירעון צפוי להיקבע סופית כבר בימים הקרובים וכך גם יעד גביית המיסים, שהם המקור העיקרי להוצאות הממשלה.
האם מלאכת התקציב תפיל גם את הממשלה הזו?
החוק קובע, כי אי-אישור תקציב המדינה עד למועד האחרון להעברתו בכנסת בשלוש קריאות גורם להפלת הממשלה ולהכרזה על בחירות חדשות. לכן המועדים הקרובים שנקבעו להעברת התקציב הם כה קריטיים וזאת העת למפלגות החברות בקואליציה ולכל אחד מחברי הכנסת להגיש דרישות למשרד האוצר ואף להשמעת "איומים" כי לא יתמכו בתקציב.
עם זאת, ההערכות הן שאף מפלגה בקואליציה לא מעוניינת בבחירות מוקדמות וכי בסופו של דבר המאבק על תקציב המדינה יוכרע על חודו של קול, אולם במשרדי ראש הממשלה והאוצר יצטרכו לפעול נמרצות בשבועות שקודמים להצבעה בכנסת כדי להבטיח את הרוב בהצבעה המכרעת.
לאחר אישור התקציב בקריאה הראשונה בכנסת הוא יועבר, בימי העבודה הבודדים שבין חגי תשרי, לדיונים נפרדים בוועדות הכנסת שהוקמו רק בשבוע האחרון, אך טרם פועלות בשל חילוקי דעות בדבר הרכבן בין הקואליציה לאופוזיציה.
לאחר אישור כל רפורמה בחוק ההסדרים בנפרד בוועדות הכנסת, חוק התקציב וחוק ההסדרים יובאו להצבעות המכריעות בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בתחילת חודש נובמבר, כאשר ההצבעה על חוק ההסדרים תהיה במקשה אחת. יצוין שיש יתרון גדול לשר ליברמן בכך שאיש מפלגתו, ח"כ אלכס קושניר, הוא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, שבה יש רוב לקואליציה, וכך צפויים רוב חלקי התקציב להיות מאושרים בוועדה הזאת שהיא רבת הסמכויות מכל ועדות הכנסת.
גורמים בכירים במשרד האוצר ציינו כי תקציב המדינה החדש וחוק ההסדרים הם המורכבים והגדולים בהיקפם אי-פעם וכי כדי למנוע את אישור החוק, אם תהיה התנגדות משמעותית לאחד מפרקי חוק ההסדרים כמו חוק העלאת גיל הפרישה לנשים או חוק הפעלת אגרות הגודש בגוש דן, יתכן שחוקים אלה יופרדו מחוק ההסדרים ויובאו בנפרד להצבעות בכנסת בהמשך.