העלאת גיל הפטור מגיוס לחרדים ל-35 כפי שמוצעת בטיוטת חוק הגיוס שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", צפויה לפטור כרבע ממחזור הגיוס לצה"ל בשנים הקרובות ולגרום נזק למשק של לפחות ארבעה מיליארד שקלים בשנה - הן מעיכוב הכניסה של החרדים לשוק העבודה והן מהרחבת היקפי התמיכות בהם בשנים שבהם יישארו מחוץ לשוק העבודה. זאת, בנוסף לנזק שמוערך בכמיליארד שקלים בשנה מהארכת שירות חיילי המילואים כדי לענות על צרכי הביטחון החדשים. כך אומר היום (א') גורם ממשלתי בכיר ל-ynet.
כל זאת בעוד שישראל מצויה כיום במלחמה קשה וממושכת, שעלותה עצומה, בתקציב המדינה קיים גירעון ענק - הגדול בתולדות המדינה, 6.6% - ובחברות דירוג האשראי, שעוקבות מקרוב מאד אחר המשק הישראלי, מתכננים הורדת דירוג כמעט ודאית לישראל תוך שבועות ספורים. זאת עלולה אף להסתכם ביותר מדרגת דירוג אחת בעתיד הקרוב, כחשש גורמים כלכליים, אם רבע מאזרחי המדינה ישוחררו למעשה לחלוטין בחוק מתרומה למשק, באמצעות אי הצטרפותם לשוק העבודה עד גיל 35 לפחות.
במשרדי הממשלה הכלכליים קיימת התנגדות מקיר אל קיר לתוואי הפטור החדש שמתגבש בקרב בכירים בממשלה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי המפלגות החרדיות.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר כי "אנו מצויים לפני החלטה היסטורית גרועה למשק הישראלי. תוואי הפטור החדש יגרום לכך שהמשק הישראלי יספוג הפסד של מיליארדי שקלים בשנה. אין מדינה בעולם שבה אנשים עד גיל 35 משוחררים למעשה לפי חוק מעבודה והמדינה אף תומכת בהם באמצעות תשלום קצבאות מיוחדות".
על פי נתונים דמוגרפיים, החרדים מהווים כבר כיום כ-14% מאוכלוסיית ישראל, אך בגיל הגיוס הם מהווים כבר אפילו 25%, רבע מאוכלוסיית בני ה-18. בשנת 2050 הם צפויים להגיע ל-25%-27% מאוכלוסיית המדינה ול-41% מגיל הגיוס. מצב כזה יחייב את הארכת השירות הסדיר בצה"ל לשאר האוכלוסייה משלוש שנים לחמש שנים ואת הארכת השירות במילואים בשבע שנים לפחות. לפי חישובי האוצר, כל שנת הארכה תעלה למשק כיום לפחות מיליארד שקלים.
חוק הפטור הנוכחי עד גיל 26 פקע כבר בחודש יוני בשנה שעברה (2023), אך הוארך על ידי הממשלה עד לסוף חודש מרץ 2024, דהיינו כבר בעוד שבוע ימים. עד אז חייבת הממשלה לנסח ולהציג לבג"ץ מתווה מוסכם חדש ולהסביר מדוע כל צעיר חרדי שמגיע לגיל 18 לא יתגייס לצה"ל כמו כל חילוני, שומר מצוות שאינו חרדי, דרוזים ונוצרים.
עם זאת, גורמים במפלגות החרדיות, שתומכים בהעלאת גיל הפטור, טוענים מנגד כי העלאתו לגיל 35 דווקא תגרום לאברכים להכריז כי חדלו ללמוד בישיבה באופן שישחרר אותם מעבודה, בשל הצורך שלהם להתפרנס עוד לפני הגיעם לגיל 35. בגיל זה יש לרבות מהמשפחות החרדיות, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כבר כ-5-7 ילדים. ללמוד בשלב המתקדם הזה של החיים מקצוע ולהצטרף לשוק העבודה יהיה עבורם מאוחר מדי ורבים מהם עלולים להידון לחיי עוני ומחסור.
בימי הממשלה הקודמת נדונה דווקא הצעה להוריד את גיל הפטור ל-21-23 ובדרך זו להביא לשילובם של עשרות אלפי חרדים בשוק העבודה. גם הבנק העולמי, קרן המטבע העולמית וארגון המדינות הכלכליות המתקדמות שבו חברה גם ישראל, ה-OECD, הביעו דעתם בעד הורדת גיל הפטור וציינו כי אחת הבעיות הגדולות של המשק הישראלי בשנים האחרונות הוא אי שיתופם בשוק העבודה של גברים חרדים ונשים ערביות, מה שיקשה על המשק הישראלי להתנהל עוד יותר כבר בעשור הקרוב.
כיום יש חרדים לא מעטים כבר שמתחילים ללמוד מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה כאשר יש להם בממוצע שלושה ילדים בגיל 26, וגם כך הם חיים לרוב במחסור ובעוני. גורם באוצר הזהיר כי העלאת גיל הפטור ל-35 תגרום לכך שעוד עשרות אלפי משקי בית חרדים יחיו בעוני חמור: "יהיה קשה מאוד לגבר חרדי להתחיל ללמוד מקצוע ולהשתלב בעבודה באמצע שנות העבודה שלו, בגיל 40 או 45, עד שילמד מקצוע וימצא מקום עבודה. זהו הבדל עצום לעומת גבר חרדי שישתלב בשוק העבודה בגיל 23 או 26, על פי חוקים קיימים או כאלה שנבחנו והוצעו בעבר".
בתוך כך, כיום מקבלים המוסדות החרדיים בישראל מהמדינה תמיכה כספית עבור כ-56 אלף מחוייבי גיוס. התמיכות הללו עלולות לגדול בעוד אלפים רבים עם העלאת גיל הפטור. יצוין כי בשנים 2019 עד 2021 גוייסו בממוצע כ-1,200 חרדים לצה"ל, כ-10% מהחרדים שהגיעו לגיל גיוס. כיום מגיעים לגיל גיוס (18) כ-14 אלף חרדים צעירים בשנה. דווקא בשנתיים האחרונות ירד מספר המגויסים לסביבות 600-800 חרדים בלבד, דהיינו לכ-5%. מאז תחילת המלחמה גוייסו עד כה רק כמה מאות בודדים לצה"ל לשירות מקוצר.
משרד האוצר פרסם בשבוע האחרון מחקר של הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון, לפיו עלות הארכת השירות של חייל מילואים בחודש מגיעה ל-33,000 עד 62,000 שקל. עלות הארכת השירות בשנה לחיילי המילואים לעומת הארכת השירות בחודשים אחדים לחיילים הסדירים היא יותר ממיליארד שקלים. יצוין, כי נאסר מטעמי צנזורה לפרסם את המספר המדוייק, אולם יחד עם אי גיוס חרדים עד גיל 35, תוך הארכת השירות לחיילי המילואים, ייגרם למשק נזק כולל בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים בשנה. "העלאת המע"מ באחוז שווה כיום 7.2 מיליארד שקל. הנזק הזה של העלות לצה"ל ולמדינה, עלול יהיה לחייב את האוצר להציע להעלות את המע"מ בעתיד בעוד אחוז, ל-19%", התריע גורם כלכלי בכיר.
כעת קיימות הערכות שהמחלוקת סביב גיל הפטור וחוק הגיוס עשויות להביא לנפילת הממשלה ולהכרזה על בחירות. העובדה שהשר החשוב ביותר בנושא זה, שר הביטחון, יואב גלנט, מתנגד בנחרצות לתוואי המוצע, עשויה להביא בימים הקרובים, לדעת גורמים כלכליים בכירים, לשינוי התוואי.
גם פורום הכלכלנים מזהיר: "החוק יפגע קשות בכלכלת ישראל"
בתוך כך, פורום הכלכלנים קרא לממשלה להוריד לאלתר מסדר היום את "הצעת החוק אשר צפויה לפגוע קשות בכלכלת ישראל ובסולידריות האזרחית, ולפעול מיד לשילוב מלא של החרדים בחברה הישראלית", כתבו.
"הצעת הממשלה להעלאת גיל הפטור מגיוס ל-35 משוללת כל היגיון כלכלי וחברתי. בשנת 2021 בנק ישראל פרסם מחקר מקיף שבחן את השפעת הורדת גיל הפטור בשנת 2016, מ 35 ל-24, במטרה להקדים ולהגביר את שיעור הגברים החרדים המשתלבים לשוק העבודה. המחקר מצא כי הורדת גיל הפטור העלתה ב-13% את הסיכוי של גברים חרדים לצאת לשוק העבודה וגם העלתה ב-24% את הכנסת משקי הבית הללו. יודגש, אין כל ראייה מחקרית לכך שהעלאת גיל הפטור תעלה את היקפי המתגייסים, אלא להיפך: העלאת גיל הפטור צפויה לפגוע בהכנסתן של משפחות חרדיות צעירות ולהרע את מצבן הכלכלי", נמסר מפורום הכלכלנים.
לדבריהם, "המתווה שמקדמת הממשלה יכביד את הנטל על כל חיילי צה"ל, בסדיר והמילואים, הן במישור הצבאי והן במישור הכלכלי. לא רק שכל אזרח משרת יידרש להתייצב ליותר ימי מילואים, הוא גם יידרש לממן עוד אזרחים שיגרעו משוק העבודה. זוהי פגיעה קשה וארוכת טווח במשק הישראלי ובציבור בכלל. הדברים נכונים במיוחד לאור הגידול המהיר של האוכלוסיה החרדית בגילאים הצעירים, ובאתגרי הבטחון של מדינת ישראל".
