החל אישור הרפורמה הגדולה ביותר בתחום הייבוא של מוצרים לישראל מאז שנות ה-90. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר (ד') את פרק המזון מתוך רפורמת הייבוא שבהצעת חוק ההסדרים. מחר צפוי האישור של שלושת הפרקים העיקריים שישלימו את הרפורמה. ל-ynet נודע כי היקפה המלא יכלול עשרות אלפי מוצרים המיובאים לישראל בהיקף של 57 מיליארד שקל בשנה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההערכה היא שביטול הצורך בתקינה, ביטול רגולציה ובירוקרטיה, ביטול איסור על יבוא של אלפי מוצרים ממדינות שונות וקיצור מועד אישור הייבוא מתשעה חודשים כיום לימים ספורים בלבד - יביאו להוזלת אלפי סוגי מוצרים מאחוזים בודדים ועד לעשרות אחוזים. ההוזלה תיגרם, בין השאר, מפתיחת המשק לתחרות ומייבוא לארץ של אלפי מוצרים שלא ניתן היה לייבאם עד כה לישראל. ההוזלה תגיע לכן אל הצרכנים, כך מקווים לפחות, אף כי בשיעורים נמוכים כנראה מההוזלה שתיווצר לייבואנים.
על פי נתונים שנמסרו ל-ynet ושיוצגו מחר לחברי הוועדה, קיימים פערי מחירים עצומים בין מוצרים הנמכרים בישראל לזהים להם הנמכרים בחו"ל, המגיעים לרעת המחירים בארץ במכשירי חשמל גם ל-100% ובמוצרי מזון עד ליותר מ-350% לעומת המחיר בישראל.
רפורמת המזון היא חלק מתוך רפורמת הייבוא שביקשה הממשלה לאשר במסגרת חוק ההסדרים, שנועד להתאים את הרגולציה על הייבוא בישראל לרגולציה האירופית ובכך להגביר תחרות ולהוריד מחירים. פרק המזון נועד לאפשר מסלול אירופי לייבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות.
בדיונים הקודמים בהצעה העריך האוצר כי הרפורמה תחסוך לציבור כשלושה מיליארד שקל בשנה. המדובר לפיכך בפרק "הזול" מתוך הרפורמה הגדולה שצפויה להיות מאושרת מחר בוועדה הכלכלה של הכנסת.
בנט יפתור מחלוקת פוטנציאליות בין הורוביץ לפורר
בדיונים בוועדת הכלכלה עד כה עלה חשש שתהייה בעתיד מחלוקות בין שר הבריאות, ניצן הורוביץ, לשר החקלאות, עודד פורר, באשר לשינוי הרפורמה במוצרי החקלאות גם לאחר הסיכום על החרגת מזון מהחי. לכן, הוסכם בדיון הקודם על מנגנון מיוחד וחריג שיביא את הדברים להכרעת ראש הממשלה. שינוי הוראות הרפורמה יהיה בסמכות שר הבריאות ובהסכמת שר החקלאות, אולם אם תהייה מחלוקת בין השרים הוסכם שראש הממשלה הוא שיכריע.
עוד אושר בדיונים הקודמים, כי הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, כאשר שר הבריאות יוכל לדחות את המועד בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות. בהתאם לדרישת היו"ר מיכאל ביטון, תקבל הוועדה דיווח על ההיערכות ליישום הרפורמה כולה. רוב שאר פרקי הרפורמה ייכנסו לתוקף לאחר האישור במליאת הכנסת בחודש הבא.
כדי לוודא שהתהליך מתקדם ושהרפורמה תיכנס לתוקף במועד, שר החקלאות ושר הבריאות יתבקשו לדווח לוועדה על הסדרת נושא חומרי הדברה על המזונות שהוחרגו והאם תהייה המשך הסדרה על אותם מוצרים. שר הבריאות ושרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יתבקשו לדווחו לוועדה גם על תקני המזון שלא בוטלו ושר הבריאות יתבקשו לדווח לוועדה על הפעלת עיצומים כספיים לפי החוק.
עוד מחלוקות? עוד ועדה
בדיון היום התגלתה מחלוקת רגע לפני ההצבעה, באשר לתקנות שיתקין שר הבריאות באשר לתנאים לקבלת אישור ייצור נאות. משרד האוצר הביע התנגדות לכך שלשר הבריאות תהייה סמכות להטיל תנאים נוספים ודרישות נוספות על יבואן נאות, מחשש שהדבר עלול לרוקן את הרפורמה מתוכן.
ביטון מתח ביקורת על כך שהדבר לא סוכם לפני ההצבעה או הובא לידיעתו, והכריז על הפסקה בניסיון להגיע להסכמות בין המשרדים. עם זאת, גם לאחר ההפסקה לא הצליחו המשרדים להגיע להסכמות, והיו"ר הכריע כי רק התקנות הללו יובאו לאישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות וועדת הכלכלה.
בנוסף לכך, מנכ"ל תנועת האינטרס שלנו, אלעד מלכא, הזהיר ממצב שבו הפירות והירקות צריכים לעמוד בתקן ישראלי, בעוד שמיץ שמיוצר מהם צריך לעמוד בתקן אירופי, ולכן יהיה קשה לייצר מוצרים מתוצרת ישראל. מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה כי זה יעודד יצרנים ישראלים לרכוש חומרי גלם מחקלאים מחוץ לישראל.
היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, הסבירה כי הממשלה החליטה להקים צוות מנכ"לים שיטפל בנושא החקלאות והוא יעסוק גם בכך. היא הזכירה כי הרפורמה נכנסת לתוקף באחד בינואר 2023, וכי עד אז המשרד מתחייב לטפל בזה. ביטון קיבל את הדברים ואמר כי לא יאפשר פגיעה בייצור הישראלי בתקופת הביניים. הוא הוסיף כי בעוד חצי שנה יידרש משרד החקלאות לדווח לוועדה על ההתקדמות בטיפול בנושא.
בתום הדיון אישרה הוועדה את הפרק פה אחד, כאשר בעד ההצעה הצביעו היו"ר ביטון וחברות הכנסת שיר ולימור מגן תלם. לאחר מכן סיכם היו"ר ביטון ובירך את שרי הבריאות, הכלכלה והאוצר על הרפורמה. הוא הזכיר כי הממשלה היא שהחליטה להחריג חלק מהמוצרים הרגישים בהם חלב גולמי, בשר גולמי, דבש, ביצים טריות ופירות וירקות בדין ודברים בין המשרדים, והוועדה החליטה להוסיף לכך רק את תקן הסוכר של הדבש, תוך שמירה על בריאות הציבור והאינטרס האקולוגי. "פתחנו את הייבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית ולתת אמון בייבואנים להצהיר, ולהחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו באזרחים".