חברי הכנסת הצליחו להחליש את רפורמות התחבורה, אך הן ייצאו לדרך. ועדות הכנסת אישרו שורת רפורמות בתחבורה ובתחבורה הציבורית - ואלו יועברו לקריאה שניה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים. מחיר החניה יוכל לעלות, יחידת אכיפה תוקם לצורך אכיפה בנת"צים ותוקם רשות ייעודית שתעסוק בקידום מיזם המטרו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שהגיעו לדיונים בוועדת הכלכלה היא רפורמת החניה. על פי ההצעה המקורית, לא יינתנו יותר חניות בחינם לתושבי עיר מעצם היותם תושבי העיר בכחול לבן, אלא רק באזור המגורים, וכן הוצע לבטל את מחיר המקסימום לגבייה בחניות אלו המוגבל כיום ל-6.30 שקלים. כל זאת כדי לנהל טוב יותר את משאב החניה - שהוא משאב ציבורי ולא פרטי, לנוכח העלייה במספר כלי הרכב ולנוכח העובדה שתשתית זו כבר שואבת שטחים רבים מהמרחב הציבורי.
חברי הכנסת שהתנגדו לרפורמה ובעיקר אלו ששימשו בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות - איתן גינזבורג והיו"ר מיכאל ביטון, הצליחו לצמצם אותה: ועדת הכלכלה הגבילה בסופו של דבר את הרפורמה לערים מעל ל-40 אלף תושבים, קבעה כי הפער בין מחיר לשעת חניה שישלם תושב חוץ לתושב העיר לא יעלה על 30% וכי הרשויות יצטרכו להסדיר, תוך שלוש שנים, אזורים בהם יוענק פטור מתשלום חניה לתושב אותו אזור בלבד. רשות שלא תסדיר את אזורי החניה לא תוכל לפטור את תושביה מתשלום, או לחילופין לא תוכל לגבות תשלום על חניה. שרת התחבורה, בהתייעצות עם שרת הפנים, תהיה רשאית בזמן הזה לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי חניה, ואלו יחולו על רשויות שלא יסדירו את הנושא תוך שלוש שנים. פרק הזמן של שלוש שנים הוא הישג מבחינת ראשי הרשויות המקומיות שיעמדו לבחירה בעוד שנתיים.
ועדיין, משרדי הממשלה קצרו הישגים גם הם: המטרה העליונה של החוק היתה להסיר את ההגבלה על מחיר המקסימום בחנית כחול לבן שהוא 6.3 שקלים ולאפשר לרשויות מקומיות לגבות יותר כסף כדי לצמצם את הפער בין מחירי החניה ברחוב למחירי החניה בחניונים. במשרדי הממשלה תולים תקוות בעיריית תל אביב שתהיה החלוצה בתחום החניה כביתר נושאי התחבורה. הישג נוסף הוא, שהתקנות שיקבעו כיצד האזורים יחולקו ינוסחו על ידי שרת התחבורה ללא התערבות של ועדת הכלכלה כפי שהוצע תחילה.
במהלך הדיון, ביקש נציג משרד האוצר דניאל מלצר כי יקבע שלאחר תום שלוש שנות ההיערכות ולאחר ששרת התחבורה תקבע אמות מידה לקביעת אזורי חניה, רשות שתרצה לשנות את ההסדר שקבעה תצטרך להתאימו לאותן אמות מידה שתקבע השרה בתקנות.
אושרה התוכנית להגברת אכיפה בנת"צים
רפורמה נוספת שאושרה היום היא התוכנית להגברת אכיפה בנת"צים. בשנים האחרונות וכפי שפורסם ב-ynet, האכיפה המשטרתית ירדה ב-60%. לכן, במשרדי הממשלה מבקשים להקים יחידת אכיפה במשרד התחבורה שתאכוף גם בערים ומחצית מהכנסות האכיפה יופנו לטובת שיפור התחבורה הציבורית בערים.
גם כאן, חברי הכנסת המחוברים לרשויות המקומיות הצליחו להחליש את הרפורמה - הכניסה לערים לא תהיה אוטומטית ותחול רק בסוף שנת 2022. במועד זה משרד התחבורה יתן לרשות 18 חודשים להתארגנות ורשות שתסרב או שלא תענה - שרת התחבורה תוכל להפעיל את סמכותה ולהכניס את יחידת האכיפה המשרדית לעיר.
חברי הכנסת גם הצליחו להפחית את הסכום שניתן לתחבורה ציבורית, לרעת נוסעי האוטובוסים, ל-35% ו-15% נוספים לבטיחות בדרכים בתחום התחבורה הציבורית ובהתייעצות עם הרלב"ד. לעומת זאת, ההישג העיקרי של משרדי הממשלה היא היכולת לאכוף בנת"צים בינעירוניים במיידי ובעתיד גם בערים.
הרפורמה תוכל להגביר את האכיפה בנת"צים ולפנות אותם לתנועת אוטובוסים יעילה ומהירה יותר. השינויים שביקשו חברי הכנסת יחלישו את הרפורמה ואת התמריץ שניתן לרשויות המקומיות לקדם תחבורה ציבורית באמצעות כספי הקנסות. "אנחנו שמחים על גמישות באפשרות לשימוש בהכנסות גם לבטיחות בדרכים", אמר היו"ר ביטון.
אושר: הקמת רשות ייעודית שתעסוק בקידום מיזם המטרו
במקביל, בוועדה למיזמי תשתיות לאומיים הצליחה היו"ר יוליה מלינובסקי בתוך 10 דיונים לקדם את חוק המטרו שיתן אור ירוק לפרויקט החשוב והשאפתני ליצירת מערכת מטרו בגוש דן בעלות של 150 מיליארד שקלים שתעבור מתחת ל-24 רשויות מקומיות וצפויה להיות הגיים-צ'יינג'ר של מערך התחבורה הכושל בגוש דן. הרשת תתחיל לפעול על פי ההבטחות בהדרגה החל משנת 2030-2032. עפ"י הצעת החוק שאושרה, תוקם רשות ייעודית שתהיה עסוקה בקידום מיזם המטרו. בהצעת החוק נקבעו הוראות לעניין מימון המיזם, היטל השבחה ומס השבחת מטרו. בחלק זה, הגיעו האוצר והרשויות להסכמים עם הוועדה שקבעו כי חלוקת נטל המס המטרו המורכב - שיחול באזורי המטרו שיושבחו - יהיה 35% מס השבחת מטרו לקופת המדינה ו40% לקופת הרשות המקומית - נקבע כי הוראות אלו יחולו על תוכניות שיופקדו מ-1.1.23.
בהמשך לדיון שהיה ביום חמישי שעבר לגבי מנגנון קיזוזים לרשויות מקומיות שלא ישלמו את חלקם על המטרו, הגישה יו"ר הועדה, חה"כ יוליה מלינובסקי, הסתייגות עליה הגיעה להסכמה עם נציגי הממשלה, ולפיה ייכנס בחוק שהחשב הכללי במשרד האוצר יהיה רשאי לקזז חוב של רשות מקומית, כולו או חלקו, כנגד תשלומי ארנונה, אגרות, כספים ותשלומים נוספים לאותה רשות מקומית למעט תשלומים המיועדים לחינוך או לרווחה או תשלומי חובה המיועדים לשימושים מסוימים שאין הרשות המקומית רשאית לעשות בהם שימוש לתשלום סכומים אחרים. הקיזוז לא ייעשה אלא 30 ימים לאחר שניתנה לרשות המקומית הודעה בכתב על הכוונה לקזז וכן הודעה על האפשרות להשמיע את טענותיה.
במהלך הדיונים הוכנסו שינויים בחוק: תוקם ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה על מתחמי המטרו, מס מופחת על התחדשות עירונית, פיקוח הכנסת על השתתפות הציבור בעלויות המטרו ועוד.
80% מתקציב משרד התחבורה - לצרכי התחבורה הציבורית
עוד הבוקר בוועדת הכספים, הציגה שרת התחבורה מרב מיכאלי את תקציב משרדה. בתקציב הביצוע לשנת 2022 שיעמוד על 38 מיליארד שקל - 80% מיועדים לצרכי התחבורה הציבורית ו-20% בלבד לכבישים. "תקציב הפיתוח הגדול ביותר של המדינה הוא בתחום התחבורה, הוא תקציב עם רגישות גדולה לאזרחיות והאזרחים, עם הכוונה לציבור, ועם רגישות לסביבה - הליכה, אופניים, כלים קלים, תחבורה ציבורית שתהייה מגוונת בהרבה, עם הרבה יותר אפשרויות מהיום, ולגרום כמה שיותר לכולנו להשתמש באמצעים האלה. משפחה שתוותר על רכב אחד, תחסוך כ-2,000 שקל כל חודש", הצהירה השרה.
השרה מיכאלי התייחסה למחסור המוערך ב-4,000 נהגי אוטובוס שילך ויתעצם לנוכח כוונת משרד התחבורה להגדיל משמעותית את שירות האוטובוסים בישראל: "היום נהג או נהגת אוטובוס זה בכלל לא מקצוע מוסדר, אני מקווה שנראה גם נהגות בעתיד הקרוב, ההכשרה שלו שונה בין מפעיל למפעיל, ויש לפעול כדי להעצים אותם, לתת להם כלים ותנאים טובים יותר, במקביל לשפר את היחס של הציבור לכך". לדברים הגיבו בארגון כוח לעובדים: אנחנו לא בבעיית גיוס, אלא בעיית שימור. אנו שבים וקוראים לשיפור בתנאי השכר של הנהגים, הכרה בנהגים כעובדי ציבור ולא העובדים קבלן והבטחת וותק ענפי- במעבר בין זכיין לזכיין" ואיימו שם בהשבתה של שלוש מחברות התחבורה הציבורית בסוף החודש.
ממחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוצג בדיון עלה כי בין השנים 2000 ל-2019 מספר כלי הרכב בישראל גדל בשיעור מצטבר של כ-97%, הנסועה גדלה בשיעור של כ-73%, אך שטח הכבישים ואורכם גדלו בשיעורים נמוכים יותר: 51% ו-21% בהתאמה. בבחינת התקופה מ-2015 עד 2019, עלו מספר כלי הרכב ב-16% והנסועה ב-15%, לעומת שיעור גידול נמוך משמעותית באורך הכבישים ושטח הכבישים.
לפי הדו"ח, "לפי אומדנים שונים מהשנים האחרונות, לעומס בכבישים בישראל יש השפעות משמעותיות על המשק והחברה; בין היתר העומס גורם לתושבי המדינה לעמוד שעות רבות בפקקי תנועה. לפי מחקר של בנק ישראל משנת 2018 , בין השנים 2005 ו-2016 עלה משך הנסיעה לעבודה בכ-30% למקום עבודה מחוץ ליישוב המגורים ובכ-14% למקום עבודה בתוך יישוב המגורים.
בדו"ח צוין כי בשנים 2018 עד 2022 התקציב המקורי נטו של משרד התחבורה גדל בכ-97.6%, בהשוואה לגידול של 20.1% בסך תקציב המדינה לפי כלל מגבלת ההוצאה. אם בוחנים באופן מגדרי את משרד התחבורה הרי שבשנת 2020 כ-50% מכלל העובדים במשרד היו נשים וכ-21.1% מהעובדים הבכירים. השכר הממוצע של נשים היה נמוך בכ-27.7% מהשכר הממוצע של גברים.
במהלך הדיון בוועדת הכספים מחה ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) על ביטול ההנחה בערך הצבור בתחבורה הציבורית. "זה פוגע בנוסעים מגיל 18 עד 60. אם אתם רוצים לעודד נסיעה בתחבורה, אז צריך לעודד את כולם ולא אוכלוסייה מסוימת", אמר.
