כמעט מחצית מהנרשמים בלשכות התעסוקה בימי משבר הקורונה הם צעירים עד גיל 34, בדומה למגמה העולמית. ממסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שדורשי העבודה בקבוצת הגיל 20 עד 24 הם אחת הקבוצות שנפגעות באופן הקשה ביותר, שכן לפני המשבר רבים מהם עבדו במשרות לא יציבות ובשכר נמוך ולכן מצבם כעת קשה יותר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנתוני הביטוח הלאומי עולה ש-202 אלף מובטלים חדשים עד גיל 27 היו זכאים לקבלת דמי אבטלה במאי - כחמישית מכלל מקבלי דמי האבטלה החדשים בשלושת חודשי המשבר הראשונים (לעומת כ-18% במדינות ה-OECD). כרבע מהזכאים הצעירים (49 אלף) מגיעים ממחוז המרכז.
לא חוזרים לעבודה
שלא במפתיע, מהמחקר עולה שבענפי המכירות ושירותי האירוח והאוכל מספר המובטלים הצעירים הוא הגבוה ביותר. ענפים אלה מאופיינים בהעסקת צעירים חסרי מיומנות המועסקים בשכר נמוך, וממילא הפגיעוּת שלהם כתוצאה מהמשבר הכלכלי גבוהה יותר.
כחלק מתוכנית הסיוע הממשלתית ניתנו הקלות בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה, וכך קיבלו דמי אבטלה מי שפוטרו או הוצאו לחל"ת גם אם צברו בשנה וחצי האחרונות שישה חודשי עבודה ולא 12. כתוצאה מהשינוי, 32.2 אלף מובטלים צעירים נוספים קיבלו דמי אבטלה.
רק 20% מהנרשמים בשירות התעסוקה עד גיל 24 חזרו לעבודה עד כה, לעומת 22%-24% בקרב שאר קבוצות הגיל. את שיעור החזרה הנמוך יחסית ניתן לקשור לענפים שבהם מועסקים הצעירים - בעיקר בתחום המסעדות, שמושפע מאוד מקצב שחרור ההגבלות שהוטלו עליו.
ח"כ עידן רול, שהזמין את המחקר, אמר אתמול בתגובה לנתונים, כי "שוק העבודה בבעיה, אך הצעירים בבעיה גדולה פי כמה. אנחנו מסתכנים ביצירת דור אבוד, דור שייאלץ להפסיק את מסלול ההכשרה המקצועית שלו באוניברסיטאות ובמכללות, שמסלול הקריירה שלו נפגע ושאם לא נעזור לו הוא עלול לשלם על כך כל חייו".
לדברי שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, "חוסר טיפול באבטלת הצעירים המסיבית יוביל למשבר חסר תקדים, כזה שאיתו מדינת ישראל לא התמודדה מעולם. ההקלות בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה אינן מספקות, יש לייצר צעדים מיידים ותוכניות סדורות שיחזירו את הצעירים והצעירות לשוק העבודה וימנעו דור אבוד ללא השכלה וללא עתיד. מערכי התמחויות, הכשרות יעודיות, תמרוץ תעסוקה בפריפריה ועוד. לצערנו רק אתמול פיזרו ראש הממשלה ושר האוצר כספים בצורה לא אחראית, שבזמן שהיו יכולים לחלץ את הדור הצעיר מהמשבר העומק שעומד בפתחנו".
המובטלים החדשים
גיל לוי (24) מקדימה, סטודנטית, עדיין גרה אצל ההורים. בשלוש השנים האחרונות עבדה כמדריכה בארגון "נוער לתת". "נערכנו כאילו הכל מתקיים כשגרה. מי האמין שבחופש הגדול הקורונה עדיין תשבית אותנו?" היא מספרת, "אבל זה קרה, ואני וקולגות נוספים שלי מצאנו את עצמנו בלי פרנסה".
לוי הייתה אמורה להדריך במחנה קיץ, אך נאסר לקיימו. "סגרו את השוקת שהייתה צריכה לסייע לי בשכר לימוד ובמחיה ואני מתקשה למצוא מקור פרנסה אחר. הסטודנטים נאלצים לחיות על חשבון ההורים ולא לכולם יש את הגב הכלכלי הזה. זה הזמן להשמיע גם את הזעקה שלנו, דור העתיד", הוסיפה.
גם ירין מרחבי (28) מאזור השפלה מצא עצמו בחל"ת מעבודתו כמנהל תיקי לקוחות בחוות החיות בחפץ חיים. "באמצע מארס החווה נסגרה ועד היום אני בחל"ת, ולצערי נראה שגם אין לי יותר לאן לחזור" סיפר.
מרחבי גר בשכירות ובמקביל משכיר דירה שעליה הוא משלם משכנתה. "ידעתי להתנהל כלכלית בצורה כזו שלא הייתי צריך שקל מההורים, אבל נאלצתי לחתוך בהוצאות השכירות ועברתי לגור אצלם. אני חושב פעמיים לפני כל הוצאה ונאבק עם תשלומי משכנתה, כשבמקביל הורדתי משמעותית את שכר הדירה כי גם לשוכרים קשה. לצערי, כנראה אמכור את הדירה כדי לא לשקוע בחובות. אני לא רוצה להגיע למצב של הלוואה. הלוואות צריך להחזיר ואני בכלל לא יודע איך מתרוממים מהמצב הזה".