בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש גבר בבקשה לבטל את אבהותו על שתי בנות ודרש פיצויים על נזקים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה ממצג שווא ומרמה מצד האם. לטענתו היא הרתה מגבר אחר ולא מהליכי פריון שהייתה אמורה לעבור. השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן ויעל מושקוביץ הבהירו שלא תיעשה כל פעולה שתפגום בתא המשפחתי הבסיסי ללא תשתית עובדתית מוצקה.
בתביעה שהתבררה בתחילה בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה סיפר הגבר כי לנוכח העובדה שהוא עקר, הסכים שהאם תפנה להליכי פריון באמצעות בנק הזרע על מנת שיוכלו להקים משפחה. לימים, לבני הזוג נולדו שתי ילדות שאותן גידל כבנותיו.
אלא שלטענתו, בשנת 2006, כשאחת הבנות בת 14 והשנייה בת 5, נודע לו שהאם קיימה יחסי מין עם גבר אחר שממנו הרתה. בנסיבות אלה הוא ביקש מבית המשפט לקבוע כי אותו גבר הוא אבי הבנות. במקביל הוא הגיש תביעה נזיקית לפיצויים על נזקים שלדבריו נגרמו לו בשל מצגי השווא של האם, לרבות תשלומי מזונות ששילם עבור הבנות.
לפני כשנה דחה בית המשפט למשפחה את שתי התביעות, וקבע כי האב לא עמד בנטל הכבד להוכיח שהאם התעברה באופן ספונטני ולא באמצעות הליכי פריון. בפסק הדין צוין כי הוכח שמלכתחילה ניתנה הסכמתו לכך שהמשיבה תעבור הליכי פריון, וכי בסמוך להורתן של כל אחת מהבנות הוא לא טען שאינו אביהן.
זאת ועוד, בית השפט למשפחה ציין כי תביעותיו לביטול אבהות הוגשו בשיהוי ובחוסר תום לב שכן את תביעתו הראשונה הגיש בשנת 2006 כשבתו הייתה כבר בת 5, ואילו תביעתו בקשר לבת השנייה הוגשה רק ב-2014 כשהייתה כבת 20.
האב סירב לוותר וערער למחוזי. בערעור הוא חזר על טענותיו והוסיף כי בית המשפט למשפחה למעשה קבע אבהות פסיכולוגית שלו על הבנות, אף שהפסיקה לא מכירה באבהות מסוג זה.
ואולם, שופטי המחוזי דחו את הערעור פה אחד. הם כתבו כי הם מסכימים עם הקביעה שלפיה בהיעדר תשתית עובדתית משמעותית ומהותית, לא תיעשה כל פעולה שעלולה לפגום בתא המשפחתי הראשוני והבסיסי. למען הסר ספק הם ציינו כי תשתית שכזו לא הוצגה.
בפסק הדין צוין כי אף שתביעת האב נוגעת באופן ישיר לבנותיו, הוא לא טרח לצרף אותן כצד להליך ולכאורה די היה בזה כדי לדחות את תביעתו. כמו כן, הוא בחר שלא לצרף להליך את אותו אדם שנחשד בעיניו כאבי הבנות, על אף שלטענתו זהותו הייתה ידועה לו כבר משנת 2006.
בנוסף הבהירו חברי ההרכב כי אבהותו של המערער על הבנות אינה אבהות פסיכולוגית אלא אבהות מכוח נישואיו לאם, שעמה החליט במשותף לפנות להליכי פריון באמצעות בנק הזרע נוכח הידיעה שהוא עקר, ומכוח גידולן המשותף של הבנות על ידי שני ההורים משך שנים.
נקבע כי טענת האב שלפיה בדיעבד התברר לו שאשתו קיימה יחסי אישות עם אחר והבנות שהוא רשום כאביהן אינן שלו, לא גורעת מאבהותו כל עוד סבר בית המשפט כי אין בסיס ממשי לטענה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד דוד חכמוב
• ב"כ האם: עו"ד דין עדני
• עו"ד הילה עציוני–קליפר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
